תקנה 2א לתקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), תשל"ג-1973 (להלן: "תקנות החברות"). מאפשרת הכרה של חברות אדם באגודה מכח התנהגות. וזו לשונה: "נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות הענין. בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה – יראו אותו כחבר באגודה. אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לתקנה 2. זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה".
מנוסח התקנה עולה כי ישנם שלושה מרכיבים ותנאים להחלת התקנה: א. אדם נהג באגודה כחבר. ב. האגודה נהגה בו אף היא כחבר. ג. הדברים נעשו בנסיבות מסוימות ולאורך פרקי זמן מספיקים.
תיאור מקרה – חברות במושב.
פסק דין מנחה בשאלת הקבלה לחברות באגודה שיתופית מכוח התנהגות ניתן בערעור מנהלי (י-ם) 734-09. גרינפלד משה נ. "צופית" מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ. שם הוחלט להכיר בתושבים המתגוררים שנים רבות בבית מקצועי, כחברים. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון אשר דחה את הערעור. הוא קבע כי תקנה 2א לתקנות החברות מאפשרת הכרה בחברות של אדם באגודה, בהתקיים נסיבות מיוחדות. נקבע כי האינדיקציות השונות בהן ניתן להתחשב בשאלה האם להכיר בחברות מכח התנהגות הן למשל: מגורים במשך שנים ארוכות במושב. השתלבות פעילה בחיי המושב. תשלומי מיסים מוניציפאליים ו/או תשלום מיסי אגודה. השתתפות והצבעה באספות הכלליות של האגודה. והשתתפות בבחירות לוועד האגודה. בשים לב לאינדיקציות אלה יש לבחון את נסיבות כל מקרה. ולדון האם מתקיימים מרבית האלמנטים המהותיים המלמדים על חברותו של אדם באגודה שיתופית מכוח נוהג. וזאת גם אם לא התקבל לשורותיה בדרך הפורמאלית הקבועה בדין ובתקנון.
ע. רשם האגודות השיתופיות.
סוגיית ההכרה בחברים מכח התנהגות נדונה לאחרונה* בפני עוזרת רשם האגודות השיתופיות עו"ד לאה רוזנטל. באותו עניין התבקשה עוזרת הרשם על ידי 8 מבקשים לעשות שימוש בסמכותה. לעדכן את פנקס החברים של האגודה ולרשום אותם כחברים. סמכות זו נקבעה בסעיף 6 לתקנות החברות ובסעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות.
העברת זכויות במשק במושב.
על מנת לבסס את טענתם כי הם חברים באגודה, הציגו בני זוג שנכללו באותם מבקשים, החלטת ועד הנהלה. זו מאשרת להעביר אליהם את הזכויות במשק שבשטחי האגודה. עוד הגישו בני הזוג מסמך מטעם ההסתדרות הציונית העולמית. המסמך כולל את הצהרת והתחייבות הורי הבעל להעביר את המשק לידיהם. זאת על פי הצהרה והתחייבות הבן הממשיך, ועל פי המלצת האגודה. האגודה היתה רשומה למטה בחותמת האגודה וחתימה. מנגד טענה האגודה כי אין לה התנגדות לרישום הזוג בפנקס החברים של האגודה. וכי היא עומדת מאחורי ההחלטה בדבר "העברת זכויות" במשק. יחד עם זאת טענה האגודה, כי יש עדין צורך באשור הסוכנות, הוא הגוף המיישב. האישור נדרש לצורך רישום המבקשים כבנים ממשיכים באגודה. ורק לאחר מכן ניתן יהיה לרשום אותם כחברים בפנקס החברים של האגודה.
אישור הגוף המיישב.
עוזרת הרשם קבעה, כי אכן קבלת אשור מהגוף המיישב הוא תנאי בל יעבור. זאת בכל מקרה בו מבקש אדם להירשם באגודה כבן ממשיך. ובעקבות כך להירשם כחבר בפנקס החברים של האגודה. לעניין זה, רישום של "הסכמה להעברת זכויות" מאת "ההסתדרות הציונית העולמית" אינו יכול להחליפו. ולבוא במקום אישור על רישום כבן ממשיך מטעם הסוכנות היהודית.
חברות מכח התנהגות.
יחד עם זאת, וזה העיקר לענייננו, עוזרת הרשם קבעה. כי על פי כל המסמכים שהוצגו בפניה, ניתן לבחון את הקבלה לחברות של אותו זוג מכוח התנהגות. על פי תקנה 2א לתקנות החברות. ואמנם, בחינת העובדות העלתה כי אותם מבקשים מתגוררים במקום עשרות שנים. הם השתתפו במהלך כל השנים בהצבעות באספות הכלליות. וכן האגודה התייחסה אליהם כחברים, וגם הם התנהגו כחברים. לאור כך קובעת עוזרת הרשם כי המבקשים חברים מכוח התנהגות. העוזרת מוסיפה תנאי לביסוס זכותם הקניינית והרשמה כבנים ממשיכים באגודה. אם ירצו בכך, יהא על הזוג להביא אישור מהסוכנות.
חברות בועד המושב.
לגבי זוג מבקשים נוסף קובעת עוזרת הרשם, כי יש חשיבות רבה לעובדה כי הבעל כיהן כחבר ועד במושב במהלך 13 שנים לפחות. בעניין זה נקבע בפסיקה כי: "לוועד ההנהלה של אגודה שיתופית רשאי להיבחר רק מי שהינו חבר אגודה…", מכאן, שהצגת מועמדות בבחירות לוועד ההנהלה, אשר התקבלה בהסכמת האגודה, עשויה לשמש כעדות. העדות משמעותית לכך שהאגודה נהגה באותו מועמד כחבר אגודה. אף סעיף 23(א) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות) תשל"ד – 1975 קובע כי: "האסיפה הכללית תבחר מבין חברי האגודה. או מבין נציגי חברים שהם תאגידים – את הועד, בהתאם לתקנות האגודה". משמע, חבר בוועד יהיה רק מי שהוא חבר באגודה.
לאור האמור בתקנות ובפסיקה, עוזרת הרשם קובעת כי גם זוג זה יוכר כחברים באגודה מכח התנהגות.
*1310-279-11 מועלם רחמים ואח' נ' הוועד הממונה של ההנהלה. בפני עוזרת רשם האגודות השיתופיות עו"ד לאה רוזנטל (פורסם בנבו, 25.12.2014).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL.
ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור".
