קיבוץ המסווג כ"קיבוץ מתחדש", חייב לקיים, בין השאר. את הוראות תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש). תשס"ו-2005. תקנות אלו קובעות, בין השאר. כי על הקיבוץ להבטיח את צורכי חברי הקיבוץ בגיל פרישה. כאשר ערכם הכולל, לא יפחת מגובה 40%. מהשכר הממוצע במשק ("הגמלה הפנסיונית"). בפסק דין שניתן לאחרונה (20.7.20) בבית משפט השלום בטבריה*. עלתה השאלה האם קיבוץ רשאי להשתמש בכספי רווחים שמחולקים לחבר. וזאת על מנת להשלים גרעון פנסיוני שנוצר לאותו חבר. בשל משיכת כספים מקופת הפנסיה.
בתוך כך נדונה גם שאלת הבעלות על כספי הרווחים. בשל הרלוונטיות של פסק הדין לקיבוצים וחברי קיבוצים. בחרתי לסקור בפניכם את עיקרי פסק הדין.
תיאור מקרה – חלוקת רווחים.
באותו עניין קיבל התובע, ביום 28.3.18, הודעה מהקיבוץ. על חלוקת רווחים שנצברו לשנת 2017, בסך של 23,297 ₪. התובע התבקש להודיע לאן להעביר את הכספים. לקרן הפנסיה שלו, לקרן ההשתלמות או במזומן לידיו. בתגובה לכך הודיע התובע לקיבוץ. להעביר את כספי הרווחים לקרן ההשתלמות שלו. אולם בניגוד לכך, הכניס הקיבוץ את הכספים להבטחת הגמלה הפנסיונית של התובע. ולא לקרן ההשתלמות, כבקשתו.
טענות התובע.
בכתב התביעה טען התובע כי כספי הרווחים שייכים לו כדין. ואין הקיבוץ רשאי להעביר אותם לקרן הפנסיה. וכי כספים אלו משמשים אותו למחייה. התובע טען שתקנון הקיבוץ אינו מסמיך את הקיבוץ. להעביר כספים פרטיים המגיעים לו לקרן הפנסיה ללא הסכמתו. התובע עתר להורות לקיבוץ להשיב לידיו את כספי הרווחים. בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. וכן לחייב את הקיבוץ לשלם עבור הוצאות משפט בסך של 30,000 ₪. ועגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב בסך של 20,000 ₪.
טענות הקיבוץ הנתבע.
מנגד טען הקיבוץ כי אי תשלום כספי הרווחים. נעוצה בעובדה שהתובע משך מכספי הפנסיה האישית הצבורה עבורו, בשני מועדים שונים. ובכך יצר גרעון פנסיוני. משכך, ועל פי החלטת הנהלת הקיבוץ. גרעון פנסיוני, שנוצר בשל משיכה לא מאושרת. יכוסה באמצעות כספי חלוקת הרווחים, וכך פעל הקיבוץ.
דיון – זכות הקניין על כספי הרווחים.
בראשית פסקי דינו דן בית המשפט בשאלת הקניין על כספי הרווחים וזכות הבעלות עליהם. בעניין זה מכריע בית המשפט כי מהעת שנשלחה ההודעה של הקיבוץ לתובע בדבר חלוקת הרווחים, זכות הבעלות בכספי הרווחים היא של התובע, אשר נדרש להודיע להיכן הוא מבקש להעבירם. בית המשפט מעיר, כי ייתכן שהזכות אף קדמה להודעה וקמה בעת שהוחלט על חלוקת הרווחים, אך עניין זה לא נטען בפניו ולכן אין הוא מכריע בו. בית המשפט מוסיף כי אף תקנון הקיבוץ קובע שפירות נכסים יצרניים של הקיבוץ יוענקו לחברי הקיבוץ מהווים "נכסי החבר". לפיכך, מהעת שניתנה ההודעה לתובע, הוענקו לו למעשה כספי הרווחים והם מהווים מהעת הזו, נכסי התובע.
דיון – קרן פנסיה.
מכאן עובר בית המשפט לדון בשאלה האם הקיבוץ רשאי היה לפעול בניגוד להוראת התובע ולהעביר את כספי הרווחים לקרן הפנסיה?
בעניין זה הסתמך הקיבוץ על סעיף 3.2.3 לתקנון הפנסיה של הקיבוץ, הקובע כדלהלן:
"הקיבוץ יוודא ויחייב בכל דרך העומדת לרשותו כי גובה ההפקדה המינימאלית האישית של כל חבר יהיה כזה שיבטיח צבירת פנסיית מטרה מלאה (רשת בטחון פנסיונית) לפחות…במידה והחבר לא יפקיד כנדרש, רשאי הקיבוץ לקזז את הסכומים הנדרשים מחלוקת רווחים ו/או מהתקציב השוטף ו/או מתעודת הזכאות".
אלא שבניגוד לעמדת הקיבוץ, בית המשפט קובע כי הואיל ונקבע שכספי הרווחים הם נכס התובע ובבעלותו ממועד ההודעה על חלוקת הרווחים, הוא סבור כי כספים אלו אינם נכללים בגדר סעיף 3.2.3 לתקנון הפנסיה. בית המשפט מסביר כי עד למועד ההודעה, עסקינן בכספים שיש לראות בהם רווחים, ברם, מעת ההודעה על חלוקתם, הפכו הכספים לקניין הנתבע ולא ניתן לקזזם לטובת הגמלה הפנסיונית. בהתאם לכן קובע בית המשפט כי פעולת הקיבוץ והעברת הכספים לקופת הפנסיה בניגוד להוראתו של התובע נעשתה שלא כדין.
למרות קביעה זו, בית המשפט דוחה את עתירת התובע לחייב את הקיבוץ בפיצוי כללי בשל התנהלותו, בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו, ובשל סימונו כ"חריג" בחברה הקיבוצית, תוך פגיעה בפרטיותו ובשמו הטוב, ובשל נסיעות טרדה וטרחה. זאת, משלא הוצגה בפני בית המשפט כל תשתית ראייתית לטענות אלו.
סיכום – תוצאות.
בסיכומו של דבר, בית המשפט מחייב את הקיבוץ שלם לתובע את כספים הרווחים שלא העוברו אליו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ.
* ת"א (שלום טב') 43510-04-19 אלי מלך נ' קיבוץ מרום גולן (פורסם בנבו, 20.07.2020)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
