לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הארכת תקופת כהונת ועד הנהלה

שאלה: במושב בו אני מתגורר, החליטה האסיפה הכללית על הארכת תקופת כהונת ועד ההנהלה. האם הדבר חוקי?

תשובה:

כמי שמלווה באופן שוטף מושבים ובמסגרת זו את ועדי ההנהלה, דע כי שאלתך מעסיקה מושבים וועדי הנהלה רבים ברחבי הארץ. ואכן, בשאלות מסוג זה מוצע לקבל ייעוץ משפטי מתאים, על מנת להתנהל בדרך המשפטית הנכונה.

תיאור מקרה – הארכת כהונת ועד הנהלה.

פסק דין שניתן ממש בימים אלו, עסק בסוגיה העולה משאלתך. באותו עניין דובר בערעור מנהלי על החלטת רשם האגודות השיתופיות*, לפיה החלטת האסיפה הכללית של אגודה להאריך את תקופת כהונת ועד ההנהלה התקבלה בחוסר סמכות.
המערערת היא אגודה שיתופית מרכזית, המאגדת בתוכה כ- 33 אגודות שיתופיות. כל אגודה החברה באגודה המרכזית ממנה נציג, כאשר אסיפת הנציגים מהווה את האסיפה הכללית. האסיפה הכללית היא הגוף הבוחר את ועד ההנהלה של האגודה.

התקנון.

סעיף 122 לתקנון האגודה המערערת קבע כדלהלן: "ועד ההנהלה יתמנה למשך שנתיים, וימלא את תפקידיו במשך שנתיים; לא נבחר ועד הנהלה חדש עד סיום שנתיים אלו, מכל סיבה שהיא – ימשיך ועד ההנהלה הקיים לכהן בתפקידו עד בחירת ועד הנהלה חדש. אולם בתנאי כי ועד ההנהלה של האגודה לא יכהן בתפקידו ולא ישמש כועד הנהלה של האגודה יותר מארבע שנים לאחר בחירתו".

הארכת הכהונה של ועד ההנהלה.

ביום 31.3.11 בחרה האסיפה הכללית של האגודה את ועד ההנהלה לכהונה בת שנתיים. ביום 7.11.12 (בטרם חלפו שנתיים מיום בחירתה), התאספה האסיפה הכללית. זו החליטה על הארכת תקופת כהונתו של ועד ההנהלה בשנתיים נוספות. בסך הכל יכהן הועד לתקופה של ארבע שנים (להלן: "החלטת האסיפה").

רשם האגודות השיתופיות.

התנהל הליך בפני רשם האגודות השיתופיות. בהליך קבע הרשם כי ההחלטה כאמור התקבלה בחוסר סמכות. והורה על השלמת הבחירות לוועד ההנהלה.
הרשם ציין בהחלטתו, כי בחינת ההיסטוריה של הבחירות שנערכו באגודה בשנים האחרונות, מצביעה לכאורה על התנהלות שיטתית של האגודה. אשר מיועדת להימנע מקיום הבחירות לרשויות האגודה במועדן.

פרשנות התקנון.

הרשם קבע, כי פרשנות מילולית מעלה כי בסעיף 122 לתקנון האגודה ישנן שתי הוראות:. הרישא – קובעת כי תקופת הכהונה של ועד ההנהלה היא שנתיים. ולאחריהן משתמע כי יש לקיים בחירות;. והסיפא – הקובעת ברירת מחדל במצב שבו לא בחרו ועד הנהלה חדש, מכל סיבה שהיא. לפיה ועד ההנהלה הקיים ימשיך לכהן בתפקידו. וזאת בכפוף לכך שמצב זמני זה לא יתמשך מעבר לשנתיים נוספות. הרשם קבע, כי הרישא נוגעת למצב של "לכתחילה", ואילו הסיפא למצב של "בדיעבד". לאור פרשנות זו קבע הרשם, כי דרך המלך בה היה על האגודה לילך היא קיום תקופת כהונה של שנתיים. לאחר תקופה זו יש לקיים בחירות. ואילו האפשרות להאריך את תקופת הכהונה עד לארבע שנים היא רק ברירת מחדל. ואין מטרתה להכשיר מלכתחילה הימנעות מקיום בחירות במועד.

תקנות האגודות השיתופיות.

הרשם בחן בהחלטתו זווית נוספת, והיא היחס בין סעיף 122 לתקנון לבין סעיף 28(א) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975. הקובע כי: "תמה תקופת כהונתו של הועד, המועצה או רשות אחרת של האגודה ימשיכו לכהן בתפקידם עד שייבחרו ועד, מועצה או רשות אחרת בהתאם לתקנות האגודה; אולם, חובה על הועדה לכנס אסיפה כללית אשר על סדר יומה בחירות לרשויות האגודה, תוך שלושה חדשים מיום תום תקופת הכהונה כאמור; לא כונסה האסיפה הכללית בתום שלושת החדשים — תסתיים כהונת הרשויות כאמור".

עדיפות תקנות האגודות השיתופיות.

הרשם קבע כי הוראה זו אמנם דומה לסעיף 122 לתקנון. משום שהיא מאפשרת לוועד לכהן כ"ממשלת מעבר". אולם שונה ממנה באורכה של אותה תקופת מעבר. בעוד שסעיף 122 לתקנון מאפשר תקופת מעבר של שנתיים נוספות, תקנה 28(א) מגבילה תקופה זו לשלושה חודשים בלבד. באשר ליחס בין שתי ההוראות האמורות הביא הרשם בהחלטתו את תקנה 5 לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות), התשל"ו-1976. הקובעת: "הייתה סתירה בין הוראות תקנות או צווים לפי הפקודה לבין תקנותיה של האגודה – ההוראה שבתקנות או הצווים שניתנו לפי הפקודה – עדיפות". משכך, קבע הרשם, כי החלטת האסיפה הכללית כפופה לתקנה 28(א) לתקנות רשויות האגודה, ותקופת המעבר של הוועד היוצא אינה יכולה להימשך מעל לשלושה חודשים. עוד הוסיף הרשם, כי הגבלת תקופת המעבר מטרתה למנוע מצב בו ינצל הוועד המכהן את תקופת ההארכה. ובכך יסכל את ההתנהלות הדמוקרטית של האגודה ע"י קיום בחירות במועדן.

הדמוקרטיה של האגודה השיתופית.

האגודה טענה בפני הרשם כי המילים בסעיף 122 באשר לאי קיום בחירות במועד – "מכל סיבה שהיא", מאפשרות לה מרחב תמרון רחב. הרשם קבע, כי פרשנות זו אינה סבירה ואינה מידתית ופוגעת בדמוקרטיה של האגודה ורשויותיה. הוא ציין, כי מכיוון שאופי התקנון הוא חוזה בין האגודה לחבריה, חלה חובת תום הלב, ממנה יוצא כי גם לו הייתה לאסיפה סמכות להאריך את תקופת הכהונה – אי אפשר להשתמש בסמכות זו כדבר שבשגרה.

ערעור ודחייתו.

כאמור, על החלטה זו של הרשם הגישו ערעור. אולם, בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את הערעור. ביהמ"ש קבע כי הוא מקבל את ממצאיו של הרשם ומסקנותיו המשפטיות, ואינו רואה צורך להוסיף עליהם. לפיכך, אימצו את עמדת הרשם. אשר לפיה תקנון האגודה אינו מאפשר הארכה מראש של כהונת ועד ההנהלה, ודרך המלך היא תקופת כהונה של שנתיים שלאחריה מתקיימות בחירות.

 

 * עמ"נ (י-ם) 24698-09-13‏ אסם הגליל מכון תערובת של מושבי הגליל, אגודה חקלאית שיתופית בע"מ. נ' אבן ‏מנחם, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ. (פורסם בנבו, 2.12.2014).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד. ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת. ו/או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL.

ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

פיטורים בשל "הסתרת" הריון

קיבוצים ומושבים הינם, מטבע הדברים, גופים המעסיקים עובדים ועובדות. למדתי כי מרבית נושאי התפקידים באגודות שמשרדי מייצג השכילו להבין. את החשיבות להקפדה דווקנית על זכויות עובדים ועובדות

עסקות קונסיגנציה

עסקת קונסיגנציה (מכר מותנה) מוגדרת כעסקה שבה מסירת הנכסים/טובין לקונה אינה מלווה בהעברת הבעלות בהם. למעשה, הבעלות בטובין שנמסר לרוכש נותרת בידי המוכר עד המועד בו שולמה

Call Now Button