חקלאות.
השאלה אם ניתן לסווג פעילות כפעילות חקלאית אם לאו, היא שאלה קריטית. זאת, בשל דיני התכנון והבנייה וחוק ההתיישבות. לפיהם, שימוש שאינו חקלאי אשר עושים על קרקע חקלאית ללא קבלת היתר, הוא "שימוש חורג" ואסור. ובצדו סקציות חמורות. בנוסף, לשאלה זו יש גם השלכות כספיות רחבות. שכן דמי השימוש שגובה רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") בגין פעילות בעלת אופי מסחרי, גבוהים משמעותית מאלו שהיא גובה בגין פעילות חקלאית. זהו נושא רלוונטי לקיבוצים רבים. כאלה אשר לצד פעילויות חקלאיות מובהקות (רפת, לולים, גד"ש וכו'), מפעילים גם עסקים שאפשר להגדירם – בתחום "האפור". פסק דין שנתן לאחרונה (6.2.19) בית המשפט השלום בבית שמש דן בסוגיית סיווג הפעילות בקרקע חקלאית. ומפאת חשיבותו בחרתי לסקרו בפניכם בתמצית.
תיאור מקרה – גידול דגים – שימוש חורג.
באותו עניין הגישה רמ"י תביעה לקבל דמי שימוש בסכום של כ- 800,000 ₪. זאת בגין שימוש חורג של הנתבעים במבנה המצוי על קרקע במושב, בין השנים 2002-2009. הנתבעים טענו כי אמנם עד לשנת 2002 השתמשו במבנה לאחסון סחורות, עבור עסק לממכר מוצרי חשמל. אך בשנה זו סגרו את העסק, והמבנה עמד ריק עד לשנת 2004. בשנה זו חידשו את השימוש שנעשה בנכס לצורך גידול דגים – דגי נוי. לטענת הנתבעים שימוש זה מהווה שימוש חקלאי. רמ"י טענה מנגד כי גידול דגי נוי לא מהווה שימוש חקלאי. ולפיכך יש לחייב את הנתבעים דמי שימוש על-פי שימוש מסחרי.
דיון – חוק ההתיישבות החקלאית.
במסגרת פסק דינו קיבל בית המשפט את טענת הנתבעים כי לא נעשה שימוש בנכס בין השנים 2002-2004. לעניין סיווג השימוש של גידול דגי נוי מפנה בית המשפט לסעיף 1 לחוק ההתיישבות החקלאית. (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) תשכ"ז-1967. המגדיר קרקע חקלאית כך: "קרקע חקלאית" – קרקע שנועדה לשמש לייצור תוצרת חקלאית. לגידול פרחים, למשתלה, לגידול בעלי חיים או להחזקתם, או למרעה להם. או להחזקת ציוד חקלאי או מלאי חקלאי"; כמו כן מפנה בית המשפט לסעיף 7(ב) לתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965. סעיף זה מגדיר מהי מטרה לא חקלאית: "מטרה לא חקלאית", בסעיף זה – בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי. לעיבוד חקלאי של האדמה, או לגידול בעלי חיים".
גידול בעלי חיים.
על בסיס סעיפים אלו קובע בית המשפט כי גידול בעלי חיים מוגדר, על-פניו, כשימוש חקלאי. זאת ללא הגבלה או החרגה של סוגי בעלי חיים. כך גם אין התייחסות לתכלית לשמה נועדו בעלי החיים (אם למאכל או לפנאי או לכל מטרה אחרת). בית המשפט מציין כי לשיטת רמ"י גידול דגי נוי הוא שימוש מסחרי לכל דבר ועניין, ואיננו שימוש חקלאי. לחיזוק טענותיה הפנתה רמ"י לפסק דין אשר לטענתה קבע כי גידול ציפורי נוי הוא פעילות מסחרית. ויש להקיש מכך גם לגבי גידול דגי נוי.
חנות מסחרית של בע"ח ודגים.
בהתייחס לפסיקה אליה הפנתה רמ"י קובע בית המשפט, כי באותו עניין הופעלה חנות מסחרית, שבה נמכרים אמנם בעלי חיים אך לא רק. נמכרים בה גם מוצרים ואביזרים שונים הקשורים בבעלי חיים (אקווריומים, מזון לבעלי חיים וכד'). בנסיבות אלה ראה בית המשפט שם לסווג את הפעילות הנעשית במקום כפעילות מסחרית ולא חקלאית. כלומר העובדה שהופעלה במקום חנות מסחרית היא ששללה את אופיו החקלאי של השימוש במקום. ולא העובדה שמדובר בגידול ציפורי נוי דווקא (בשונה מתרנגולים או עופות למאכל).
שימוש חקלאי.
בית המשפט קובע כי אין זה המקרה שבפניו. שעה שאין מחלוקת שבמבנה נשוא התובענה לא מתנהלת חנות. והמקום לא משמש לא לממכר בעלי חיים, ולא לממכר כלשהו. הנתבעים טענו שהם מגדלים את הדגים לצורך ייצוא לחו"ל וגם טענה זו לא נסתרה. בנסיבות אלה קובע בית המשפט כי לא מתקיימת במקום פעילות של חנות מסחרית כי אם בית גידול לדגים. ואין נפקא מינה שמדובר בדגי נוי ולא בדגים למאכל. אדרבא, בית המשפט מציין כי מפסק הדין אליו הפנתה התובעת משתמע שאם היה המקום משמש רק כחווה לגידול ציפורי נוי בלבד (ולא הייתה מופעלת בו גם חנות), הרי שהשימוש היה מוגדר כשימוש חקלאי.
סיכום – תוצאות: דגים נכללים בשימוש חקלאי.
לאור האמור, בית המשפט קובע כי בגין השנים בהן גודלו במבנה דני נוי, יש לחייב בדמי שימוש לפי תעריף חקלאי ולא לפי תעריף מסחרי. בגין השנים הנוספות, בהן לא נעשה שימוש במבנה כלל, בית המשפט קובע כי יש לחייב לפי השימוש הזול ביותר האפשרי בנכס. זאת כשם שלצורך בארנונה, כאשר מוטל חיוב נכס ריק, יש להתחשב בשימוש הזול ביותר האפשרי בנכס. כלומר, גם בגין שנים אלו יש לחייב דמי שימוש לפי שימוש חקלאי שהוא הזול ביותר האפשרי בנסיבות העניין.
* ת"א (שלום בי"ש) 45276-06-13. מנהל מקרקעי ישראל ירושלים נ' יוסף ערוסי (פורסם בנבו, 06.02.2019).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור". טלפון- 08-8548377.
