לפני מספר חודשים פנה אל משרדנו חבר באגודה שיתופית במרכז הארץ. וסיפר כי האגודה מונעת ממנו להגיש מועמדות לועד האגודה. זאת, בטענה כי האסיפה הכללית החליטה כי אותו חבר לא יכול להיבחר לועד לצמיתות. החבר קיבל את המלצתי. והגשנו באמצעות משרדי תלונה למשרדי רשמת האגודות השיתופיות, שעברה לטיפולו של מפקח המחוז מטעם הרשמת. ביום 29.7.21 נתן המפקח את החלטתו. ומפאת חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקריה.
תיאור מקרה – כשל בתפקיד חבר ועד.
אותו עניין החל בשנת 2017. בשעה שעוזר הרשם קבע כי החבר כשל בתפקידו כחבר ועד, והמליץ לאגודה כי לא תאפשר לו לכהן כחבר ועד במשך שלוש שנים. בעקבות המלצה זו קיבלו באסיפה הכללית של האגודה החלטה הקובעת כי החבר לא יהיה רשאי לכהן כחבר ועד בעתיד. כעבור שלוש שנים ביקש החבר להציג את מועמדותו לועד האגודה. אך להפתעתו סירבה האגודה, וטענה כי בהתאם להחלטת האסיפה הוא מנוע מלכהן כחבר ועד לצמיתות. בעקבות עמדה זו הגשנו כאמור באמצעות משרדי תלונה לרשמת. במסגרתה טעננו כי הפרשנות שנותנת האגודה להחלטת האספה שגויה. שכן כוונת האסיפה היתה לאסור על כהונת המתלונן בועד למשך שלוש שנים בלבד. כהמלצת עוזר הרשם.
קל וחומר מעבירה שיש עמה קלון.
לחילופין טענתי, גם אם נקבל את פרשנות האגודה, לפיה אסרו את כהונת המתלונן בועד לצמיתות. הרי שזוהי החלטה המנוגדת לדין, אשר התקבלה על ידי האסיפה בחוסר סמכות מוחלט. תוך פגיעה גסה בזכות היסוד של המתלונן כחבר אגודה להיבחר למוסדותיה. עוד טעננו כי אין מקור חוקי המאפשר לאגודה להטיל סנקציה כאמור. שעה שאף לגבי חבר שבית משפט הרשיע אותו בעבירה שיש עמה קלון אפשר להרחיקו על פי דין ל-3 שנים בלבד. ומקל וחומר.
טענות הנתבעת – האגודה.
מנגד טענה האגודה כי כוונתה בהחלטת האסיפה היתה להרחיק את המתלונן מכהונה בועד לצמיתות. האגודה טענה גם כי עסקינן בסמכות "טבועה" שיש לה. וכפי שהיא יכולה להוציא חבר מחברות היא יכולה מקל וחומר גם למנוע ממנו מלהיבחר לועד.
החלטת המפקח – חריגה מסמכות.
לשמחתי, בהחלטתו מיום 29.7.21 קיבל המפקח מטעם הרשמת את עמדתי. וקבע כי אף מבלי להכריע בפרשנות הנכונה של החלטת האסיפה הכללית. – וגם אם נלך לשיטת האגודה לפיה החלטת האסיפה הכללית הינה שלילה לצמיתות של זכות המתלונן להיבחר לוועד ההנהלה. – הרי שזוהי החלטה שניתנה בחריגה מסמכות.
זכות החבר להגיש מועמדות לועד.
המפקח מדגיש כי הזכות לבחור ולהיבחר הינה זכות בסיסית. וקבע כי לאסיפה הכללית אין סמכות להורות הוראה אשר שוללת לצמיתות את הזכות של חבר אגודה מלהיבחר לוועד ההנהלה. ואין זו סמכות "טבועה" של האסיפה הכללית כפי שניסתה לטעון האגודה. עוד דוחה המפקח את השוואת האגודה בין הליך של הוצאת חבר לבין מניעת הזכות להיבחר. וקובע כי אלו שני דברים שונים שאין לערבב ביניהם.
פסלות מועמדות לועד בשל הרשעה.
המפקח ממשיך ומציין כי בהתאם לתקנה 26(א)(1) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה- 1975 (להלן: "התקנות") הפסלות להיבחר לוועד או להמשיך לכהן בו היא על: "מי שהורשע בפסק דין סופי על עבירה שיש עמה קלון – תוך שלוש שנים מיום מתן פסק הדין ואם הוטל עליו מאסר, מיום גמר ריצוי העונש, לפי המועד המאוחר יותר". לפיכך, מי שלא הרשיעו אותו כלל בפסק דין בכל עבירה – לא מסתבר לעמדתו של המפקח כי חלה עליו מגבלה חמורה יותר. ממי שכן הרשיעו אותו בפסק דין כאמור בלשון התקנה. (הגבלת זמן דומה של שלוש שנים מופיעה גם בתקנה 26(א)(2) לתקנות.)
רשימה סגורה של עילות פסלות.
מפקח המחוז הדגיש כי עילות הפסלות לבחירה לועד, אשר רשומות בתקנה 26 לתקנות האגודות השיתופיות – הן בגדר רשימה סגורה. במקרה דנן אין אנו במסגרת אף אחת מעילות אלו. ולכן האסיפה לא היתה רשאית לקבל החלטה כפי שהאגודה טוענת לה. שכן, גם לאסיפה הכללית ישנה כפיפות לתקנות האגודות השיתופיות. ואין באפשרותה לחרוג מכך. חריגה מכך, הינה חריגה מסמכות.
פסלות מועמדות לועד בהעברה מכהונה.
המפקח קובע עוד כי אף סעיף 26(א)(9) לתקנות, שגם עליו ביקשה האגודה להסתמך, אינו רלוונטי לענייננו. סעיף זה קובע כי לא יכול לכהן בועד "מי שהאסיפה הכללית של האגודה החליטה להעבירו מכהונתו בהתאם להמלצות דו"ח חקירה שנעשתה לפי סעיף 43 לפקודה". במקרה שלנו, החבר לא כיהן בועד בזמן שהאסיפה הכללית החליטה לגביו. ולפיכך איננו עוסקים ב"העברה מכהונה". ותנאי הסעיף לא קיימים.
סיכום רשם האגודות השיתופיות – החבר רשאי להתמודד לועד.
מפקח הרשם מסכם כי את עילות הפסלות לכהונה בוועד ההנהלה מונה תקנה 26 לתקנות רשויות האגודה. ככל שלא קיימת אף אחת מהעילות המוזכרות בתקנה, אין בסמכות האסיפה הכללית למנוע מחבר אגודה את זכות היסוד הבסיסית הדמוקרטית לבחור ולהיבחר לרשויות האגודה. משכך, המפקח קובע כי חבר האגודה יכול לבחור ולהיבחר לרשויות האגודה.
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, אגודות שיתופיות, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן כתבנו אחרת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
