לפני מספר ימים פנה למשרדי אחד ממנהלי הענפים בקיבוץ בדרום. אותו מנהל ביקש לנקוט בהליכים כנגד בעל מניות בחברה החייבת כספים למפעל הקיבוץ מכח כתב ערבות אישית. כשעיינתי בכתב הערבות גילתי שלא מילאו אותו כמו שצריך. בכתב הערבות היו חסרים פרטים מהותיים. ובראשם שם החברה אשר בגין חובותיה ניתנה הערבות. מה משמעות הדבר? על כך ניתן לאחרונה (5.4.21)* בבית משפט השלום בתל אביב פסק דין שעסק בסוגיה זו.
תיאור מקרה – התקשרות בין חברות.
התובעת באותו עניין היא חברה המשווקת חומר בניין ומוצרים נלווים. הנתבעים הם חברה איתה התקשרה התובעת ובעלי המניות בה. בכתב התביעה נטען כי החל משנת 2014 החלה התובעת למכור לבית העסק של הנתבעים. כאשר בשלב זה החברה הנתבעת עוד לא היתה בתמונה. בשנת 2015, פנה אחד מבעלי המניות לתובעת והודיע לה, כי ההתקשרות ביניהם תיעשה מעתה מול חברה בע"מ. היא הנתבעת. התובעת דרשה לקבל מהנתבעת בטחונות וערבויות. ולבסוף חתמו הנתבעים, בעלי המניות בחברה, על שטר חוב וכתב ערבות. בעקבות החתימה על השטר המשיכה התובעת לעבוד עם הנתבעת. ואולם בשנת 2017 חולל שיק של הנתבעת בשל הגבלת חשבון. וכפועל יוצא שיקים אחרים אף לא הוצגו לפירעון. על פי הנטען, עומדת יתרת החובה של הנתבעת נכון לשנת 2017, על הסך של 61,938 ₪.
פשרה ותביעה.
הצדדים ניהלו הליך בעניין שטר החוב במסגרתו הגיעו להסדר פשרה. אולם הסדר הפשרה לא כובד. ומשכך הוגשה התביעה בענייננו כנגד בעלי המניות שהינה מכוח הערבות, להבדיל משטר החוב.
טענתם העיקרית של בעלי המניות הנתבעים היתה. כי עיון בכתב הערבות מעלה. כי במקום שבו היה על הנתבעים לציין את שם הנערב (החברה שבעבורה הם נותנים את ערבותם) נותר קו ריק. ושמה של הנתבעת לא נרשם על ידם. נוכח החסר האמור בשם הנערב, מבקשים הנתבעים לקעקע את כתב הערבות. ולטעון, כי זו בטלה.
דיון – כתב ערבות.
בפסק דינו מסביר ראשית בית המשפט כי ערבות הינה התחייבות לפרוע חיובו של צד שלישי. על היחסים שבין ערב לבין נושה חלים בשינויים המחויבים, גם הוראות חוק החוזים. שכן כתב ערבות הוא סוג של חוזה. לפיכך, במקרים של חסר ניתן יהיה להשלים פרטים. בהתאם להוראות סעיף 26 לחוק החוזים המורה, כי: "פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים. ובאין נוהג כזה – לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג. ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים". עוד קובע בית המשפט כי לצד מנגנון הפרשנות וההשלמה שאותם מסדיר חוק החוזים, הרי שהשלמות בכתב ערבות אפשריות גם בראיות חיצוניות. בהתחשב בכך שניתן לקשור עיסקת ערבות גם בעל פה.
אכן, מציין בית המשפט, בענייננו שם "הנערב" בכתב הערבות נותר ריק. ואולם אין לקבל את טענתם של הנתבעים בהקשר זה שלדעתו של בית המשפט אף משקפות חוסר תום לב.
הליך קודם.
בעניין זה מפנה בית המשפט ראשית להליך שניהלו הנתבעים בעניין שטר החוב. במסגרת הליך זה הדפו הנתבעים את התביעה השטרית שהוגשה נגדם. בטענה כי אין הם חבים באופן אישי בחובות ההחברה מכוח שטר החוב. שכן הם ערבו לחובות הנתבעת. טענה שסותרת מיניה וביה את טענותיהם דהיום. בעניין זה מבהיר בית המשפט כי אין לקבל התנהלות דיונית כזו, בגדרה בתביעה א' טוענים טענה מסוימת. ובתביעה ב' כופרים בה וטוענים טענה עובדתית אחרת.
בית המשפט ממשיך וקובע כי לאותה תוצאה זו ניתן היה להגיע גם על דרך "ההשלמה". בעניין זה נקבע בפסיקה כי "ההשלמה עשויה לעלות בקנה אחד עם רצונם וכוונתם של הצדדים, משום שניתן לראותה כמשקפת את ההסדר שהצדדים היו מסכימים אילו נתנו דעתם לפרט החסר, או שהיו מצפים לו כצדדים סבירים, הוגנים ותמי לב".
כתב ערבות לפרעון חובות.
בענייננו שוכנע בית המשפט כי כוונתם של הצדדים הייתה כי בעלי המניות של החברה הנתבעת יערבו לפרעון חובותיה כלפי התובעת, על מנת שניתן יהיה להסדיר מולה יחסי עבודה, מעת שבאה פנייה לתובעת לספק מוצרים שלא לעוסק המורשה שפעל קודם לכן תחת שמה של הנתבעת, אלא לחברה בע"מ.
בית המשפט מציין בהקשר זה, כי מעבר לטענות כלליות, לא היו מסוגלים הנתבעים לספק הסבר מניח את הדעת מי הוא הנערב אם לא הנתבעת ובשלב העדויות אף אישרו הנתבעים, כי הנערבת היא הנתבעת. שהרי, מי שטוען כי הנתבעת אינה הנערב ומשכך פטור הוא מערבותו, צריך להתכבד ולהסביר בעבור מי הוא נתן את ערבותו. זאת לא נעשה במקרה דנן.
פסק הדין – התביעה התקבלה. כתב ערבות חל על הנתבעים.
לפיכך, התביעה מתקבלת והנתבעים מחוייבים באופן אישית בחובותיה של החברה. כדי למנוע הליכים מיותרים שימו לב בזמן את כי כתב הערבות אינו חסר בפרטים מהותיים.
* תא"מ (שלום ת"א) 60267-12-19 גת גבס בע"מ נ' מור פתרונות בניה והנדסה (דיזיין 2014) בע"מ (נבו 05.04.2021)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי דיני עבודה וליטיגציה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
