סוגיית שיוך דירות מעסיקה רבות קיבוצים וחברי קיבוץ ומטבע הדברים בתי המשפט עסקו לא מעט בסוגיה זו. בפסק דין שניתן לאחרונה (29.8.14), דן בית המשפט המחוזי בנצרת*. תביעה זו הגישו בנים של חברי קיבוץ שנפטרו. במסגרתה דרשו הבנים מבית המשפט להצהיר כי הוריהם המנוחים, חברי קיבוץ נשואים אך חיו בנפרד. היו זכאים בחייהם לשיוך דירות לפרודים – שתי יחידות דיור נפרדות בקיבוץ. עוד דרשו תובעים להצהיר, כי כצאצאיהם של המנוחים ויורשיהם – הם זכאים להיכנס בנעלי הוריהם המנוחים. ולקבל מהקיבוץ הפניה למינהל לחתימת חוזי חכירה על שמם לבית מגורים בקיבוץ. האחד בנעלי אביהם המנוח והשני בנעלי אמם המנוחה.
באותו עניין, היו המנוחים נשואים זה לזה שנים רבות. ונולדו להם ארבעה ילדים, הם התובעים. בשנת 1984 נפרדו בני הזוג זה מזה ועד למותם לא חזרו לחיות יחדיו. אך הם גם לא טרחו להתגרש כדת משה וישראל. הקיבוץ הכיר במנוחים כפרודים, והעניק לכל אחד מהם הזכויות הניתנות בקיבוץ לחבר בודד. וכן העניק לכל אחד מהם, בין היתר, דיור נפרד.
שיוך דירות לפרודים.
בשנת 1996 אישרה מועצת מקרקעי ישראל לראשונה, במסגרת החלטה מס' 751. לבצע שיוך ישיר של מקרקעין בשטח הקיבוצים. בשנת 2000, "המועד הקובע", נתקבלה החלטה באסיפה הכללית של הקיבוץ בו חיו הוריהם של התובעים. לבצע שיוך דירות בהתאם להחלטה 751, וכן הוחלט על תיקון תקנון הקיבוץ. שנתיים לאחר המועד הקובע הלכה לעולמה אימם של התובעים. בהתאם להחלטות הקיבוץ שהיו תקפות ביום מותה של האם – הוגבלה זכאותה של "יחידה משפחתית" להורשת דירה אחת בלבד. החלטות אלו תוקנו רק כשנה לאחר מות האם. אז קיבלה אסיפת החברים החלטה לפיה בוטלה, בין היתר, ההוראה. זו שקבעה כי זכות ההורשה מוגבלת לדירה אחת בלבד ליחידה משפחתית. חצי שנה לאחר שנעשה התיקון, הלך לעולמו אביהם של התובעים.
דיון – זכויות יורשים בשיוך דירות לפרודים.
השאלות העיקריות שעמדו להכרעה בפני בית המשפט היו אלו: א. האם, בהתאם להחלטה 751, המנוחים שחיו בנפרד למשך 16 שנים עד לפטירתם זכאים כי תשויך אליהם דירה אחת בלבד. או שיש לראותם כבודדים אשר זכאים לשיוך שתי דירות? ב. כיצד משפיעה העובדה כי בהתאם להחלטות הקיבוץ שהיו תקפות במועד פטירת האם הוגבלה הזכאות של "יחידה משפחתית" להורשת דירה אחת בלבד?
פרידה – גירושין.
באשר לשאלה הראשונה פונה בית המשפט לפסק דין שניתן ביום 1.10.13 בבית המשפט העליון**. אשר אחת השאלות שהוא דן בהם היא האם יש להכיר בזוג פרוד כיחידים או כ"בני זוג". לצורך שיוך יחידות דיור בקיבוצים על פי החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל. בית המשפט העליון, לאחר שבחן בהרחבה את הסוגייה מכל האספקטים הגיע למסקנה. לפיה יש: "לפרש את המונח "בני זוג" באופן מהותי. המתחשב במציאות החיים בפועל. עמדה זו מתחייבת הן לאור החקיקה והפסיקה בנוגע לפרודים ולידועים בציבור. והדבר אף מתחייב מתכליתה של החלטה 751 כאמור.
לפיכך… יש לבחון מי הם "בני – זוג" לצורך החלטה 751 באמצעות מבחן מהותי המתבסס על מצב הדברים הלכה למעשה ולא על פי מבחן פורמלי הבודק אך ורק את הסטטוס האישי הרשמי של בני – זוג, משמעות הדבר היא שלעניין זה, של שיוך היחידות לפי החלטה 751 יהא דינם של בני זוג נשואים ופרודים כדינם של יחידם ואין לראות בהם כבני – זוג". בית המשפט קבע כי יישום פסק דינו של העליון על המנוחים במקרה דנן, אשר חיו כאמור בנפרד משנת 1984 ועד מותם, כאשר אף בקיבוץ היו מודעים היטב לעובדה זו והוענקו להם זכויות הניתנות בקיבוץ לחבר בודד, מוביל למסקנה כי אין לראותם כבני זוג לעניין השיוך, ובהתאם הם זכאים לשיוך 2 דירות נפרדות.
המועד הקובע.
באשר לשאלה השנייה, בית המשפט קובע כי יש לבדוק את הגדרת המונח "יחידה משפחתית", כפי שזו באה לידי ביטוי בהחלטות ספציפיות של הקיבוץ לעניין שיוך דירות בירושה, והתאריכים השונים בהם נקבעו החלטות אלו בקיבוץ. בהתאם לכך יש לשאול את השאלה האם יש להחיל את ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון כאמור לעיל על המקרה שלפנינו? בית המשפט קובע כי התשובה לשאלה זו הינה שלילית, וזאת מן הטעם הפשוט כי בהחלטת הקיבוץ יש התייחסות ספציפית לסוגיית שיוך דירות לעניין הירושה. הגדרת "יחידה משפחתית" בהחלטת הקיבוץ הינה רחבה ביותר וכוללת זוגות נשואים וגם זוגות גרושים. לפיכך, בהתאם להגדרה זו, שהיתה נהוגה בקיבוץ במועד פטירת האם, זכאים היו המנוחים להוריש דירה אחת בלבד. בית המשפט קובע כי השינוי שנעשה בהוראה במועד מאוחר יותר, לא חל בענייננו שכן הוא נעשה לאחר פטירת האם. לפיכך, על אף התוצאה הקשה כלפי התובעים, בית המשפט קובע כי אין מנוס מדחיית התביעה.
* תא (נצ') 58-10 אילן לוי נ' הגושרים אגודה שיתופית חקלאית (פורסם בנבו, 29.8.2014).
** ע"א 5271/10 נבט בן חיים נ' קיבוץ גבעת חיים איחוד (פורסם בנבו, 1.10.2013).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך, משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL
ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
