לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

האם רשימת לקוחות הינה סוד מסחרי? /מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

לאחרונה פנה למשרדי מרכז משק של אחד הקיבוצים שמשרדי מייצג וסיפר על עסק מתחרה. שפתח מי שהיה עד לאחרונה עובד בכיר במפעל של הקיבוץ. הקיבוץ חושש כי אותו עובד ישתמש ברשימת הלקוחות של המפעל, אליה היה חשוף, יתחרה במפעל הקיבוץ ויפגע בו. הבהרתי כי ראשית עלינו לבחון האם רשימת הלקוחות של המפעל הינה בגדר "סוד מסחרי". שיש להגן עליו. פסק דין שניתן לאחרונה (1.9.19)* בבית הדין לעבודה בתל אביב עסק בסוגיה זו. ומפאת חשיבותו בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

תיאור מקרה – פיטורין של מנהלת תיקי לקוחות.

התובעת באותו עניין היתה חברה העוסקת באיתור מומחה. לצורך מתן חוות דעת בבית משפט. היא נותנת מענה במציאת המומחה הספציפי בתת ההתמחות הרלוונטית לתיק. ומחברת בין עורכי הדין לבין הרופא המומחה.
הנתבעת עבדה החל משנת 2014 אצל התובעת. כמנהלת תיקי לקוחות ובהקמת בסיס נתונים של לקוחות פוטנציאליים (עורכי דין) וספקים (רופאים מומחים) מאתרי אינטרנט. בשנת 2019 פוטרה הנתבעת.  

עסק מתחרה.

לטענת החברה, לאחר הפיטורים החלה הנתבעת לחתור תחת החברה ולעשות שימוש בסודותיה המסחריים כשהיא פונה לשדל את לקוחות החברה. לעבוד עם עסק מתחרה אותו החליטה לפתוח עוד בתקופה בה עבדה עבור החברה. עוד טענה החברה, בין השאר, כי הנתבעת הורידה ממחשב החברה קובץ שלם ובו רשימת לקוחות וספקים.  מידע אשר החברה אספה תוך השקעה של עבודה רבה, שעות רבות והיכרות אישית, דבר המהווה גזל סוד מסחרי. החברה ביקשה מבית המשפט צו זמני, במסגרת תביעה שהגישה נגד הנתבעת. אשר יאסור על הנתבעת לעשות שימוש ברשימת לקוחות ורשימת ספקים של החברה למשך 12 חודשים.

טענות הנתבעת – העובדת לשעבר.

מנגד טענה הנתבעת כי רק לאחר סיום העסקתה החלה בהקמת עסק. אשר אמור לעסוק בתחום בו עסקה אצל החברה. וכי מעולם לא פעלה לשדל לקוח כלשהו ולא עשתה שימוש בסודותיה המסחריים של החברה.

"הלכת צ'ק פוינט".

בראשית פסק דינו חוזר בית הדין על ההלכה שיצאה מלפני שני עשורים (הלכת צ'ק פוינט). ישנם ארבעה סימנים לאינטרס לגיטימי של המעסיק. להגביל עיסוקו של עובד לאחר סיום עבודתו והם: 'סוד מסחרי', הכשרה מיוחדת, תמורה מיוחדת וחובות תום הלב והאמון. אם מוכיח המעסיק אינטרס לגיטימי, בית הדין בוחן את סבירות ההגבלה בהתאם למבחנים שנקבעו (דוגמת משך זמן ההגבלה, היקפה, התחום הגיאוגרפי עליו היא חלה).

סוד מסחרי.

בהתאם לפסיקה אין לקבוע באופן גורף כי רשימת לקוחות הינה סוד מסחרי, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו, ובכלל זה האם מדובר במידע שיצירתו היתה כרוכה בהשקעת מאמץ זמן וממון. שכן, לא כל מסמך הקרוי 'רשימת לקוחות', הוא בהכרח מוגן על ידי הדין כ"סוד מסחרי". בקשר לכך נקבע כי לא הרי "רשימה" טכנית של לקוחות. הלקוחה ממאגר פומבי כלשהו כהרי רשימה שיש עמה מידע נוסף- בבחינת ערך מוסף – שהושג ביגיעה ובהשקעת משאבים של זמן ושל כסף. עוד נקבע כי אף אם שמות לקוחות – כשלעצמם – אינם חומר חסוי. הרי הפרטים הכלולים ברשימת הלקוחות אודות כל לקוח, לרבות הידע על צרכיו, סוגי המוצרים אותם הלקוח צריך. היקף הרכישות והמחיר המשולם עבור כל פרט, הופכים אותה לסוד מסחרי.
בית הדין קובע כי בעניינו עולה לכאורה, כי הן רשימת הלקוחות והן רשימת הספקים של החברה. מהווים סוד מסחרי.

רשימת לקוחות.

כך, בית הדין התרשם כי הגם שמדובר ברשימות של עורכי דין ורופאים מומחים. אשר שמותיהם אינם חסויים כשלעצמם, ואולי אף ניתן לאתר אותם ברחבי המרשתת בלחיצת כפתור. הרי שבפועל, רשימות אלה מקפלות בחובן מידע שהושג ביגיעה ובהשקעת משאבים של זמן וכסף של החברה. שכן, רשימות אלה מבוססת על היכרות רבת שנים אוצרות בתוכן פרטים אישיים. אשר אינם זמינים לכל אחד, לרבות ניגוד אינטרסים של הרופא בכל הנוגע למתן חוות דעת.

מערכת היחסים עם הלקוחות.

עוד הוברר בפני בית הדין כי החברה השקיעה זמן ומאמץ כדי לגבש מערכת יחסים עם לקוחותיה ויצרה ריכוז ספציפי של מידע מיוחד. על כל לקוח או ספק, כאשר מידע כאמור הוא בעל ערך כלכלי מובהק. במידע זה מבקשת הנתבעת לעשות שימוש לכאורה על מנת לחסוך לה טרחה, זמן הוצאות או משאבים אחרים.
בית הדין קובע כי הניסיון והכלים אשר צברה הנתבעת בעבודתה בחברה. הקנו לה את היתרון והיכולת לפתוח עסק משלה בסמיכות לסיום העסקתה. אולם, אין מדובר רק בידע אשר הגיע אל הנתבעת במהלך עבודתה והפך לחלק מכישוריה המקצועיים הכלליים. ולכן יש לאסור על הנתבעת שימוש בו.

תניית אי תחרות.

בשים לב לכך, בית הדין נעתר לבקשת החברה באופן חלקי. בית הדין מסביר, כי מחד גיסא, הנתבעת פוטרה מעבודתה אצל החברה. והגבלת יכולתה ליצור קשר עם כלל לקוחות המבקשת במשך 12 חודשים היא הגבלה קשה. הפוגעת בחופש העיסוק יתר על המידה, ומאידך גיסא, יש לשקול את הנזק העלול להיגרם לחברה, אילו יתברר בסופו של יום (כלומר בדיון בתביעה) כי אכן מדובר ב"סוד מסחרי" שהוא חלק מקניינה.
בנסיבות אלו נקבע כי על הנתבעת להימנע במשך 5 חודשים לפנות או לקבל פניות מלקוחות ומספקי החברה ולהתקשר עמם. למעט 20 ספקים. נציין עוד כי חשוב לתת מבעוד מועד בהסכמי העסקה ביטוי לסודות מסחריים והגבלת התחרות.


*סע"ש (אזורי ת"א) 3170-09-19 אולמד אם. בי
בע"מ – דמרי אורנית
 (פורסם בנבו, 12.09.2019)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי
להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק:
"איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

Call Now Button