בית המשפט העליון הדגיש, בפסקי דין רבים, את ההלכה. לפיה האסיפה הכללית היא הרשות העליונה של הקיבוץ ולא בנקל יתערב בית המשפט בהחלטותיה. הלכה זו יפה גם לגבי החלטה שקיבלו רוב החברים בקלפי מחוץ לאסיפה. לאחרונה (13.6.18) נדרש בית משפט המחוזי בחיפה לשאלה. האם המקרה שלפניו נמנה על אותם מקרים חריגים. בהם יבטל בית המשפט החלטה שקיבלו חברי הקיבוץ בקלפי. מפאת חשיבות הדברים ראיתי לנכון להביא בפניכם סקירה של עיקרי פסק הדין שניתן.
תיאור מקרה – היום הקובע לשיוך דירות.
באותו עניין לא היתה מחלוקת כי יום 4.2.2001 נקבע בקיבוץ כ"יום הקובע" לעניין "שיוך דירות". ומכאן שמי שהיה חבר קיבוץ במועד האמור, זכאי היה לשיוך דירה. בתנאים המפורטים בהחלטה 751 של ממ"י. בשנת 2006 תוקן תקנון הקיבוץ ונקבעו בו הוראות לעניין שיוך הדירות. במסגרת התיקון האמור אף אומצה ואושררה החלטת האסיפה לעניין היום הקובע מיום 4.2.2001.
החלטת ועד הנהלה.
אלא שביום 20.12.2005, עוד קודם לתיקון התקנון, התקבלה החלטה על ידי וועד ההנהלה של הקיבוץ. ולפיה מחשיבים 11 אנשים כמי שהתקבלו כחברי קיבוץ לפני המועד הקובע, לצורך שיוך דירות. למרות שבפועל התקבלו לחברות במועד מאוחר יותר (להלן: "קבוצת ה-11"). כאשר למעשה, ההבדל בין חברים שהתקבלו לחברות לפני היום הקובע, לבין אלה שלאחריו, מתבטא בשניים:. שיעור דמי החכירה שישלמו החברים למינהל מקרקעי ישראל; ותנאי חוזי השיוך בין החברים לקיבוץ. בכל אחד מן הפרמטרים הללו. מי שהיו חברי קיבוץ ביום הקובע זוכים לתנאים עדיפים.
רשם האגודות השיתופיות.
מספר חברים שלא השלימו עם החלטה זו פנו לרשם האגודות השיתופיות. אשר בתום ההליך שהתנהל בפניו קבע כי במועד הקובע לא היו חברי קבוצת ה-11 חברים בקיבוץ. חרף האמור הדגיש הרשם, כי קביעתו לא מונעת מחברי קבוצת ה-11 להעלות את טענתם כלפי הקיבוץ. "לפיה, היו צריכים להיכלל בזמן לעניין שיוך הדירות".
אסיפה כללית.
בהמשך לדברים אלה, ביום 8.9.2011 פרסם וועד ההנהלה של הקיבוץ הודעה. בה הזמין את כלל החברים לאסיפה כללית. לצורך דיון בהצעה בנוגע לזכאות חברי קבוצת ה-11 לשיוך דירות. בסופו של דבר החליטה האסיפה להעביר את ההצבעה לקלפי. ולאחר ספירת הקולות קיבלו את ההצעה. לפיה "זכות שיוך לחברי קבוצת ה-11 בתנאים של מי שהיה חבר קיבוץ ביום הקובע".
חברים ותיקים בקיבוץ.
כנגד החלטה זו פנו התובעים, שהינם חברים ותיקים בקיבוץ, לבית המשפט, וביקשו להצהיר על בטלותה. נציין כי ברקע להגשת התביעה עומדת תחושת התובעים כי הקיבוץ עשה להם עוול. זאת, בעקבות החלטת הקיבוץ שלא לזַכּוֹתם בשיוך דירה בגין זכויות הוריהם המנוחים. שהיו חברי קיבוץ משך שנים ארוכות, אך הלכו לעולמם קודם ליום הקובע. התובעים מלינים על כך שבכל הנוגע ליום הקבוע, לגבי חברי קבוצת ה-11 נהג הקיבוץ בגמישות. ואילו בנוגע לזכויות הוריהם בדווקנות.
תקנון הקיבוץ.
בפסק דינו קובע בית המשפט כי בהתאם לתקנון, חברי קבוצת ה-11 לא היו זכאים לתנאי שיוך מועדפים. וכי החלטה הקובעת אחרת – אינה עולה בקנה אחד עם הוראות התקנון. בית המשפט דוחה את טענת הקיבוץ כי לא קיימת סתירה בנדון. שכן תקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש), תשס"ו-2005. קובעת: "הזכאים לשיוך דירות הם החברים במועד קבלת ההחלטה על שיוך הדירות באסיפה הכללית. או לאחריו". אכן, גם מי שהצטרף לקיבוץ כחבר לאחר היום הקובע זכאי לשיוך דירת מגורים, ועל כך אין חולק. ואולם, קובע בית המשפט, בכך אין כדי לסייע לקיבוץ בטענתו. משהסוגיה שבפנינו עניינה התנאים הכלכליים בהם יקיימו את אותו שיוך. ולא בעצם הזכאות, בה עוסק סעיף 4 הנ"ל. בית המשפט חוזר על ההלכה לפיה אין האסיפה הכללית יכולה לעקוף את התקנון. ולקבל החלטה הנוגדת את ההסדר שנקבע בו. החלטה נוגדת אפשרית רק בפרוצדורה של שינוי התקנון.
הצבעה בקלפי.
בית המשפט ממשיך וקובע כי אף נפל פגם פרוצדוראלי בקיום האסיפה הכללית מיום 21.9.2011, בה התקבלה ההחלטה להעביר את ההצבעה לקלפי. כך, תקנון הקיבוץ מורה כי "האסיפה הכללית תהיה חוקית אם בעת פתיחתה ע"י היו"ר יהיו נוכחים בה לפחות רבע ממספר חברי האגודה". אולם אין חולק כי באסיפה הכללית ביום 21.9.2011 נכחו כ-15% מחברי הקיבוץ בלבד. את טענת הקיבוץ כי בהתאם לתקנון במצב כזה התקיימה אסיפה "נדחית" (שיכולה להתקיים בפורום מצומצם) כעבור חצי שנה, דחה ביה"ד, שעה שעיון בפרוטוקול האסיפה העלה כי רשום על גביו כי האסיפה שהתקיימה היא אסיפה ראשונית, ולא אסיפה נדחית. בהקשר זה אף דחו את טענת הקיבוץ לפיה ההצבעה בקלפי שהתקיימה בעקבות האסיפה הכללית – בה הצביעו למעלה ממחצית מחברי הקיבוץ בעד החלטת השיוך – היה בה כדי לרפא את הפגם האמור או למחול על קיומו. זאת, קובע בית המשפט, נוכח העובדה כי ההצבעה לא היתה אמורה להתקיים מלכתחילה.
פסק הדין.
לאור הפגמים שצין ביהמ"ש לעיל, בית המשפט קובע כי החלטת האסיפה הכללית של הקיבוץ מיום 21.9.2011, וכן ההצבעה שערכו בקלפי הקיבוץ – בטלות, ומחייב אף את לשלם הוצאות משפט לתובעים.
* ת"א (מחוזי חי') 49962-12-15 אמנון פלטין נ' קיבוץ משמרות (פורסם בנבו, 13.06.2018)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
