תניית בוררות ושיוך דירות/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

שיוך דירות.

הליכי שיוך הדירות בקיבוצים גוררים אחריהם, מטבע הדברים, הליכים משפטיים רבים. שאלה ששבה ועולה בהליכים אלו היא מהי הערכאה המשפטית אשר יכולה לדון בסכסוכים אלו. בית המשפט או ערכאת הבוררות אליה מפנה תקנון הקיבוץ. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דן בסוגיה זו לאחרונה (15.10.18). ומפאת חשיבות הדברים ושכיחותם ראיתי לנכון להביא את עיקרי פסק הדין בפניכם.

תיאור מקרה – חבר נגד קיבוץ.

באותו עניין הגיש חבר תובענה כנגד הקיבוץ. בה ביקש להצהיר כי הוא זכאי לשיוך דירה על שמו בקיבוץ, בנפרד מגרושתו. הרקע למחלוקת בין הצדדים הינו בהחלטה שקיבלה האסיפה הכללית של הקיבוץ, ביום 23.10.2017, לפיה מבטלת את שיוך הדירות לחברי הקיבוץ לפי החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל, אשר אימצו בהחלטת האסיפה הכללית משנת 2004, ומעתה יבצעו את שיוך הדירות לחברים בהתאם להחלטה 1456 של המועצה.

טענת התובע היא, כי לפי החלטה 1456 של המועצה, ה"מועד הקובע" החדש לשיוך דירות הינו 27.3.2007. לעמדתו, משאישרה האסיפה הכללית את שיוך הדירות לפי החלטה 1456. חייב הקיבוץ לשייך מגרשים לבתי האב בו בהתאם למועד החדש בלבד. וכי מאחר שבמועד זה כבר היה פרוד מגרושתו הוא זכאי לדירה נוספת.

תקנון הקיבוץ לגבי שיוך דירות ובוררות.

ביחד עם כתב ההגנה, במסגרתו כפר בטענות התובע, הגיש הקיבוץ בקשה לעיכוב הליכים. בה טען כי בהתאם לתקנון הקיבוץ, יש להפנות את הסכסוך בין הצדדים לבוררות. עוד טען הקיבוץ, כי בנוסף לאמור בתקנון. אישרה ביום 3.4.2008 האסיפה הכללית החלטה. שקובעת עקרונות לביצוע שיוך דירות. אשר אף במסגרתה קבעו תניית בוררות עצמאית בכל הנוגע לסכסוכים בדבר הליכי השיוך.

בתגובתו לבקשה טען החבר כי בענייננו זהו סכסוך הנושא אופי חוקתי. ועל כן אינו יכול לשמש נושא לבוררות. עוד הוא טען כי המחלוקת בין הצדדים איננה תוצאה של פעילותו העסקית והיומיומית של הקיבוץ. לפיכך זה איננו סכסוך הקשור ל"עסקי האגודה" שיכול לידון בבוררות.

דיון – תניית בוררות.

בפסק דינו דן תחילה בית המשפט בטענת הקיבוץ לקיומה של תניית בוררות בהחלטת העקרונות החלה בענייננו. טענה זו נדחית על ידי בית המשפט הקובע כי על-פי האמור בתנייה החיצונית. פנייה אליה תתאפשר לאחר שבוצע הליך פנימי בקיבוץ בניסיון לפתור הסכסוך. שרק אם לא יצלח יש לפנות לבוררות. במקרה דנן, אין מחלוקת כי לא בוצע כל הליך פנימי כאמור. וכפועל יוצא – לא מתקיים התנאי המוקדם לפנייה לבוררות בהתאם לתנייה זו.

פקודת האגודות השיתופיות.

בית המשפט ממשיך וקובע כי בהתאם לסעיף 52(1) לפקודת האגודות השיתופיות. יש באפשרות אגודה לקבוע בתקנונה הוראה בדבר יישוב סכסוכים. אך הסעיף מגביל את סוג הסכסוכים לכאלו "הנוגעים לעסקי האגודה" בלבד. לפיכך, השאלה העיקרית בענייננו הינה האם עמדת ועד הקיבוץ. לפיה החלטת השיוך החדשה מוסיפה להחיל את ה"מועד הקובע" שנקבע בהחלטת השיוך הישנה. מהווה סכסוך הנוגע ל"עסקי האגודה", אם לאו.

הפסיקה קובעת כי יש לפרש את המושג "עסקי אגודה" באופן נרחב. תוך הרחבת תחום פרישתו של סעיף בוררות הנקבע בתקנון של אגודה שיתופית. ומתן תוקף להליך ההכרעה שהוסכם על הצדדים. נקבעה הבחנה בין סכסוכים "פנימיים" הנחשבים כנוגעים לעסקי האגודה. והיכולים להתברר במסגרת של בוררות סטטוטורית לפי הפקודה. לבין סכסוכים חוקתיים, החורגים מעסקיה ואינם יכולים להיות מושא לבוררות כאמור. הסכסוכים הפנימיים פורשו כנובעים מניהול העסקים, במובנו הרחב ביותר, של האגודה עם חבריה. בעוד שבגדרי סכסוכים חוקתיים נכללו, בין היתר, נושאים חוקתיים. הנוגעים ישירות לפגיעה בזכויות יסוד חוקתית. כמו גם עניינים עקרוניים המצויים בליבת המשטר הכללי. וכן מקרים מיוחדים המעוררים שאלות של חוקיות, כגון חוקיותם של מוסדות האגודה וחוקיות פעולותיה.

"עסקי אגודה".

בית המשפט קובע כי בענייננו עסקינן סכסוך פנימי הנכנס לגדרי המקרים אליהם מכוונת התיבה "עסקי האגודה". כך, התובע אינו מעלה במסגרת תובענתו כל טענה כנגד החלטה 1456 של המועצה. ואף לא כנגד החלטת השיוך החדשה שנתקבלה על-ידי האסיפה הכללית. ואשר במסגרתה אומצה החלטה 1456. השגותיו מתמקדות בפן היישומי. קרי, בדרך בה ראה הקיבוץ לפרש את האמור בהחלטת השיוך החדשה ביחס למועד הקובע. לכן, עילת הסכסוך במקרה דנן מצויה אפוא במישור מערכת היחסים שבין הקיבוץ לחבריו. בעניין הדרך בה פירשה זרועו האחת של הקיבוץ (הועד) את החלטות זרועו השנייה (האסיפה הכללית). אופן פרשנות מוסדות הקיבוץ את החלטותיו הינה מן הפעולות הרגילות בניהול ענייניו של הקיבוץ. הנכללת בגדרי המונח "עסקי האגודה".

עוד קובע בית המשפט כי גם אם פרשנות הוועד את החלטת האסיפה הכללית מעוררת שאלות בעלות גוון חוקתי. ביחס לאלמנט היישום ה"משולב" של החלטות המועצה השונות – מדובר בעניין אינצידנטלי בלבד לסכסוך הפרטני שבין הקיבוץ לחבר בו. אין בשאלות כאמור כדי להוביל לסיווג מהותה של המחלוקת שבין חבר הקיבוץ למוסד בו כחוקתית. ולמניעת העברתה לבוררות הסטטוטורית.

סיכום.

בית המשפט מציין כי הוא ער לגישה שהובעה בפסיקת בתי המשפט המחוזיים. לפיה סוגיית שיוך דירות, ככלל, איננה בגדר ענייניה השוטפים של האגודה. שכן מדובר במהלך חריג ואף היסטורי שבו משתנה מערך הזכויות בנכסים שבשטח הקיבוץ. אולם, לב הסכסוך בענייננו עוסק בסוגיה יישומית-פרשנית. דהיינו – ביחס לעצם פרשנות הועד את החלטת האסיפה הכללית בדרך מסוימת ולא באחרת. בכך נבדל סכסוך זה מפרשות אחרות. שדנו בשאלת התניית עצם הזכאות להשתתפות בהליך שיוך בסיומו של הליך משפטי בין החבר לאגודה. ולעניין זה נקבע כי מדובר במחלוקת המהווה סוגיה חוקתית של החלטה בנושא עקרוני מובהק. ושל פגיעה בזכות הגישה לערכאות ופגיעה בשוויון ובקניין החבר.

העברת הנושא אשר קשור בשיוך דירות – לבוררות.

לאור האמור לעיל, ולאחר שדחה גם את שאר טענות התובע. מקבל בית המשפט את בקשת הקיבוץ. ומורה כי הסכסוך בין הצדדים יועבר לידון בבוררות בהתאם לתקנון האגודה.

* ה"פ (מחוזי מרכז) 12840-03-18 קיבוץ פלמחים נ' רחמים סמוחה (פורסם בנבו, 15.10.2018)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק:
"איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".