לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

צו השמדה שבוטל = התרשלות?/ עו"ד איילת רייך מיכאלי, נוטריון מגשת ובוררת

וירוסים אינם נחלתם של בני האדם בלבד. ואלו תוקפים גם את התוצרת החקלאית שמייצרים החקלאים וגורמים לנזקים כבדים. במקרה כזה משרד החקלאות צריך לנקוט בצעדים מהירים על מנת למנוע את התפשטות הווירוס, כדוגמת צו השמדה.

תביעת פיצויים.

פסק דין מהעת האחרונה (2.1.21)*, מבית המשפט המחוזי בבאר שבע. דן בתביעת פיצויים שהגיש חקלאי בטענה להתרשלות בטיפול במיגור הנגע. בשל חשיבותו של פסק הדין לחקלאים וביניהם כמובן הקיבוצים אשר חקלאות מהווה נדבך מרכזי בעסקיהם, בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.   

תיאור מקרה – גידול עגבניות.

באותו עניין עסקינן בתובע שהינו חקלאי ותיק אשר מתמחה בגידול עגבניות. בכתב התביעה טען התובע כי בחודש אפריל 2014 שתל 20 דונם של זרעי עגבניות. אולם, 45 יום לאחר השתילה איבחנו בצמחים סימני פיגור ותסמינים נוספים. כמו שינוי צבע בעלים, היחלשות השתיל, ועוד.  בחודש 09/14 הגיע המידע אודות התופעה שראו בגידולים של התובע, למשרד החקלאות.

וירוס וצו השמדה.

בבדיקה התברר כי גידולי העגבניות סבלו פגיעה של וירוסים ממשפחת ה-טובמווירוסים. זאת, למרות שמזה עשרות שנים החקלאים המגדלים משתמשים בזרעים של חברות שונות, אשר עמידים לווירוסים אלו. לנוכח נתונים אלו, נתן מנהל השירותים להגנת הצומח, ביום 23.11.14, צו. לפיו החממות בהם היו הגידולים צריכות להיות בהסגר. יש לעקור את הגידולים ואז לשרוף אותם, ולא לשתול בהן למשך 6 חודשים. אולם, ביום 14.1.15 קבע המשרד שהצו שנתן בטל לאחר שהתברר כי אין בו טעם. ולאור כך שהווירוס החדש כבר מצוי במקומות נוספים.

התרשלות.

בכתב התביעה, שהוגש כנגד החברה שמכרה לתובע את הזרעים וכנגד משרד החקלאות. טען התובע כי רשלנות ואף פזיזות הנתבעות גרמו לו לנזקיו. החלק הראשון של ההתרשלות נוגע לזרעים שגרמו לשיטת התובע להדבקה בווירוס. והחלק השני נוגע להתנהלות משרד החקלאות, לאחר שזוהה הווירוס.

חוק הגנת הצומח.

יצוין כי סעיף 11(ג) לחוק הגנת הצומח התשט"ז – 1956. קובע כי שר החקלאות רשאי להורות על פיצוי מי שנפגע כתוצאה מהוראות צו שניתן לפי החוק, באופן מלא או חלקי. וזאת לאחר קבלת עמדת הועדה המייעצת. בענייננו, הוועדה עמדה להמליץ על פיצוי בסך 707,000 ₪. אולם לאור כך שהתובע הגיש תביעה ע"ס 4,800,000 ₪, הוחלט להקפיא את דיוני הוועדה.

אחריות חברת הזרעים.

בראשית פסק דינו דן בית המשפט באחריותה של החברה ששיווקה את הזרעים לתובע. בעניין זה, לאחר שמיעת עדויות, חוות דעת וראיות מדעיות שהוצגו בפניו. לא משתכנע בית המשפט כי מקור הווירוס הינו בזרעים שייצרה ושיווקה החברה הנתבעת. ולכן התביעה נגדה נדחית.

אחריות משרד החקלאות.

מכאן עובר בית המשפט לדון בהתנהלותו של משרד החקלאות. וקובע כי השאלה הרלבנטית הינה האם במועד שבו ניתן צו ההשמדה, המהלך היה רשלני כטענת התובע. או שמדובר בהחלטה סבירה בהתאם לבחינת הדברים, כטענת המדינה. אולם בטרם מתן מענה לשאלה זו, מציין בית המשפט. כי למעשה עם קבלת הצו ההשמדה היה התובע יכול לפנות מידית לערכאה מנהלית בעתירה לביטולו, וכך נזקו כגרסתו יכול והיה נמנע. אך במקום זאת, בחר שלא לערוך תקיפה ישירה של ההחלטה המנהלית.

אחריות התובע.

בית המשפט קובע כי העדר תקיפה ישירה, מהלך שהיה בר ביצוע, מציב קושי ממשי בפני התובע. והדבר צריך להביא לקבלת עמדת הנתבעת לדחיית התביעה. בית המשפט אינו מקבל בעניין זה את טענת התובע כי סיכויי התקיפה הישירה היו נמוכים ולכן לא היה מקום לכך.

צו השמדה.

למרות זאת ממשיך בית המשפט לבחון את הדברים לגופם. ומדגיש כי בהתאם לפסיקה, נטיית בתי המשפט אינה להחליף את שיקול דעתם בשיקול דעתה של הרשות המנהלית וכי הבחינה הינה להחלטות לשעתן. בענייננו משתכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל את עמדת התובע לפיה לא היה מקום לכל צו השמדה, שכן לא ניתן היה לעצור את הפצת המחלה למשקים אחרים.

צו השמדה התקבל כדין.

בית המשפט מוצא כי ההחלטה אודות הוצאת הצו התקבלה כדין, לאחר הפעלת שיקול דעת מקצועי והתייעצות עם כל הנוגעים בדבר, וזאת בניסיון להכחיד את הווירוס ולמנוע את הפצת המחלה, הגם שבדיעבד הדבר לא הצליח.

ביטול צו השמדה.

אמנם, מציין בית המשפט, היה אפשר לקצר במעט את התקופה עד לביטול צו ההשמדה, אולם התנהלות משרד החקלאות אינה בלתי סבירה, ואף ניתן לקבוע, הגם שניתן היה לקצר טווחים בחוכמה שבדיעבד, כי אין מדובר ברשלנות, אלא בפעולות זהירות, לאחר התייעצות עם גורמי המקצוע. לפיכך, בית המשפט דוחה גם את התביעה כנגד משרד החקלאות.

פיצויים.

יחד עם זאת, לדעת בית המשפט על משרד הבריאות לפעול בהקדם לכינוס הועדה המייעצת ולשקול מתן פיצוי ראוי לתובע. בית המשפט מדגיש כי הפיצוי אינו בגדר "טובה" לתובע. הפיצוי הינו מסר נכון לחקלאים, אודות שיתוף הפעולה הנדרש מול משרד החקלאות על אגפיו השונים, כפי שנהג התובע, למקרה של נזקי טבע כמו זה שעלה בתיק זה.

*   ת"א (מחוזי ב"ש) 50822-11-15 תומר אפריאט נ' זרעים גדרה בע"מ (פורסם בנבו, 02.01.2021).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי דיני עבודה וליטגציה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

המושב הגיש תביעה וקיבל פיצויים בגין הפקעת שטחים בהם נכלל חלק מהמשק שלי. האם המושב רשאי לא להעביר את כספי הפיצויים לחברים מהם הופקעה הקרקע?

נושא הפקעת שטחים במושבים הינו דבר שכיח. ואל משרדנו מגיעות שאלות רבות בנושא, וביניהן השאלה הנ"ל. הסוגיה שמעלה שאלה זו נדונה בפסק דין שניתן בבית

Call Now Button