כיצד ניתן להוכיח גבול היסטורי בין נחלות? האם פסק דין שניתן בסכסוך שכנים אחד במושב מחייב גם לגבי סכסוך שכנים אחר?
גבול בין נחלות.
לא אחת מתבקש משרדנו לטפל במחלוקות בין חברי אגודה שעניינם קביעת גבולות הנחלה. וכפועל יוצא מכך סילוק ידו של מי מהצדדים מהשטח שאינו בתחום נחלתו. ממש לאחרונה ניתן פסק דין בבית משפט השלום בקצרין* השופך אור על הסוגיה. ועל הנדרש לצרכי הוכחת פלישה.
תיאור מקרה – פלישה לנחלה.
באותו עניין, הגישה בעלת נחלה במושב, תביעה למתן סעד הצהרתי. כנגד שכניה בעלי הנחלה הסמוכה. בכתב התביעה ביקשה התובעת מבית המשפט להצהיר. כי הגבול בין הנחלות הוא הגבול המופיע במפת מינהל מקרקעי ישראל משנת 1989. ולפיה בעלי הנחלה הסמוכה פלשו לתוך נחלתה. התובעת טענה כי בהתאם להיתר הבנייה בו היא מחזיקה, היא רשאית להקים גדר המפרידה בין החלקות. ולשם כך היא זכאית להסיר כל מכשול המפריע להקמת הגדר. בכתב ההגנה טענו הנתבעים, בין השאר, כי זכויות הצדדים בקרקע. נקבעות בהתאם למצב שהיה בעת שקיבלו הצדדים את האדמות מאת האגודה עם הקמת המושב. ולא בהתאם למפת המינהל.
מפות.
המינהל, אשר צורף להליך. טען כי החלוקה של הנחלות במושב נערכה לראשונה על ידי הסוכנות היהודית. בהתבסס על מפת חלוקה משנת 1952. לאור עמדה זו תוקנה התביעה. וכעת טענה התובעת כי לצורך קביעת הגבולות יש להסתמך על מפת הסוכנות משנת 1952. על בסיסה יש לסלק את ידם של הנתבעים מנחלתה. יצוין כי במהלך ניהול התיק הלכה התובעת לעולמה והתביעה המשיכה להתנהל באמצעות עיזבונה.
דיון – מפות לבחינת הגבול בין נחלות.
כבר בפתח הכרעתו קבע בית המשפט כי דין התביעה להידחות. שכן עיזבון התובעת לא הרים את הנטל להוכיח מהם גבולות המקרקעין. לגביהם קיבלה התובעת רשות שימוש מהאגודה. בעניין זה ציין בית המשפט כי התובעת כלל לא הגישה לבית המשפט את ההסכם ה"משולש". על-פיו, לטענתה, קיבלה את זכויותיה בנחלה. עוד לא הגישה התובעת לבית המשפט את התרשים אשר אמור להיות חלק מההסכם המשולש. ממנו ניתן לכאורה ללמוד על יחידות המשק במושב. נקבע, כי די באי-הגשת החוזה והתרשים, שלשיטת התובעת קובעים את זכויותיו בקשר למקרקעין. כדי לקבוע כי לא הורם נטל השכנוע.
גבולות בשנת 1952.
עוד דחה בית המשפט את הסתמכות עזבון התובעת על מפת הגבולות משנת 1952. ויוסבר, כי במסגרת הטענות שהעלה עיזבון התובעת, הפנה העיזבון לפסק דין שניתן בבית משפט השלום בטבריה, בעניין סכסוך שכנים אחר במושב, במסגרתו נקבע כי נקודת המוצא לבחינת המחלוקת בין הצדדים הינה מפת 1952. העיזבון טען, כי קביעה זו מחייבת גם לענייננו, ועל כן יש להסתמך על מפה זו לקביעות הגבולות.
"השתק פלוגתא".
טענה זו הינה למעשה טענה משפטית ל"השתק פלוגתא". לפי כלל זה, אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם במפורש או במשתמע, כי אז יהיו אותם בעלי דין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי הזהות בין עילות התביעה. בפסיקה נקבע, כי במקרים מסויימים ניתן להחיל את הכלל גם על מי שלא היה חלק מהדיון במשפט הראשון, אולם בית המשפט בענייננו קובע כי המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים, ולכן ההליך שבפניו אינו כפוף להכרעה שניתנה בבית המשפט בטבריה ואין בה כדי "להשתיק" את בעלי הדין מלטעון טענות הסותרות אותה.
פסק דין לגבי גבול בין נחלות.
לגופו של עניין, בית המשפט קובע כי התובעת לא הצליחה לשכנע כי הגבול בינה לבין נחלת הנתבעים נקבע או צריך להיקבע לפי המפה משנת 1952. זאת, בין השאר נוכח העובדה כי אף העדים שנשמעו מטעם העיזבון העידו כי בפועל הם אינם זוכרים אם המשקים והנחלות שנמסרו לתושבים אכן נמסרו לפי הגבולות שנקבעו במפת 1952. כאמור, על בסיס קביעות אלו דחה בית המשפט את התביעה.
פניה למינהל מקרקעי ישראל.
עוד חשוב להזכיר את דבריו של בית המשפט, אשר פונה אל המינהל ומציין בפניו כי בקשתם של בני רשות במשקים שבמושבים לדעת את גבולות משקיהם, היא בקשה מובנת ולגיטימית. לפיכך מוסיף בית המשפט, בנסיבות שבהן רשות מקרקעי ישראל, שהינה תאגיד סטטוטורי הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, מחכירה את המשבצת כולה מחדש כל כמה שנים, דומה כי לא חסרים בידי הרשויות הציבוריות של מדינת ישראל כלים לשם הענקת ודאות זו לבני הרשות במשקים במושב באשר לגבול הנחלות.
יש לקוות כי המינהל יפנים דברים אלו ויוכל לסייע בעתיד ביישוב סכסוכי שכנים בענייני גבולות באופן נחרץ ומהיר יותר.
5129371
* (קצ') 504/02 עזבון רבקה בורגר ז"ל נ' שרה קורלנדר (פורסם בנבו, 13.9.2014).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך, משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL
ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
