פרישה מחברות באגודה והמשך קבלת שירותים מהאגודה

בשנים האחרונות אנו עדים לכך כי חברי אגודות, בכללם חברי קיבוץ, מבקשים לפרוש מחברותם באגודה מצד אחד. ומצד שני מבקשים להמשיך להתגורר במעמד של תושבים באגודה. במסגרת טור זה דנתי בעבר בשאלות המשפטיות והחברתיות שמעורר מצב זה. מצאתי לנכון לעדכן אתכם בהחלטה שניתנה לאחרונה (6.7.15)*. בדיון נדרש שוב רשם האגודות השיתופיות לסוגית הפרישה מחברות. מדובר בהחלטה חשובה, שכן לראשונה קובע הרשם כללים מפורשים  ומסודרים. בנושא האפשרות לפרוש מהאגודה, כאשר החבר הפורש מעוניין להמשיך ולקבל שירותים ממנה.

תיאור מקרה – פרישה מחברות.

באותו עניין הודיעו חברות האגודה, ביום 30.12.07, על פרישתן מהאגודה. בשנת 2009 החלו החברות לקבל חיובי תשלום מהאגודה. אך הן טענו כי אין הן חייבות לשלמם כיוון שחדלו מחברותן באגודה. האגודה מצידה טענה כי חברותן לא פקעה מעולם. מחלוקת זו הובאה להכרעה בפני רשם האגודות השיתופיות, עו"ד מירון הכהן.

החלטות התקנון לפרישה מחברות.

בהחלטתו נדרש הרשם לתקנון האגודה. זה קובע כי חבר יוכל לפרוש מן האגודה בהתקיים שלושה תנאים: א. הוא אינו חייב כסף לאגודה. ב. הוא אינו מקבל מן האגודה שרות משירותיה. ג. הוא חדל להיות בעל זכות ו/או חזקה במקרקעין המצויים בתחום ביישוב.

בחינת התנאים.

באשר לתנאי הראשון, קובע הרשם, כי החברות המבקשות לפרוש לא חייבות כסף לאגודה. עם זאת מוסיף הרשם, כי גם אם היו החברות בעלות חוב לאגודה, לאור הפסיקה בנושא, ספק אם היה בכך כדי "לכלוא" אותן בתחומי האגודה. ולמנוע את פרישתן. באשר לתנאי השלישי – משמעותו היא כי חבר חייב למעשה למכור או לוותר על זכויותיו במקרקעין בתחום היישוב. זאת כתנאי למימוש זכותו להפסקת החברות באגודה. הרשם קובע, כי תנאי זה מציב בפני החבר רף גבוה ביותר עבור הזכות לפרוש מהאגודה. דרישה זו מהווה, במידה רבה, מחסום בלתי עביר. ויש בו כדי לכבול את החבר לחברותו באגודה. בנסיבות אלה, ובהתאם לפסיקה שכבר פסלה בעבר תנאי זה, קובע הרשם כי תנאי זה הינו חסר תוקף. ואינו חוסם את החברות לפרוש מהאגודה, בעודן ממשיכות להחזיק במקרקעין בתחום היישוב.

קבלת שירותים מהאגודה תוך פרישה מחברות בה.

מכאן עובר הרשם לדון בתנאי השני בתקנון. לפיו, כאמור, חבר אינו רשאי לפרוש מחברות כל עוד הוא מקבל שירותים מהאגודה. הרשם סוקר את הפסיקה בנושא. וקובע לאורה כי אכן. אם לא פעל החבר טרם פרישתו מהאגודה כדי להסדיר את התשלום עבור השירותים אותם ימשיך לצרוך מהאגודה, הדבר יכול לשמש צידוק לעיכוב פרישתו ממנה. בניגוד לתנאים האחרים, יש לדעת הרשם הגיון רב בדרישה זו. לפיה החבר הפורש יסדיר, כחלק מהסדרי הפרישה שלו מהאגודה, גם את התשלומים עבור השירותים שהוא אמור להמשיך לקבל מהאגודה לאחר פרישתו. על מנת שלא יהפוך ל"טרמפיסט" על גב האגודה וחבריה. משום כך אין לפסול הוראה זו בתקנון. המתנה את זכותו של חבר לפרוש, בעריכת הסדר לתשלום השירותים שימשיך לצרוך. שכן, מדובר בהוראה מידתית וסבירה.

מאידך, קובע הרשם, האגודה אינה יכולה למנוע את פרישתו של החבר על ידי גרירת רגליים בכל הקשור להסדר בגין השירותים. ככל שיתברר שכך הם פני הדברים, לא יהיה בתנאי האמור כדי למנוע מהחבר לפרוש מהאגודה.

בוררות.

השאלה העולה, היא מה יקרה כאשר הצדדים אכן ינהלו ביניהם מו"מ בתום לב להסדר היחסים ביניהם לאחר הפרישה. אך במסגרת המו"מ לא יצליחו להגיע לעמק שווה. האם במקרה כזה יש לקבוע כי החבר ישוחרר מהחברות גם מבלי להתחייב בהסדר? או שמא, יש לעכב את פרישתו עד להשגת הסדר, דבר שעשוי להפעיל עליו לחץ בלתי הוגן?. הרשם קובע, כי פתרון מאוזן וסביר לבעיה זו, יכול להימצא בכך שהחבר המבקש לפרוש יפנה את חילוקי הדעות לבוררות. בהתאם לסעיף הבוררות בתקנון האגודה, ככל שסעיף זה קיים. הליך הבוררות, יכריע בשאלת היקף השירותים אותם ממשיך החבר לצרוך ומחיריהם. בהתאם למתווה זה, אם החבר המבקש לפרוש יודיע על הפעלת תניית הבוררות שבתקנון לצורך הכרעה במחלוקת בינו לבין האגודה בעניין הסדרת השירותים, ניתן יהיה, לפי הרשם, לראות בכך מילוי התנאי של הסדרת התשלומים שיחולו לאחר הפרישה מהאגודה, ולאפשר את פרישתו של החבר ממנה עוד בטרם הסתיימו הליכי הבוררות.

שירותים קהילתיים.

הרשם קובע כי במקרה שבפניו המשיכו החברות הפורשות להשתמש בשירותים שונים של האגודה. למשל: גינון, ניקיון, שער כניסה, מצלמות. פעילויות קהילתיות, מועדון פנימי. ואירועי פנאי נוספים שכללו טיולים, הרצאות וכיוצ"ב. אולם, הצדדים לא ערכו ביניהם מעולם הסדר בדבר שירותים אותם ימשיכו החברות לקבל. ובפועל החברות הפורשות אכן לא שילמו במשך מספר שנים בגין השירותים שקיבלו.

החלטת הרשם.

אשר על כן, הרשם קובע כי למעשה החברות טרם פרשו מהאגודה. וכי רק לאחר שיגיעו עם האגודה להסדר. אשר יקבע את השירותים שעליהן להמשיך לשלם עבורם, לאחר הפרישה מהאגודה. או לחילופין יודיעו הפורשות על הפעלת תניית יישוב הסכסוכים בעניין זה. פניה לבוררות לצורך הכרעה במחלוקות בינן לבין האגודה – תיכנס פרישתן לתוקף.

 *1203-3203-12. טל-אל ישוב קהילתי כפרי אגודה שיתופית בע"מ נ' אזרך איזולדה ואח'. בפני רשם האגודות השיתופיות עוה"ד מירון הכהן. (פורסם בנבו, 6.7.2015).

   = "איילת רייך, משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים. בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת או מגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL.

ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".