חזקת השעות הנוספות /מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

ככלל, הכלל התלמודי "המוציא מחברו עליו הראיה" חל על הצד התובע, ועליו חל הנטל להוכיח ולשכנע כי הסתברות נכונותה של גרסתו הינה יותר מ- 50%. אולם, ישנם מקרים בהם בחר המחוקק לחרוג מכלל זה ו"להפוך" את נטל הראיה על ידי יצירה של "חזקות משפטיות". דוגמא לכך נמצאת בסעיף 26(ב) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 הקובע חזקה בעניין השעות הנוספות שעבד עובד בשבוע ובחודש. המשמעות היא שכאשר המעביד לא עורך רישום של שעות הנוכחות כנדרש בחוק, ולא הוכיח את שעות העבודה של העובד, בית הדין ייצא מתוך נקודת הנחה כי העובד עבד את כמות השעות הנוספות הקבועה בסעיף זה.

פסק דין* שניתן לאחרונה (18.2.20) על ידי בית הדין הארצי לעבודה דן בחזקה זו. וקובע כללים כיצד ייעשה בה שימוש ואיך תיושם בפועל. בשל חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקרי פסק הדין. הדברים חשובים גם מהטעם כי רכיב השעות הנוספות הינו בין הרכיבים המשמעותיים ביותר מבחינה כספית אינם מתמודדים מעסיקים.

תיאור מקרה – שעות נוספות.

המערער באותו עניין היה עובד שעתי במספרה שלא עבד במתכונת קבועה. כך, בחלק מהימים לא עבד המערער כלל או שעבד פחות מיום עבודה מלא. בתביעתו ביקש המערער לפסוק לו גמול עבור עבודה בשעות נוספות לפי החזקה הקבועה בסעיף 26ב לחוק הגנת השכר, וזאת בשעה שהמעסיק לא ערך דוחות נוכחות. אולם, בית הדין האזורי דחה את התביעה. בין היתר, משנקבע כי לא ניתן להפעיל במקרה זה את החזקה האמורה, שכן המערער נמנע מלחשב את הגמול המגיע לו לפי הרישומים שערך. כלומר, בשעה שלמערער היו רישומי נוכחות שערך בטלפון הנייד שלו בדבר שעות העבודה, היה עליו להסתמך על רישומים אלו ולא על החזקה. על קביעה זו הגיש העובד ערעור לבית הדין הארצי.

דיון – רישום נוכחות.

בפסק דינם קובעים שופטי הארצי, ראשית, כי הרישומים של המערער היו רק עבור 11 חודשים בעוד שבגין יתרת תקופת עבודתו (13 חודשים) לא הוגשו רישומי נוכחות. בנסיבות אלה, ודאי שהיה מקום להפעיל את החזקה בגין 13 חודשים אלה.

עם זאת, בית הדין ארצי קובע כי התחשיב שערך המערער ביחס להפעלת החזקה מעלה מספר קשיים. ראשית, המערער תבע את ערך שעת הבסיס (100%) ואת ערך "הדלתא" (25% או 50%, לפי העניין). אולם משהיה המערער בתקופה זו עובד שעתי ומשלפי עדותו שעות הבסיס שולמו לו, הרי שהזכאות היא רק בגין ה"דלתא". קרי 25% (בגין השעתיים הראשונות) ו 50% (בגין השעות מעבר לשעתיים הראשונות).

שנית, המערער ערך את תחשיבו לפי 30 שעות בערך של 125% ו- 30 שעות בערך של 150%. תחשיב זה נדחה על ידי בית הדין הארצי אשר מסביר כי בסעיף 26ב(ב) לחוק הגנת השכר נקבע כי כאשר המחלוקת נוגעת לעבודת שעות נוספות על פני חודש שלם קמה החזקה (הניתנת לסתירה על ידי המעסיק) כי העובד עבד במהלך אותו חודש 60 שעות נוספות. השאלה היא כיצד יחושב הגמול בגין אותן שעות נוספות.

כללים לחישוב גמול שעות נוספות.

בעניין זה קובעים שופטי הארצי את הכללים הבאים:

הכלל הראשון. הוא כי בהעדר מידע לגבי נסיבותיו הקונקרטיות של מקרה. – ההנחה היא שהשעות הנוספות מכוח החזקה. התפרשו באופן שווה על פני החודש. לכן, עובד ששבוע עבודתו הוא בן חמישה ימי עבודה. יתפרשו השעות הנוספות מכוח החזקה על פני 22 ימי עבודה בחודש. כלומר, 2.72 שעות נוספות בכל יום. במקרה כזה יוצא כי העובד עבד 44 שעות נוספות. בתעריף של 125% (שעתיים בכל יום). והיתרה – 16 שעות נוספות (0.72*22) בתעריף של 150%.

לעומת זאת, עובד ששבוע עבודתו הוא בן שישה ימי עבודה. יתפרשו השעות הנוספות מכוח החזקה על פני 25 ימי עבודה חודשיים. כלומר, 2.4 שעות נוספות בכל יום. במקרה כזה יוצא כי העובד עבד 50 שעות נוספות. בתעריף של 125% (שעתיים בכל יום). והיתרה – 10 שעות נוספות (0.4*25) בתעריף של 150%.

הכלל השני. שנקבע הוא כי בהעדר מידע בנסיבותיו הקונקרטיות של מקרה. לגבי מספר ימי העבודה בחודש או מספר שעות העבודה בכל שבוע. את התחשיב יש לערוך לפי ההנחה. שהעובד הועסק חמישה ימים בשבוע. וכי חלוקת השעות הנוספות בין ימי העבודה השונים הינה באותו היקף. משמע, בכל אחד מ- 22 ימי העבודה בחודש. הועסק שעתיים נוספות בערך של 125% (סה"כ 44 שעות). ואת יתרת 16 השעות עבד בערך של 150%.

הכלל השלישי. שנקבע הוא כי כאשר הוכח כי העובד הועסק ימים בודדים בחודש. הרי שבהעדר מידע בדבר נסיבותיו הקונקרטיות של מקרה. ההנחה היא שהוא עבד 12 שעות ביום. ולא יותר מהגמול המירבי בעד שבוע או חודש.

סיכום.

בית הדין הארצי קובע כי במקרה שלפניו לא עלה בידי המעסיק להוכיח. את מספר ימי העבודה של המערער בחודש או בשבוע. מכאן שהמעסיק לא הוכיח כי יש לסטות מהחזקה. או מאופן חלוקת השעות כקבוע בכלל השני לעיל. התוצאה היא שבגין כל חודש עבודה בו מופעלת החזקה זכאי המערער. לתוספת של 25% לשכרו. בגין 44 שעות נוספות (כאמור- שכר הבסיס שולם למערער). ועוד תוספת של 50% לשכרו. בגין 16 שעות נוספות.

אנו שבים ומבהירים כי מחובתו של כל מעסיק לערוך רישום של שעות עבודת העובד. ואל לכם להקל ראש בדרישה זו.

*ע"ע (ארצי ) 63110-06-19 יוסי דהן – אביחי סיסו (פורסם בנבו, 18.02.2020)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי
להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי דיני עבודה וליטגציה מסחרית . עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק:
"איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

העסקת ילדים ונוער

עם תחילת חופשת הקיץ קמה ועלתה בקרב לקוחותינו שאלת אופן העסקת ילדים ובני נוער במהלך החופשה. לפיכך, בחרנו להביא בפניכם באופן תמציתי את הדינים העוסקים

Call Now Button
וואטסאפ
צריכים עזרה?
עורכת דין איילת רייך
שלום,
אפשר ליצור איתי קשר גם בוואטסאפ