לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

קניין רוחני בשם העסק/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

מעת לעת פונים אליי בעלי עסקים ומבקשים לשמוע עמדתי לגבי השם שבחרו ליישות המשפטית שלהם. ישות באמצעותה הם עתידים לקיים פעילות מסוימת. למותר לציין כי להגנה על שמו של העסק ומניעת העתקתו (קניין רוחני בשם העסק) משמעות נרחבת. ובמיוחד בעידן זה בו התחרות המסחרית כה קשה. לאחרונה (2.1.19), נתן בית משפט המחוזי בחיפה פסק דין* שעסק בסוגיה חשובה זו. ובחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

תיאור מקרה – אתר אינטרנט ואתר מתחרה.

התובעת באותו עניין ייסדה בשנת 2014 אתר אינטרנט. האתר עסק במגוון נושאים, לרבות חדשות, ספורט, חברה, בריאות, חינוך, עסקים, צרכנות ועוד. כל אלה מתרחשים בחיפה והקריות. לוגו האתר נראה כך: 
סמוך לפני הגשת כתב התביעה, גילתה התובעת, כי הנתבעות מפעילות אתר אינטרנטי המכונה 'ניוזים'. אשר עוסק בפעילות דומה. לוגו האתר החדש נראה כך:

חוק עוולות מסחריות.

בגין עובדות אלה הגישה התובעת כתב תביעה ובקשה לצו מניעה קבוע כנגד הנתבעות. וכן בקשה לפסיקת פיצויים בגין פגיעה בזכויותיה, ובמוניטין שלה. ולצידם פיצויים בגין עשיית עושר ולא במשפט, ועוגמת נפש.
השאלות המרכזיות שעמדו להכרעה בפני בית המשפט היו: האם שימוש הנתבעות בשם 'ניוזים' מהווה פגיעה ו'הפרה בוטה בזכויותיה של התובעת בשם'. דהיינו פגיעה בקניין רוחני בשם העסק. בעניין זה קובע סעיף 1(א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999: "לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר. או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר". השאלה היתה, אם כן, האם יש בפעילות של הנתבעות כדי לפגוע במוניטין אותו רכשה התובעת במשך שנים. באופן שיגרום להטעיית לקוחותיה. כך שהלקוחות לא יבדילו בין אתרה הוותיק לבין זה של הנתבעות. והאם בסופו של יום 'בלבולים וטעויות' אלה אכן עשויים להגיע במקרה קיצוני עד כדי 'פגיעה אנושה' בתובעת. כפי שזו טענה.

ארבעה סוגי שמות שונים.

בפסק דינו סוקר בית המשפט את סוגיית היקף ההגנה שיש להעניק לשם של עסק. (והוא הדין לגבי שם מוצר או שירות), בגדר דיני הקניין הרוחני. כך, בפסיקה נקבע כי מקובל להבחין, הן לעניין גניבת עין והן לעניין סימני מסחר, בין ארבעה סוגי שמות: 1. שמות גנרים; 2. תיאוריים; 3. מרמזים; ו-4. שמות שרירותיים או דמיוניים. עוצמת ההגנה המוענקת לשמות נגזרת מסיווגם לאחת מן הקטגוריות הנזכרות. ההבחנה בין הקטגוריות השונות אינה משליכה רק על השאלה האם זכאי השם להגנה כלשהי, אלא גם על היקף ההגנה לה הוא יזכה. המבחן שקבעה הפסיקה להוכחתה של הטעיה הוא מבחן אובייקטיבי. מבחן לקיומו של חשש סביר שהמצג של הנתבע יגרום לצרכן להתבלבל ולרכוש מוצר של הנתבע. זאת בעוד הוא סבור שהוא רוכש מוצר של התובע.

"המבחן המשולש".

לצורך הוכחת יסוד זה, לא נדרשת כוונת הטעייה ולא נדרש להראות קיומה של הטעיה בפועל. ההטעיה קיימת לא רק שעה שהמוצר או השירות נחשבים בטעות למוצר או השירות של התובע. אלא גם כאשר הם נחשבים בטעות לקשורים אליו. קביעת קיומו של חשש סביר להטעיה נעשית באמצעות "המבחן המשולש" (המשמש גם בדיני סימני המסחר). שיסודותיו הם: (א) החזות והצליל; (ב) סוג הסחורה וחוג הלקוחות; (ג) שאר נסיבות העניין. למבחן זה צירפה הפסיקה את מבחן השכל הישר. עוד חשוב לציין כי בהפרת סימן מסחר הבחינה תחומה לדמיון בין הסימנים גופם בלבד. בעוד שבגניבת עין נבדק המוצר בכללותו, והאם מכלול מעשיו של העוסק גרמו להטעיה ביחס למקור המוצר. על אף האמור, בהעדר טעם לאבחן ביניהן, ההלכות הנוגעות למבחני ההטעיה בדיני סימני המסחר יפות גם לתחום של גניבת עין.

פסק דין – שמות עסק שונים.

בענייננו קובע בית המשפט כי, כטענת הנתבעות, השם ניוזים – והשם – NEWS חיפה קריות נט. – אינם דומים כהוא זה – לא מהותית ולא צורנית. כך, האתר ניוזים מתהדר באותיות מרובעות גדולות בעברית, בעוד משנהו מציין את המילה NEWS באותיות לועזיות, אליהן צמודות מילים נוספות בעברית. מבחינת צליל השם ניוזים אכן מכיל בתוכו את המילה NEWS. אך הסיומת העברית והמקורית שלו הופכת אותו לשונה בתכלית ממילת המקור. וזו בכל מקרה אינה מהווה 'רכוש' של התובעת.
כמו כן מקבל בית המשפט את טענת הנתבעות כי המילה "ניוז" שפירושה בעברית 'חדשות' הינה "שם שגרתי וגנרי". בית המשפט מציין כי דווקא על הנתבעת להודות על כך שלא נתבעה על ידי אתרי חדשות רבים וטובים שהוקמו שָנים לפני אתרהּ שלה. ברחבי תבל בכלל ובישראל בפרט.

בענייננו אין קניין רוחני בשם העסק.

לסיכום קובע בית המשפט: על רקע ההלכה הברורה העולה מן הפסיקה, ואף בלי קשר לכך, כי לא ברור מדוע ומכוח מה, סברה התובעת, כי ביכולתה לנכס לעצמה את הזכויות והמיתוג במילה NEWS.
בנסיבות אלו, ראוי לראות במילה או בסימן NEWS כשייכים למשפחת המילים אשר הגדירה הפסיקה כ:"מילים בעלות 'ניחוח אוניברסלי'. מילים אשר קשה מאוד לקבוע כי יכול אדם לנכס אותן לעצמו ולשלול אותן מן הציבור". לפיכך נדחתה התביעה.

* ת"א (מחוזי חי') 7698-06-18 קבוצת חיפה קריות נט בע"מ נ' ניוזים בע"מ (פורסם בנבו, 02.01.2019).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

מתקנים סולאריים

בעת האחרונה מלווה משרדי את לקוחותיו בהתקשרויות חוזיות שעניינן מתקנים סולאריים. משרדי מלווה קיבוצים, מושבים וחברות, ומנהל משאים ומתנים מול עשרות חברות העוסקות בתחום. עד לגיבושו של הסכם מחייב. דומה כי

Call Now Button