לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרסום פרוטוקול ועד – לשון הרע?/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

מזכירות האגודה, ועדות ייחודיות מטעמה ועיתים אף ועד ההנהלה, דנים, לא אחת, בנושאים רגישים.  הנוגעים להתנהגותו של חבר זה או אחר. לפעמים כותבים את הדברים בפרוטוקול. לעיתים אף מתעוררת השאלה האם ובאיזה אופן יש להביא התנהגות זו לידיעת הציבור. למשרדנו מגיעות שאלות רבות בסוגיית לשון הרע. הן מטעם בעלי תפקידים, והן מטעם חברים. לכן מצאתי לנכון לסקור בפניכם, בתמצית, את עיקריו של פסק דין מהעת האחרונה. בבית המשפט השלום בירושלים*. המדגיש את העובדה כי יש לנקוט במקרים מעין אלו במשנה זהירות. לאור החשיפה לתביעת דיבה מצד האדם נשוא הפרסום.

סדרת תביעות.

למעשה, הפרסום בו עסק פסק הדין באותו עניין היווה פרסום רביעי. מסדרה של פרסומים בעניינו של התובע. אשר על שלושה מהם דנו בהליך קודם שהתנהל בין הצדדים. במסגרתו קבע ביה"ד כי אלו היוו פרסום לשון הרע כלפי התובע. על החלטה זו הגישו ערעור שהתקבל באופן חלקי בלבד. בו קבעו כי פרסום אחד מתוך השלושה אינו בגדר לשון הרע.

תיאור מקרה – פרסום בפרוטוקול הועד המקומי.

כאמור, ענייננו מתייחס לפרסום הרביעי, מיום 18.3.2012. אשר אירע במסגרת פרוטוקול ישיבת הועד המקומי של היישוב. בו כתבו כי "פורום הרווחה" של היישוב התכנס. והחליט ליידע את הציבור לגבי "אירועים שאירעו בעבר" עם אדם מסוים הקשורים לפגיעה בילדים. בפרוטוקול קראו לציבור להיזהר ממקרים מעין אלו. את פרוטוקול הוועד הצמידו כנספח לעיתון של היישוב.

תביעת לשון הרע.

בתביעה, אשר הגיש כנגד הועד המקומי, יו"ר הועד וחברי "פורום הרווחה". טען התובע כי קיימת זהות כמעט מוחלטת בין הפרסום הרביעי לבין הפרסום השלישי. אשר קבעו זה מכבר כי הוא מהווה לשון הרע. התובע טען כי עצם העלאת הדברים בישיבת הוועד מהווה פרסום לשון הרע. עוד טען התובע כי העיתון אליו הצמידו את הפרוטוקול הוא אמצעי תקשורת. ובעניין זה קובע חוק איסור לשון הרע (להלן: "החוק"). כי לפרסום לשון הרע באמצעי תקשורת אחראים, בין השאר, גם מי שהביאו את דברי לשון הרע לאמצעי התקשורת. היינו, לשיטת התובע, יו"ר הועד וחברי פורום רווחה.

טענות הנתבעים – פרסום הפרוטוקול למטרת הגנה.

מנגד טענו הנתבעים כי מטרת הפרסום היתה חברתית. על מנת להגן על ילדים ביישוב ולהגביר את מודעות הוריהם. הפרסום מתייחס לדברים שאמרו במסגרת ישיבה רשמית של הוועד המקומי. ורשמו בפרוטוקול הישיבה. הנתבעים טענו כי בנסיבות המקרה עומדות להם ההגנות הקבועות בסעיפים ספציפיים בחוק. (סעיפים 13(9) ו-13(11) לחוק).

שלבי דיון בנושא לשון הרע.

בראשית פסק דינו מדגיש בית המשפט כי על פי הדין. לדיון בתביעה בעוולה נזיקית על פי חוק איסור לשון הרע ישנם ארבעה שלבים:. בשלב ראשון יש לבחון ולפרש את האמירות מושא התביעה, על פי אמות המידה שקבעה הפסיקה; בשלב שני יש לבחון אם דברים אלה מהווים לשון הרע. ואם אופן אמירתם מהווה פרסום כמשמעותו לחוק; בשלב שלישי יש לבחון את תחולת ההגנות השונות על הפרסום; ובשלב רביעי בוחנים את שאלת הסעדים, והפיצוי הראוי לתובע.
הפסיקה קבעה כי בבחינת האמירות מושא התביעה יש לערוך איזון. בין ערך חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. את הפרסום בוחנים על פי מבחן האדם הסביר.

דיון – פרסום פוגע.

בית המשפט קובע כי בענייננו, בשים לב לקביעות בהליך הקודם, אין חולק. כי הפרסום הרביעי מהווה לשון הרע כלפי התובע. בשים לב לכך שהוא מזכיר במפורש את שמו של התובע. ומפנה לפרסומים הקודמים בעניינו בהקשר של פגיעה בילדים.

פרסום לצורך תפקיד.

מכאן עובר בית המשפט לדון בהגנה הקבועה בסעיף 13(9) לחוק. המתייחסת ל-"פרסום על פי היתר או הוראה של רשות מוסמכת או מכוח חובה על פי דין". סעיף זה מטרתו לאפשר לאותם בעלי תפקידים לבצע את הפרסומים הנדרשים לצורך פעילותם. באופן המיטבי לצורך ביצוע התפקיד. ללא מורא מתביעות אישיות בגין לשון הרע.

פרסום הוגן.

בית המשפט קובע כי מהפסיקה עולה כי הוראה זו חלה בעיקרון על דברים. המופיעים בפרוטוקול ישיבת מועצה של רשות מקומית. ומכאן גם על פרוטוקול ישיבת הועד המקומי אליו האצילו את סמכויות המועצה. בית המשפט קובע כי העלאה לסדר היום של נושא חשדות וחששות לפגיעה בקטינים. והגברת המודעות בעניין זה בקרב ההורים. הוא נושא חברתי, תרבותי וחינוכי. שהוועד רשאי ומוסמך להעלותו ולדון בו במסגרת סמכותו, כאמור לעיל. על פי הפסיקה, גם אם הפרסום במסגרת זו הוא לא נכון, או אפילו שקרי או זדוני, יש לגביו חסינות.

הפרוטוקול בעיתון המקומי.

לעניין הפצת הפרוטוקול בעיתון, הנתבעים טענו כאמור כי הם נהנים בעניין זה מההגנה המוחלטת הקבועה בסעיף 13(11) לחוק שמתייחס לפרסום נכון והוגן – מלא, חלקי או תמציתי – של מה שפורסם קודם לכן בנסיבות בהם קיים בין השאר פטור לפי סע' 13(9).
אלא שכאן קובע בית המשפט כי הגנה זו לא חלה על הפצת הפרוטוקול בעיתון. זאת, לאור העובדה כי הדברים הנוגעים לתובע אותם ציינו בפרוטוקול נאמרו במסגרת "דיון סגור", בעניינו קובע הדין כי תושב אינו רשאי לעיין בפרוטוקול הישיבה. יש להניח כי לסגירת ישיבות בדיונים מסוימים יש מטרות מוצדקות וחשובות, לרבות הגנה על צנעת הפרט, כמו במקרה שלנו. בנסיבות אלה סבור בית המשפט כי אין זה "פרסום הוגן", ולכן הוא איננו בגדר ההגנה הקבועה בסעיף 13(11) לחוק.

סיכום – פיצויים לתובע.

לפיכך קובע בית המשפט כי יש לחייב את הוועד ויו"ר הוועד, שהפרסום נעשה ביוזמתו, בפיצויים אותם מעמיד בית המשפט על סך של 20,000 ₪. לעניין חברי פורום רווחה נקבע כי אלו לא נטלו חלק בישיבת הוועד ו/או בפרסום ולכן אין מקום לחייבם בפיצויים.

ת"א (שלום י-ם) 59604-03-16 קורן הראל נ' ועד מקומי עלי (פורסם בנבו, 23.04.2018)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בליווי משפטי של עסקים בתחום המסחרי- -מינהלי ודיני עבודה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

מימון הוצאות משפט של בעל תפקיד

ועדת ביקורת, הפועלת בקיבוצים רבים, מורכבת מחברי קיבוץ אשר לקחו על עצמם, בדך כלל בהתנדבות, תפקיד חשוב. בדומה לתפקידים אחרים, תפקיד זה מזמין חיכוכים עם

Call Now Button