עו"ד איילת רייך - מיכאליבמסגרת טור זה עסקתי לא אחת, בחובתם של קיבוצים ומושבים. להפריד בין התנהלותו של וועד האגודה (אשר לעיתים מכונה מזכירות), הפועל במסגרת תחום המשפט הפרטי. לבין התנהלותו של הוועד המקומי, הפועל במסגרת תחום המשפטי הציבורי. זאת, אף במקרה שקיימת זהות וועדים.
שירותים מוניציפליים.
קוראיי הנאמנים זוכרים וודאי כי במסגרת פסק הדין שניתן בעניין קיבוץ שריד. קבע בית המשפט העליון כי האגודה רשאית להוסיף ולשדרג את השירותים המוניציפאליים שמעניק הוועד המקומי. ולגבות תשלום עבורם מהתושבים. שאלה נוספת שנדונה לאחרונה (11.11.20) בבית משפט השלום בצפת*. היא האם האגודה רשאית לפעול כך גם במקרה שהוועד המקומי אינו פועל כלל למתן השירותים. בשל חשיבותו של הנושא בחרתי לסקור בפניכם את עיקרי פסק הדין.
חוב לאגודה הקהילתית.
באותו עניין טענה האגודה התובעת כי החל משנת 2013, הנתבעים מפרים את התחייבויותיהם כלפי האגודה. וצברו חוב בסך 27,386 ₪. לגבי טענת הנתבעים לפיה האגודה גובה בחוסר סמכות בגין מתן שירותים שהוועד המקומי אמון עליהם. טענה האגודה כי החיוב הכספי המוטל על חברי האגודה איננו בעבור השירותים שהיא מספקת לתושבים. אלא מכוח החיוב להשתתף בהוצאות האגודה כאמור בתקנון. וכפי שהובא בתקציב השנתי ואושר באסיפה הכללית. עוד היא טענה כי לא קיים כפל חיוב מאחר והוועד המקומי איננו פעיל ואיננו גובה כספים.
ועד מקומי.
הנתבעים מנגד ביקשו להסתמך על עניין קיבוץ שריד. וטענו כי בהתאם להלכה מקום בו הועד המקומי לא הטיל ארנונה ולא העניק שירותים. אזי שרותי האגודה החקלאית אינם יכולים להיחשב תוספת לשירותים המוניציפליים עליהם אמון הועד המקומי. לטענת הנתבעים, הועד המקומי אינו פעיל, וכפועל יוצא לא גובה ארנונה. כך נכון לגבי המועצה האזורית אשר לא גבתה ארנונה במקום הועד המקומי. ומכאן שהשירותים שהאגודה מעניקה וגובה בגינם כספים. אינם יכולים להיחשב כתוספת לשירותים המוניציפאליים של הועד. ומכאן הנתבעים ביקשו להסיק. מאחר והשירותים אינם יכולים להיחשב כתוספת לשירותים המוניציפליים שעליהם אמון הועד המקומי. הרי שהם נגבים בניגוד לדין.
אגודה חקלאית.
בפסק דינו קבע בית המשפט. ראשית, כי הוא שוכנע כי הכספים הנגבים מחברי האגודה הינם עבור הוצאותיה המחולקות בין חבריה. וזאת, בניגוד לטענת הנתבעים כי הכספים הנגבים הינם בתמורה לתוספת שירותים מוניציפאליים. עליהם אמון הוועד המקומי.
תוספת לשירותים מוניציפאליים.
בית המשפט קובע כי הנתבעים התעלמו כליל מטענה זו ולא הצליחו לסתור אותה. וכי הם המשיכו בשלהם וטענו כי המיסים אשר גובה האגודה אינם יכולים להיחשב כתוספת לשירותים המוניציפאליים. שעליהם אמון הוועד המקומי. מאחר והוועד המקומי והמועצה האזורית אינם גובים מיסים כלל. אך כאמור, הוכח כי לא כך המקרה. אלא שהאגודה מחייבת את חבריה להשתתף בהוצאותיה כקבוע בתקנונה.
סמכות האגודה.
בית המשפט ממשיך וקובע. כי לשיטתו גם בהנחה והגביה הייתה עבור תוספת לשירותים המוניציפליים, גם אז טענת הנתבעים לא הייתה מתקבלת. שכן בפסיקה נקבע כי האגודה מוסמכת לגבות עבור שירותים גם מקום שבו הוועד המקומי אינו עושה כן.
מועצה איזורית.
במקרה דנן, מציין בית המשפט, אמנם הוכח כי הועד איננו גובה מיסים. אך לא הוכח כי המועצה אינה גובה מיסים. אדרבא, בחקירתו הסביר יו"ר ועד האגודה, כי המועצה מעבירה לוועד המקומי תקציב שנתי. המשמש את הועד לתשלום הוצאות מסוימות (חשמל וגינון). והאגודה משלימה את ההוצאות וגובה אותן מחבריה.
אספקת שירותים.
בית המשפט מדגיש כי בהתאם לפסיקה. אין חשיבות מבחינת חברי האגודה מהיכן נגבים הכספים. כל עוד הם מועברים לוועד המקומי לצורך אספקת שירותים שונים. יוצא אפוא, שגם בהנחה והאגודה הייתה גובה את הכספים כתוספת שירותים מוניציפאליים. ספק אם טענתם זו של הנתבעים הייתה מתקבל בשים לב שהוועד איננו גובה מסים.
המנגנון.
לסיכום קובע בית המשפט כי אין הוא רואה פסול במנגנון האגודה. לפיו הוצאותיה מחולקות על כלל חבריה לאחר שהאסיפה הכללית מאשרת את התקציב השנתי. כל עוד הוצאות האגודה הן בעד שירותים המסופקים לכלל תושביה, אין מקום לפטור חלק מהחברים מהתשלום.
פסק הדין / סיכום.
סירוב הנתבעים לשלם עבור הוצאות אלה בעודם מתגוררים במושב מהווה חוסר תום לב בקיום החוזה. לו סברו הנתבעים כי אין לאגודה סמכות לגבות מהם תשלום. היה עליהם לנקוט בשלל הדרכים העומדות בפניהם נגד החלטות האגודה או האסיפה הכללית. ולא בדרך של סירוב לתשלום. אשר על כן, בית המשפט מקבל את התביעה במלואה. ומורה על חיוב הנתבעים, ביחד ולחוד, במלוא סכום התביעה בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.
* ת"א (שלום צפת) 61090-10-15. אמירים-מושב עובדים של צמחוניים וטבעוניים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' דנה רוזנבלום. (פורסם בנבו, 11.11.2020).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי ליטיגציה ודיני עבודה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
