לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מהנעשה במשרדנו: בית הדין לעבודה דחה את התביעה כנגד האגודה/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

עורך דין אנרגיות מתחדשות מטע דובדבנים

 

יש שופטים בירושלים! אמר ראש הממשלה מנחם בגין לפני כ-40 שנה. וכך בדיוק הרגשתי עם קבלת פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (ביום 29.7.21)*, בתיק שמנהל משרדי מאז שנת 2017. במסגרת פסק דין זה קיבל בית הדין את עמדתי. וקבע כי שירותי קטיף הדובדבנים שניתנו לאגודה שייצגתי היו בבחינת "מיקור חוץ לגיטימי". כתוצאה מקביעה חשובה זו דחה את דרישתו של המוסד לביטוח לאומי כי האגודה תשיב לו תגמולי ביטוח המגיעים לעובד. בגין תאונת עבודה שארעה לו במהלך הקטיף. לנוכח חשיבותו של פסק הדין לקיבוצים רבים העוסקים בחקלאות בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

תיאור מקרה – עובד נפצע במהלך קטיף.

אותו עניין החל כאשר ביום 1.6.16 נפל עובד מסולם במהלך קטיף דובדבנים. במטע השייך לאגודה שמשרדי ייצג. העובד, פלסטינאי המתגורר בשטחי הרשות, הגיש תביעה לביטוח לאומי לתשלום תגמולי ביטוח. המל"ל מצידו הגיש הודעה לצד שלישי כנגד מספר נתבעים, ביניהם האגודה. בטענה כי הם היו המעסיקים של העובד במשותף. ובשעה שלא שילמו בגינו דמי ביטוח לאומי זכאי המל"ל לשיפוי מהם בגין התגמולים שישלם לעובד.

בנסיבות אלו, השאלה המרכזית שעמדה להכרעה בפני בית הדין היתה מי היה מעסיקו של העובד?

מיהו המעסיק במצב של מיקור חוץ.

אנו טענו כי הפסיקה קבעה מבחנים לבחינת מיהו המעסיק במקרה כזה. ובהם זהות המקבל לעבודה, המסדיר את תנאי הקבלה, המשבץ את העובד, הקובע את מכלול תנאי עבודתו ותנאי שכרו והתנאים הנלווים. מי שחייב לשאת בתשלום שכרו ובידו הכוח לפטרו ועוד. על פי מבחנים אלה, כך טענתי, לא חלים יחסי עובד ומעסיק בין האגודה ובין התובע. וכי מעסיקיו היו הנתבעים הנוספים. שהינם קרובי משפחה שנתנו שירותי קטיף דובדבנים לאגודה, באמצעות עובדים שגייסו מהרשות הפלסטינאית. כלומר, טענת האגודה היתה כי היא נעזרה במיקור חוץ אותנטי ולגיטימי לעניין הקטיף. הנתבעים הנוספים טענו מנגד כי הם כלל לא מכירים את התובע. ולמעשה הם כלל לא פועלים לגיוס עובדים מהשטחים, אלא מעסיקים עובדים ישראלים בלבד. הנתבעים טענו כי האגודה היתה המעסיקה של התובע. וזאת בין השאר על בסיס טענתו של התובע עצמו, כי נציגי האגודה הם אלו שנתנו לו הוראות, ופיקחו עליו במהלך הקטיף.

דיון – מבחנים לקיום יחסי עובד מעביד.

בתיק התקיימו מספר דיוני הוכחות בהם נחקרו עדי הצדדים ובסופו הגישו הצדדים סיכומים מפורטים בכתב.

לשמחתי, דחה בית הדין לחלוטין את טענות הנתבעים הנוספים וקיבל את גרסת האגודה במלואה. כך, בית הדין קבע כי עדויות נציגי האגודה היו קוהרנטיות. ולפיהן המעורבות היחידה של האגודה היתה בבדיקה טכנית ביטחונית של קצין הבטיחות את תעודות הזהות וההיתרים של העובדים. פרט לכך לא היתה לאגודה כל מעורבות בבחירת העובדים, בשיבוצם, בהבאתם או בפיטוריהם. היא לא היתה אחראית על התנהלותם בעת הקטיף, ונוכחות נציגיה בשטח היתה רק לצורך מתן הוראות למנהל העבודה מטעם הנתבעים הנוספים. אשר נתן את ההוראות לפועלים ולמעשה ניהל את הפועלים בפועל בשטח. כלומר, קובע בית הדין, אף לא אחד מהמבחנים שקבעה הפסיקה לקיומם של יחסי עובד מעביד מתקיים לגבי האגודה.

המעסיק במיקור חוץ – האגודה או הנתבעים הנוספים.

גם בעניין הטענות כי נציגי האגודה פיקחו על התובע קיבל בית הדין את טענות משרדי. כי היה זה פיקוח לגיטימי שכל מזמין מוצר או שירות רשאי ואף חייב לפקח על מה שמקבל, גם אם נעשו באמצעות מיקור חוץ. בית הדין קבע עוד כי הוכח שהאגודה פעלה בתום לב, תוך אילוץ של העדר יכולת לגייס עובדים כלל. בית הדין מציין כי הוכחנו להנחת דעתו, כי אלמלא צורת מיקור חוץ זו היה על האגודה לוותר על גידול הדובדבנים כליל. כאשר מדובר בקטיף של חודש, רצוף ואינטנסיבי, של מאות עובדים בכל יום. ובהעדר קיומו של קבלן כוח אדם לקטיף, לא ניתן בכלל היה לקיים את הקטיף. (שעה שלא ניתן לגייס עובדים ישראלים לעבודת הקטיף באזור זה). בית הדין קובע כי האגודה שילמה סכום ניכר לקבלן. באופן שלו היה מעביר אותו לעובד, אף אם היה נוטל עמלה לעצמו, לא היה בכך כדי לקפח את העובדים או לעקוף חובות תשלום מינימלי וזכויות.

מהותם של הנתבעים הנוספים.

בית הדין דוחה את גרסת הנתבעים הנוספים כי העסיקו רק עובדים ישראלים. בין השאר לאור תכתובות ווטסאפ שהציגו נציגי האגודה, בהם הנתבעים הנוספים שלחו אל נציגי האגודה צילומי תעודות זהות של עובדים פלסטינאים. וכמענה קיבלו תשובות האם יש לאותם עובדים אישורים ביטחוניים אם לאו. תכתובות אלו הוכיחו כי הנתבעים גייסו עובדים פלסטינאים לעבודות הקטיף.

בית הדין השתכנע כי הנתבעים הנוספים הם אלו שגייסו את העובדים לשם הקטיף באגודה. הם אלו שהיו אחראים עליהם והם אלו ששילמו את שכרם. בגין פעולות אלו קיבלו מהאגודה תמורה קבלנית. האגודה לא היתה מעורבת בגיוס התובע או עובדים אחרים. לא היה לה שיקול דעת בבחירת התובע, לא ראיינה אותו, לא שיבצה אותו לעבודה, וכך גם לגבי עובדים אחרים. האגודה לא הכשירה את העובדים, לא הדריכה אותם, לא נתנה להם הנחיות. ובוודאי שלא הוסמכה להפסיק עבודתו של מי מהעובדים לרבות התובע.

פסק הדין – מדובר במיקור חוץ אותנטי.

לסיכום קובע בית הדין, כי האגודה היתה מזמין במיקור חוץ אותנטי. ואילו הנתבעים הנוספים היו בגדר הקבלן המעסיק את כלל הפועלים בקטיף, ישראלים ופלסטינים כאחד. לפיכך, דחה את דרישת הביטוח הלאומי מהאגודה לתשלום התגמולים. ולעומת זאת קיבל את הדרישה לעניין הנתבעים הנוספים.

 

 

* ב"ל (אזורי י-ם) 14457-03-17 עותמאן הזאלין – המוסד לביטוח לאומי (טרם התפרסם, 29.7.21).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן ציינו אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

החלקה במטבח- רשלנות הקיבוץ?

עובדים רבים חשופים, במקום עבודתם, לתנאים מסוכנים היכולים לגרום לתאונות עבודה ולפגיעות גוף. תאונת עבודה היא תאונה שקורית תוך כדי עבודת העובד ועקב עבודתו של

Call Now Button