לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

עיקול קצבת חבר עוזב

ערבון

מעת לעת פונים אלי מרכזי משקים בקיבוצים המיוצגים על ידי משרדי. לאור הטיפול הנדרש ב"עיקולי צד ג'". המוטלים על ידי נושים של עובדים בקיבוץ או נותני שירותים לקיבוץ. אותם נושים מעוניינים "לתפוס" כספים. שעל הקיבוץ להעביר לעובדים או נותני השירותים. ולעקלם, לצורך כיסוי החוב. למותר לציין כי אין להתעלם מעיקולים אלו אלא ליתן להם תגובה בתוך פרק הזמן הקבוע בדין (בדר"כ 10 ימים). שאחרת חושף עצמו הקיבוץ לחיובו באופן אישי בחוב העובד. כמו כן מומלץ לקבל ייעוץ משפטי לפני שליחת התגובה לעיקול. על מנת שלא לקפח את זכותם של העובד או הנושה. דבר אשר יחשוף את הקיבוץ לתביעות.

עיקול עזיבת קיבוץ.

הפעם בחרתי לספר לכם על ההתמודדות עם עיקולי צד ג' המונחים לפתחם של קיבוצים מעת לעת. ומוטלים על קצבה שמקבל "חבר" מבוגר שעזב את הקיבוץ זה מכבר. כיצד על הקיבוץ לנהוג: האם עליו לעקל את הקצבה, כולה או חלקה, ולהעבירה לידי המעקל?

תקנות האגודות השיתופיות.

להלן אסקור בפניכם, בתמצית, את עיקרי הוראות הדין בנושא זה. בענייננו, בהתאם לכללים בדבר זכויות חבר יוצא או מוצא מהקיבוץ (להלן: "הכללים"). המופיעים בתוספת הראשונה לתקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), תשל"ג-1973. זכאי מי שעזב את הקיבוץ כשגילו מעל 30, לקבל מהקיבוץ, בהגיעו לגיל פרישה, קצבה. סכום הקצבה נקבע בהתאם לנוסחה המופיעה בכללים הנ"ל.

עיקול קיצבאות.

השאלה הנשאלת היא כאמור האם ניתן להטיל עיקול על כספי הקצבה. הכללים "שותקים" בעניין זה ואינם קובעים כי לא ניתן להטיל עיקול על כספי הקצבה. בנוסף, לצורך מענה לשאלה זו ניתן להקיש מתחום דומה והוא כספי הגמלה שמפריש מעסיק לעובד. גם בנושא זה נשאלה בפסיקה השאלה האם ניתן להטיל עיקול על כספים שהופרשו לקופת גמל על ידי מעסיק. שאלה זו נמצאת במחלוקת. כשלאחרונה הביע בית המשפט העליון את דעתו, בהערת אגב ומבלי להכריע בעניין. כי דעתו נוטה למסקנה שחל איסור מוחלט על עיקול כספי קופת גמל לקצבה. כמו גם איסור על עיקול כספי פיצויי פיטורים.

הגנה על העובד.

בכך למעשה תמך בית המשפט בעליון בעמדה. לפיה מקום בו טרם נתגבשו זכויות החייב בכספים אלו, קרי בטרם הגיע המועד שבו זכאי החייב למשוך כספים מקופת הגמל. יש להגן על העובד. ולדאוג כי כספים אלה ישרתו אותו בהגיעו לפנסיה כשיגיע המועד לכך. ויהיו מוגנים מפני עיקול על ידי נושיו. כאמור, נושא זה טרם הגיע להכרעה סופית בבית המשפט העליון וטרם נאמרה בו המילה האחרונה.

מצב אחרי קבלת הכספים לידי העובד לגבי עיקול – עזיבת קיבוץ.

יחד עם זאת, בפסיקה ישנה תמימות דעים לכך. שכאשר זכותו של החייב לגמלה כבר התגבשה, אין מדובר עוד בכספי פנסיה הראויים להגנה. מצב כזה החייב יכול לממש את הכספים שנצברו לזכותו. ומכאן שכספים אלה הם כספי החייב וניתן להטיל עליהם עיקול. כלומר, אין חולק שעם קבלת הכספים לידיו, זכאים יהיו נושי העובד לעקל את הכספים ולהיפרע מהם.
פועל יוצא מכך הוא כי בענייננו, בשעה החבר לשעבר כבר הגיע לגיל פרישה ומקבל בפועל את כספי הקצבה. הכספים אינם מוגנים וניתן להטיל עליהם עיקול.

חוק הגנת השכר.

באשר לסכום הקצבה אותו ניתן לעקל, צריך לזכור כי על הקצבה חל סעיף 8 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958. בהתאם לסעיף זה, שעוסק בעיקול שכר של עובד, ישנו שכר שמוגן מעיקול, אשר גובהו משתנה בהתאם למצבו המשפחתי של החייב. כך למשל, נכון להיום השכר המוגן מעיקול לחייב יחיד עומד על סך של 2,162 ₪. לעומת זאת, השכר המוגן מעיקול לחייב עם שני ילדים עומד על סך של 4,280.76 ₪.
הסעיף הנ"ל ממשיך וקובע כי קצבה המשתלמת מאת מעסיק או קופת גמל תיחשב כשכר-עבודה לענין סעיף זה. לכן, מסכום הקצבה של חבר לשעבר שהגיע לגיל פרישה והוטל על קצבתו עיקול, יש להפחית את הסכום שאינו מוגן מעיקול, ולהעבירו למס הכנסה, ולהשאיר בידי החייב את היתרה.

סיכום בנושא העיקול – עזיבת קיבוץ ע"י החבר.

עוד קובע הסעיף כי במידה והסכום המוגן מעיקול שווה ליותר מ-80% משכר העבודה החדשי, ובענייננו הקצבה, יקטן הסכום שאינו ניתן לעיקול כדי 80% משכר העבודה החודשי. כלומר, אם הקצבה המשולמת בכל חודש לחבר לשעבר היא 2,000 ₪ והסכום המוגן מעיקול עומד על 1,800 ₪, יקטן הסכום שמוגן מעיקול לסך של 1,600 ₪. במצב כזה על הקיבוץ להעביר למס הכנסה סך של 400 ₪. הינה כי כן, ההתייחסות לעיקולי צד ג', אינה עניין "טכני" ועל הקיבוץ לבחון כל דרישה לגופה. כך גם מוצע לחבר הקיבוץ או החבר לשעבר אשר על נכסיו מוטל העיקול לנהוג.


* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

הסבת לולים לשימוש שאינו חקלאי

בשנים האחרונות אנו עדים לכך כי חברי מושב הנוטשים את ענף הלול, בין מכורח המציאות ובין מבחירה. מוצאים אלטרנטיבה מכניסה ללולים שברשותם באמצעות הסבתם. ושימוש

Call Now Button