פיטורי עובד בתקופת מחלה

האם אפשר לפטר אותי בתקופת מחלה? אהיה זכאי להודעה מוקדמת? שאל אותי חבר קיבוץ. אשר עבד מחוץ לקיבוץ בהיי טק וחלה במהלך תקופת עבודתו. באותו השבוע נשאלתי את אותה השאלה. אבל הפעם על ידי צוות משאבי אנוש של מפעל קיבוצי. המעוניין לסיים את  יחסי עובד מעביד עם אחד העובדים במפעל. על רקע מחלתו של העובד. בחרתי להקדיש את מדורי לנושא זה. ולעשות, איך אומרים, קצת "סדר בבלאגן" על סוגיית פיטורין בתקופת מחלה של עובד.

תנאים לפיטורין בתקופת מחלה.

ראשית, עליכם לדעת כי כפי שחל איסור על פיטורין בתקופות שונות. כדוגמה- בעת שירות מילואים ולאחריו, בזמן הריון, לאחר חופשת הלידה ועוד. כך גם סעיף 4א לחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976 קובע. כי מעסיק אינו רשאי לפטר עובד שנעדר מהעבודה עקב מחלתו. במהלך התקופה שבה הוא זכאי העובד לדמי מחלה. וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית. יחד עם זאת, חוק דמי מחלה קובע. כי הסעיף הנ"ל לא חל, היינו מותר לפטר עובד בתקופת המחלה, אם המעסיק נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים. לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001. בטרם הפסיק העובד להגיע לעבודה עקב מחלתו.

שימוע והחלטת פיטורין.

נציין כי אף את השימוע לקראת הפיטורין יש לערוך לאחד סיום תקופת המחלה. כך, במקרה אחד פסק בית הדין כי "חובות ההגינות, המידתיות ותום הלב. מחייבות כל מעביד להימנע ככל הניתן. מביצוע שימוע לקראת פיטורים בעת שהעובד שוהה בביתו בחופשת מחלה. במיוחד כשזהו עובד בעל ותק של שנים רבות במקום העבודה. שמצוי בחופשת מחלה קצרה באופן יחסי. ובמעביד גדול המעסיק עובדים רבים". עוד קבע בית הדין כי "אף לגבי ההחלטה הסופית בדבר פיטוריו של עובד שכזה, לאחר הליך שימוע. ראוי לדחות אותה במידת הניתן עד להחלמת העובד ושובו למקום עבודתו"*.

הודעה מוקדמת לפיטורין בתקופת מחלה.

שאלה אחרת היא מה דין ההודעה המוקדמת ((בהמשך – הו"מ)) לעובד ששוהה בתקופת המחלה. כידוע, חוק הו"מ קובע כי על מעסיק המבקש לפטר עובד. ליתן  לעובד הו"מ לפיטורים. החוק קובע כי ההו"מ תינתן בכתב. ותציין את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים. עובד שהשלים שנת עבודה זכאי להו"מ בת חודש ימים. עובד שטרם השלים שנה זכאי להו"מ קצרה יותר. בהתאם לנוסחאות הקבועות בחוק. במאמר מוסגר נציין כי אף על עובד שמתפטר. קיימת חובה ליתן הו"מ למעביד כל התפטרותו.

תקופת ההודעה המוקדמת.

ישנם בהחלט מצבים בהם המעביד, משיקוליו העסקיים כגון חשש מפגיעה בעבודה מעצם נוכחות עובד שאותו למעשה כבר פיטר, מעדיף שהעובד לא יגיע לעבודה בתקופת ההו"מ. המחוקק צפה מצבים אלו וקבע בסעיף 6 לחוק כי מעביד רשאי לוותר על נוכחות העובד ועל עבודתו בפועל בתקופה זו, כולה או מקצתה. במקרה כזה, על המעביד חלה חובה לשלם לעובד דמי הו"מ בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו.

תקופת ההודעה המוקדמת לעובד חולה.

עתה בפנינו השאלה מה דין הו"מ לגבי עובד שהוא בתקופת מחלה ולא יכול להגיע לעבוד. האם במצב כזה רשאי המעביד לדרוש מהעובד להגיע לעבודה, ביודעו כי בלתי אפשרי לעובד לעשות זאת, ובכך לפטור עצמו מתשלום דמי הו"מ לעובד. שאלה זו עלתה בפסיקה ובית הדין הארצי לעבודה ענה עליה בשלילה, וקבע כי אין לדרוש מעובד להתייצב לעבודה, לרבות במהלך תקופה זו, כאשר הוא חולה והמציא על כך אישורי מחלה כדין. ובלשונו של בית הדין:**

"לפי האישורים הרפואיים שהציג, היה העובד חולה בתקופת ההודעה המוקדמת. אין לדרוש מעובד להתייצב לעבודה, לרבות במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, כאשר הוא חולה והמציא על כך אישורי מחלה כדין (ראו גם חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 ותקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז-1976, שהותקנו על פיו). בענייננו הוכח כי העובד לא היה כשיר לעבוד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת ומשך זמן משמעותי גם לאחריה. לאור האמור, בדין פסק בית הדין האזורי כי אין מקום לנכות את דמי ההודעה המוקדמת משכרו של העובד."

סיכום.

אם כן, בהתאם לפסיקה זו, בשעה שהעובד חולה ואינו יכול לעבוד בתקופת ההו"מ יש לשלם לו את מלוא הסכום המגיעה לו, כאילו הגיע לעבודה.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

*  אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".