לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

סיווג נכס לצורך חיובו בארנונה

ארנונה ישוב שיתופי

ארנונה.

במסגרת מתן ייעוץ משפטי שוטף לקיבוצים נדרש משרדנו לא פעם גם לסוגיית תשלום הארנונה. בעניינינו, זו המוטלת על קיבוצים. ארנונה הינה מס מוניציפלי. באמצעותו, בין היתר, מממנת הרשות המקומית את פעילותה. כפי שוודאי ידוע לכם לסיווג הנכס לצורך חיובו בארנונה משקל מכריע. בשאלת גובה הארנונה המוטלת על הנישום. מצאתי לנכון להביא בפניכם עיקריו של פסק דין שניתן לאחרונה. ועסק בסיווג נכסים ביישובים שיתופיים (מכבסה, בתי ילדים, נגריה ועוד).

 

תיאור מקרה – מועצה אזורית מטילה ארנונה.

באותו עניין הוציאה המועצה האזורית גלבוע ליישובים המערערים, ביניהם הקיבוצים עין חרוד איחוד וגבע. וכן מושב מולדת, שומות ארנונה. המערערים עררו על דרישת הארנונה, בעיקר לעניין סיווג הנכסים. אך טענותיהם נדחו בוועדת הערר. על ועדת הערר הוגשו ערעורים לבית המשפט לעניינים מנהליים. והדיון בהם אוחד.

 

חוק ההסדרים.

בית המשפט קיבל את הערעורים, באופן חלקי, לעניין סיווג נכסים לשם הטלת ארנונה. ראשית, בפסק הדין צוין כי ההצדקה להטלת הארנונה ישוב שיתופי מקורה בהנאה והתועלת שמפיקים הנישומים. מן השירות הניתן להם על ידי הרשות. בשנת 1993 נחקק חוק ההסדרים במשק המדינה. המוגדר (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992. ובו נקבעו קריטריונים ברורים ואחידים בהטלת הארנונה. כך, בחישוב הארנונה ישוב שיתופי יש להביא את שטחו של הנכס, סוגו, השימוש שנעשה בו ומיקומו. התקנות שהותקנו מכח החוק מגדירות, בין היתר, כי סיווג הנכס צריך שייעשה בהתאם לשימוש שנעשה בו. כאשר תת סיווג יכול ויתחשב במיקומו של הנכס בתוך שטח השיפוט של הרשות המקומית. רשות מקומית מוציאה מידי שנה בשנה, צווי ארנונה. המגדירים תעריף (מחיר לשטח) לכל סוג של נכס. ובתוך כך מוגדרים סוגים שונים של נכסים שבתחומה. על יסוד צווים אלה מוציאה הרשות למחזיק בנכס דרישה לתשלום ארנונה.

 

סיווג נכס.

מכאן נדרש בית המשפט לסיווג נכסים ביישוב שיתופי. בית המשפט מציין כי הקושי בעניין זה נובע מן השיתופיות. המאפיינת את אורחות החיים בהתיישבות זו. לעומת אורח החיים שאיננו שיתופי. כך, משפחה בהתיישבות שאינה שיתופית, עושה במבנה המגורים שלה שימושים שונים. והמבנה ייחשב בכל זאת, לצרכי ארנונה, כמבנה למגורים. משפחה בהתיישבות שאינה שיתופית מספקת בעצמה צרכים בתחומים שונים ורבים בתוך מבנה המגורים. כגון כיבוס, האכלת בני המשפחה, קיום פעילות חברתית למיניה ועוד. ובכל זאת מסווג המבנה בו נעשות כל הפעילויות הללו כמבנה למגורים.

 

קיבוץ.

באורחותיו של היישוב השיתופי שונים פני הדברים. שכן בהתיישבות השיתופית השימוש נעשה באופן קיבוצי. השאלה היא האם יש להביא בחשבון את שטח חדר האוכל הקיבוצי כחלק ממבנה המגורים. ולא לסווגו למשל כמסעדה עליה אפשר שתוטל ארנונה בשיעור גבוה יותר. שהרי אלמלא קיומו של חדר האוכל, היה נבנה ביתו של החבר כשהוא גדול יותר. על מנת שיהא בו גם מטבח. הוא הדין ביחס למכבסה השיתופית וכיוצא באלה. לכל השימושים שתושב של יישוב שאינו שיתופי עושה בביתו, בעוד שהיושב ביישוב שיתופי עושה מחוץ לבית מגוריו.

 

פסק דין – שימוש בנכס.

בפסק הדין נקבע כי אין לסווג את הנכסים השיתופיים כחלק ממבנה המגורים או מבנה ציבור. הטעם למסקנה זו הוא מבחן השימוש בפועל שנעשה בנכס. טעם נוסף הוא בפרשנות הלשונית – לא נמצא עיגון לשוני וגם לא תכליתי, לפרשנות. לפיה, למשל, מבנה המשמש כמכבסה עונה על הגדרת מבנה למגורים. הוא הדין ביחס לסיווג נכסים אלו כמבנה ציבור. מבנה אינו יכול שייחשב מבנה ציבור אם הפעילות הנעשית בו היא יומיומית-טכנית. הנעדרת כל ערך מוסף לחברה או לקהילה. עוד נקבע, לעניין התמורה בגין השירותים הניתנים ביישוב השיתופי. שאף אם אין היא משתלמת באופן ישיר, היא משתלמת בדרך אחרת. על ידי נטילת חלק בעבודה במתקנים השיתופיים שביישוב השיתופי. לפיכך נקבע כי:

מכבסה, מתפרה, בית שכפולית, מסגריה, נגריה

 הן כולן בבחינת בית מלאכה.

מוסך

 את המוסך יש לראות כיחידה אחת, כמוסך ועל כן יסווג כמוסכים ובתי מלאכה.

משרדי הגד"ש

 משרד הגד"ש שבעין חרוד סווג כמבנה המשמש לייצור חקלאי, שכן זהו מבנה עזר המסייע בגידולי השדה. לעומת זאת, את משרד הגד"ש שבקיבוץ גבע יש לסווג כמוסך, שכן את הנכס כולו יש לראות כיחידה אחת ולסווגו לפי השימוש העיקרי הנעשה בו. אורוות סוסים– גידול סוסים הוא בבחינת פעילות חקלאית.

בתי ילדים וספרייה

 שאלת רווחיותם של בתי הילדים איננה רלוונטית להכרעה בשאלת הסיווג. שעה שנגבה תשלום עבור השימוש, וכשאין בנמצא סעיף פטור קטגוריאלי, הסיווג מבני חינוך מדויק יותר. אשר לספרייה יש לסווגה כמבנה חינוך שלא למטרת רווח. 

מפעלים

 כמבני תעשיה. 

מרכז המזון– 

מושב מולדת מחזיק מרכז מזון שמכין תערובת להאכלת חיות המושב בלבד. שאלת מסחריות פעולתו של המרכז לא יכולה שתיגזר מהעובדה שהוא משמש רק את המושב. גם בעובדה כי המושב בחר להפעיל את המרכז באמצעות אגש"ח אין כדי לשלול את המסחריות שבפעילותו. מסחריותה של פעילותו מקורה בכך שאת התוצרת מוכר המושב לעצמו, ואת הרווח, הרעיוני, הוא נוטל לעצמו. משכך, הסיווג המתאים הוא מפעל מסחרי לייצור מזון לחיות.

 

* עמ"נ 48438-01-15 קיבוץ עין חרוד איחוד ואח' נ' מועצה אזורית גלבוע ואח', בפני כב' הנשיא ד"ר אברהם אברהם (פורסם בנבו, 6.12.2015).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

Call Now Button