קיבוצים, במסגרת הניהול השוטף של עסקיהם, ניגשים מעת לעת למכרזים בתחומים שונים. קיימת חשיבות רבה למלא את טפסי המכרז כהלכה. בחרתי לסקור בפניכם את עיקרי פסק דין שניתן לאחרונה. ונתן זווית נוספת לחשיבות מילוי טפסי המכרז כהלכה. עת עסק בשאלת זכותו של משתתף במכרז שהצעתו נפסלה לתקוף את הליכי המכרז*.
תיאור מקרה – בקשה לפסילת מכרז.
באותו עניין פרסמה מועצה אזורית מנשה מכרז לרכישת ציוד. במועד פתיחת המעטפות התברר כי הוגשו הצעות מטעם 3 חברות. ועדת המכרזים המליצה על החברה שנתנה את ההצעה הזולה ביותר כזוכה במכרז.
במסגרת עתירה טענה אחת המתמודדות שלא זכתה כי יש לבטל את החלטת ועדת המכרזים. שכן החברה שזכתה לא עמדה בדרישות המכרז. בשעה שהצעתה לא הכילה את כל רכיבי המפרט כפי שנדרשו בתנאי המכרז.
טענות הנתבעים.
מנגד, המועצה והחברה שזכתה טענו כי יש לדחות את העתירה על הסף. שכן הצעתה של העותרת עצמה הייתה פסולה. בשעה שנוסח כתב הערבות שהגישה לא תאם את הנוסח כפי שנדרש במכרז. למעשה נטען כי די בכך שהצעתה של העותרת פגומה. כדי לשלול ממנה את הזכות, היינו את המעמד, לתקוף את תוצאות המכרז.
דיון – סיבות לפסילת המכרז.
בפסק דינו קבע בית המשפט כי אמנם דין העתירה להידחות. וזאת הן נוכח העובדה כי הצעת העותרת היתה פסולה בשל הפגם בערבות. והן מחמת שלא נמצא פגם בהחלטת הוועדה המצדיק התערבות שיפוטית.
לעניין הפגם בהצעת העותרת נקבע. כי נוסח כתב הערבות שצירפה העותרת שונה באופן משמעותי מנוסח הערבות שמופיעה במסמכי המכרז. בעניין זה קובעת ההלכה שיש להקפיד על נוסח הערבות המצורפת למכרז. ובמיוחד נכון הדבר כאשר המזמין צירף נוסח מפורש של כתב הערבות הנדרש. צירוף ערבות בנוסח שונה מזה שנקבע במכרז מצדיק את פסילת ההצעה.
לעניין זכותה של העותרת להגיש את העתירה, מציין בית המשפט. כי במשך שנים שלטה ההלכה לפיה למשתתף שהצעתו פגומה אין מעמד בעתירה לביטול תוצאות המכרז. הלכה זו הוחלה, הן כאשר ביקש העותר לבטל את תוצאות המכרז ולהכריז עליו כזוכה. והן כאשר עתר לביטול המכרז כולו.
אינטרסים לערעור על תוצאות מכרז.
הלכה גורפת זו סויגה בפסיקה כאשר נקבע כי גם למשתתף שהצעתו נפסלה עשוי להיות אינטרס לגיטימי בתקיפת הליכי המכרז, בדיוק כמו זכותו של מי שכלל לא השתתף במכרז, לתקוף את תוצאותיו במקרים המתאימים. כן נקבע כי לעתים האינטרס הציבורי מחייב הכרה במעמדו של עותר שכזה.
אלא שבענייננו, כך קובע בית המשפט, העתירה אינה מעלה טענה בדבר פגיעה ממשית באינטרס הציבורי ואינה מעלה כל שאלה בעלת חשיבות ציבורית. העתירה עוסקת אך ורק בטענות בדבר פגמים טכניים בהצעת החברה שזכתה ובשאלה האם יש בפגמים אלו כדי להביא לפסילת ההצעה. בית המשפט קובע כי די בכך כדי להביא לדחיית העתירה.
עמידה בדרישות.
לעניין הפגמים שנפלו בהצעת החברה שזכתה נקבע, כי לא כל סטייה של הצעה מדרישות המכרז תביא לפסילתה. ההכרעה אם פגם שנפל בהצעה מצדיק את פסילתה אם לאו, מחייבת איזון בין שיקולים שונים ומגוונים. פגם בהצעה אינו מביא לפסילה אוטומטית של ההצעה, אלא על ועדת המכרזים לשקול את מהותו ולקבוע אם יש בו כדי להביא לפסילת ההצעה.
בפסיקה התקבלה במשך השנים ההבחנה בין פגם "מהותי" לפגם "טכני". פגם מהותי הוא פגם הפוגע בשוויון שבין המציעים ובתחרות ההוגנת במכרז, ועל כן יביא לפסילת ההצעה. פגם טכני הוא פגם אשר ניתן להכשירו, באשר אין בו פגיעה בעקרון השוויון והתחרות ההוגנת. ההבחנה בין סוגי הפגמים אינה פשוטה. הביטויים פגם טכני ופגם מהותי עלולים להטעות, שכן גם טעות "טכנית", כגון טעות ברישום פרט, עלולה להצדיק פסילתה של הצעה. עוד צוין בפסיקה, כי תנאי הכרחי להכשרת פגם "טכני" בהצעה הוא התנהגות תמת לב של המציע. פגם הנובע מניסיון הטעיה או תכסיסנות מצד המציע יביא לפסילת ההצעה, גם אם מדובר בתנאי "טכני" במהותו.
החלטה – אי פסילת המכרז.
בענייננו קובע בית המשפט כי ההחלטה האם נפל פגם טכני מקצועי בהצעת החברה שזכתה הינה החלטה שבשיקול דעת ועדת המכרזים ובית המשפט לא מוצא סיבה להתערב בה. מה גם שאף בית המשפט סבר כי הפגמים שנפלו בהצעה מצויים כולם במישור הטכני מקצועי. כמו כן נקבע כי לא הוכח חוסר תום לב מצדה של החברה שזכתה או של המועצה.