לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מחיקת ימי חופש של חבר מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

מחיקת ימי חופש

השינויים הדרמטיים שביצעו קיבוצים רבים באורחות חייהם, והמעבר לשכר דיפרנציאלי. חייבו את הקיבוצים לבצע "התאמות" גם בתחום העסקת החברים וזכויותיהם בגין עבודתם. אמנם, ההלכה שקבע בית המשפט העליון, אשר סקרתי בטורי זה לא פעם. היא כי בין החבר לקיבוץ המתחדש לא קיימים "יחסי עובד מעביד". אך האם משמעות הדבר כי הקיבוץ רשאי לפגוע בזכויות שצבר החבר בגין עבודתו. מכח החלטות קודמות של הקיבוץ, ולבטלן באופן רטרואקטיבי? – זו השאלה שעמדה להכרעה בפני בית המשפט המחוזי בנצרת בפסק דין שנתן לאחרונה (12.8.18)*. מפאת חשיבות מאחר והדברים חשובים, לפניכם סקירה המתמצתת את עיקרי פסק הדין בנושא של מחיקת ימי חופש.

תיאור מקרה – מחיקת ימי חופש.

באותו עניין הפך הקיבוץ לקיבוץ מתחדש בשנת 2002. התובעים, חברי קיבוץ, הועסקו על ידי הקיבוץ עד לשנת 2015, וככאלה הם זכאים לימי חופשה. הקיבוץ פירט את הימים האלה בתלוש "תקציב החבר" מידי חודש בחודשו, וכן בדו"חות חבות חופשה שקיבלו התובעים. התובעים טענו כי שמעו על כוונת הקיבוץ לשלול / למחוק את יתרת ימי החופשה הצבורים להם. ולהעמידה על 60 ימים בלבד. כוונה זו, כך לטעמם, מנוגדת להתחייבותו החוזית של הקיבוץ כלפיהם. ומהווה פגיעה בזכות שהינה זכות חוזית כספית שצברו עבורם במהלך שנות עבודתם. לפיכך פנו לבית המשפט על מנת שיצהיר כי הקיבוץ אינו רשאי לעשות כן.

טענות הנתבע – הקיבוץ.

הקיבוץ מצידו טען כי אלו החלטות שרשויות הקיבוץ קיבלו כדין, והן חלות רטרואקטיבית. בין השאר טען הקיבוץ כי לאור העובדה שלא קיימים יחסי עובד ומעביד בין הקיבוץ לחבריו. הרי שההסדרים המחייבים את הקיבוץ לעניין עבודת החברים הינם אלה שקבעו במסמך אורחות העבודה, ובהחלטות הקיבוץ. ולא חוקי העבודה הכלליים.

דיון – החלטות הקיבוץ המתחדש.

בית המשפט מציין בראשית פסק דינו כי במסגרת טיעוניהם הפנו הצדדים להחלטות עיקריות שקיבלו רשויות הקיבוץ. האחת – "מסמך אורחות העבודה" שקיבלה הנהלת הקיבוץ ב – 2011. והשני "מודל רשת הביטחון" משנת 2014, שאישרה האסיפה הכללית. המצב המשפטי אשר נהג עובר להחלטות, ועל כך לא חלקו הצדדים. היה כי חברי קיבוץ שהועסקו על ידו צברו ימי חופש ללא הגבלה. כמו כן, עיון בדו"חות חבות חופשה העלה כי הקיבוץ מפרט באלה, לבד ממספר הימים. גם את הערך הכספי של ימי החופשה הצבורים. כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדו"ח, לצבירת החופשה יש משמעות כספית עצומה עבור כל אחד מהתובעים.

עובד – מעביד בקיבוץ.

בית המשפט קובע כי הכרת הקיבוץ בזכות. ויתרה מכך, במשמעות הכספית הנובעת ממנה. מעגנת את טענת התובעים בדבר הסתמכותם על זכות מימושה עם פרישתם. ומכאן, שהחלטה של מחיקת ימי חופש ו/או הגבלתם הצבורים פוגעת בזכות התובעים. וממילא באינטרס ההסתמכות שלהם. פגיעה שכזו חייבת שתהיה ברורה ולא עמומה, ומסתברת. אולם, בית המשפט מוצא כי בהחלטות הקיבוץ לא היתה כל התייחסות להשלכות רטרואקטיביות כלשהן לגבי ימי החופשה שצברו החברים עד לאותו מועד. או בדבר הזכות שיש לעובדי הפנים לממש את הימים או לפדותם. כלומר, למעשה לא קיבלו כל החלטה בדבר ביטול אותה זכות צבורה לטובת החברים. אלא רק על הגבלתה החל משנת 2011.
בית המשפט לא מסתפק בכך. ומבהיר כי גם אם היה מקום לראות בהחלטת האסיפה הכללית משום החלטה אשר שוללת רטרואקטיבית את הזכויות הצבורות. אזי לטעמו היה מקום לבטלה.

החלטות האסיפה הכללית.

בעניין זה קובע בית המשפט כי במישור המהותי ספק בעיניו אם האסיפה הכללית רשאית להחליט. על נטילת זכויות צבורות של מי מחבריה, כאשר הדבר אינו עולה באופן מפורש מהוראות התקנון. שעה שהקיבוץ מתנהל כ"קיבוץ מתחדש" שבו האחריות לפרנסה מוטלת על כתפי החבר, שאמור לעבוד למחייתו. הרי שפגיעה כספית בו היא אינה דבר של מה בכך. לפיכך, התקנון צריך להסמיך באופן מפורש את האסיפה לבצע מהלך שכזה.
עוד קבע בית המשפט, כי אף במישור הפרוצדוראלי נפל פגם בהתנהלות הקיבוץ. החלטת אסיפה הכללית הנוגעת לפגיעה צפויה בזכות כלכלית צבורה של חברי הקיבוץ. צריכה להיות באופן מפורש על סדר יומה של האסיפה. וצריכה לקבל ביטוי מפורש בהחלטה, על מנת שיוכלו להיערך בהתאם להציג טענותיהם. בענייננו, עובדת הפגיעה הכלכלית במי שצברו את הזכויות. אינה מקבלת ביטוי ברור בהחלטת האסיפה, וספק אם אף משתמעת ממנה.

"רשת ביטחון".

בית המשפט ממשיך וקובע כי גם במישור הנורמטיבי ההחלטה לוקה. כך, אין זה סביר ליטול רטרואקטיבית זכויות כספיות צבורות מבלי לנמק, באופן שרירותי. ומבלי לתת לאלה שמושפעים ממנה הזדמנות נאותה למונעה. בית המשפט מציין כי אין כל פסול בהחלטת האסיפה הכללית ורשויות הקיבוץ, לפעול על פי עקרונות משפט העבודה. ולהגביל את ימי החופשה שאפשר לצבור. זאת, על אף שלא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין הקיבוץ לעובדיו. ברם, משם ועד להחלת המגבלה הנ"ל באופן רטרואקטיבי. תוך "הפקעת" זכויות כספיות מהותיות של חברי הקיבוץ, ארוכה הדרך.

פסק דין.

מטעמים אלו בית המשפט מקבל את התביעה. ומצהיר כי את ימי החופש שצברו התובעים, בין השנים 2002-2011, אי אפשר לבטל.

 

* ה"פ (מחוזי נצ') 34550-10-15 דורית חייט נ' קיבוץ כפר הנשיא (נבו, 12.08.2018)

 

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.
   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

 

עו"ד איילת רייך-מיכאלי מתמחה בליווי אגודות שיתופיות, קיבוצים, מושבים, אגש"חים, חברות, חקלאים, יזמים ואנשים פרטיים. תוך מתן מעטפת כוללת להתנהלותם המשפטית. עו"ד איילת רייך- מיכאלי צברה נסיון מוכח במשפט האזרחי-מסחרי-מינהלי-חקלאי. ובכלל כך: דיני אגודות שיתופיות, דיני עבודה, דיני חקלאות והתיישבות, דיני חברות, על כל היבטיהם.

בין לקוחות המשרד נמנים תאגידים ממגוון רחב של מגזרים עסקיים, מסחריים ופרטיים. חברות, שותפויות, קיבוצים, מושבים, אגודות שיתופיות חקלאיות. מפעלים קיבוציים, גופים העוסקים בתחומי חקלאות מגוונים, מועצות אזוריות, רשות ניקוז ועוד.

עו"ד איילת רייך- מיכאלי מתמחה בדיני אגודות שיתופיות ודיני חקלאות והתיישבות. ליטיגציה מסחרית, דיני עבודה, דיני תאגידים, דיני חוזים וחיובים, משפט מנהלי ודיני מכרזים. התקשרויות חוזיות בענפי חקלאות מגוונים בהתאם לחוק ההתיישבות. מקרקעין, אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, איכות הסביבה, הפקעות, תביעות ביטוח, הליכי גבייה, ירושות וצוואות, גישור ובוררות.

החל משנת 2009 עו"ד איילת רייך-מיכאלי הינה בעלת ייפוי כח מטעם היועץ המשפטי לממשלה. ומייצגת משרדי ממשלה שונים בערכאות בתי המשפט כתובעים וכנתבעים.

 

עו"ד איילת רייך-מיכאלי בעלת תואר ראשון בוגרת LL.B בהצטיינות משנת 2003. בעלת תואר שני LL.M, באוניברסיטת בר אילן.

 

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

אפליה כלפי נשים בתעסוקה

קיבוצים רבים שינו את אורחות חייהם והפכו לקיבוצים מתחדשים. בקיבוצים אלו התחילו הנשים, כמו גם הגברים, לקבל משכורות כתמורה לעבודתם. לא פעם מתפרסמות כתבות בעיתונות.

Call Now Button