שהייה בעבודה בלילה/איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

סוגיית זכאותו של עובד לתמורה בגין שעות שהייה במקום העבודה, בגדרן אין הוא נדרש לעבודתו הרגילה, נדונה בשורה ארוכה של פסקי דין. אך מה הדין כאשר לא ניתן להבחין בין השעות בהן עבד העובד לבין השעות בהן נח?. בסוגיה זו דן לאחרונה (31.8.20) בית הדין הארצי. ובשל חשיבות הדברים בחרתי להביא בפניכם את עיקרי הכרעתו.

תיאור מקרה – עבודה בלילה.

באותו עניין עבד התובע אצל הנתבעת, חברה העוסקת במתן שירותי גרר בכל רחבי הארץ. עבודתו של התובע התבצעה במגרש אחסון בירושלים המופעל על ידי החברה. למגרש נגררו רכבים על ידי החברה הנתבעת וגורמים נוספים (המשטרה, חברות ביטוח, הוצאה לפועל וכיוצ"ב). תפקידו של התובע הוגדר כ"שומר", אך לגישת החברה הוא שימש כסדרן ולא כשומר.

במסגרת תביעתו דרש התובע כי החברה תשלם לו פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות שונות בסך של כ-600,000 ₪. במרכזה של התביעה עמדה דרישה לתשלום גמול בגין עבודה בשעות נוספות. התובע טען כי הועסק במשך כל השבוע בין השעות 18:00 עד לשעה 9:00 בבוקר. מנגד טענה החברה כי התובע אמנם שהה במגרש עד הבוקר אך עבודתו הסתיימה בכל יום בשעה 1:00.  

פסק הדין.

בפסק דינו קבע בית הדין האזורי לעבודה כי התובע הורשה לישון במהלך המשמרת, ואף נהג לעשות כן. כאשר הדבר היה תלוי בהיקף הפעילות של הרכבים. אולם, בית הדין קבע כי לא ניתן להגיע למסקנה חד-משמעית לגבי שעות העבודה. לא הוגדר בפירוש כי עד שעה מסוימת חויב התובע לעסוק בקבלת הרכבים ובעבודת סדרנות. ולאחר מכן, משעה מסוימת, התובע כלל לא עסק בקבלת רכבים בלילה. ועל כן, על אף שהורשה לישון. ועל אף שניתן לסבור כי תנועת הרכבים בלילה הייתה פחותה באופן ניכר. יש להניח כי התובע נדרש מידי פעם לפתוח את השער ולקבל את הרכבים.

לאור כך קבע בית הדין כי אין אפשרות להגיע לחלוקה מהותית בין הדרישות מהתובע בשעות המשמרת השונות. לפיכך יש להתייחס לכל שעות השהות כשעות העבודה של התובע –קרי כמקשה אחת ולקבל את התביעה לגמול שעות נוספות במלואה.

על פסק דין זה הגישה החברה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

ערעור.

בראשית פסק דינם חזרו שופטי הארצי על ההלכה לפיה לא די בעצם דרישת המעסיק מהעובד לנכוח במקום העבודה. כדי להגדיר את כל שעות שהייתו כשעות עבודה. אף לא די בהפקת תועלת כלשהי על ידי המעסיק מעצם שהותו של העובד במקום העבודה. אלא יש לבחון אם אכן בוצעה "עבודה" על ידי העובד במהלך השעות שבמחלוקת. בהתאם למאפייניו של מקום העבודה ומהות המשרה בה הוא מועסק. בחינה זו אינה טכנית אלא מהותית. היא נעשית על פי מכלול נסיבות המקרה, הן מהיבט מקום העבודה והן מנקודת המבט של העובד עצמו.

מהיבט מקום העבודה יש לבחון בין היתר מה עיקר פעילותו של ה"מפעל". האם הצורך לשמו נדרשת שהות העובד במקום הוא להגשמת תכליתו של מקום העבודה ככזה. ומהי התועלת המופקת למעסיק מאותן שעות שהייה.

מנקודת המבט של העובד יש לבחון בין היתר עד כמה מוגבל היה לעשות כרצונו במהלך השעות שבמחלוקת. עד כמה נדרש לשינוי מאורח חיים רגיל. האם במהלך שעות ה"שהייה" נדרש להפעלת אותם כישורים לשמם נשכר כוח עבודתו מלכתחילה. ובהם הוא עושה שימוש בשעות עבודתו ה"רגילות". והאם נדרש במהלך שעות ה"שהייה" להשקעת משאבים פיזיים, קוגניטיביים או נפשיים בהתאם למאפייני משרתו.

דיון – מהות העבודה בלילה.

בענייננו, קובע בית הדין הארצי, עסקינן במקרה חריג של עמימות עובדתית לגבי מהות עבודתו של העובד בלילה. במקרים אלו, סבור בית הדין, יש לאמץ פתרון שאינו דיכוטמי, בבחינת "הכול או לא כלום". וכי ניתן להגיע לפתרון ביניים מידתי תוך התאמתו לנסיבות כל מקרה ומקרה.  

בית הדין קובע כי בנסיבות המקרה דנן ניתן להקיש מסעיף 26ב לחוק הגנת השכר. אשר קובע כי חובת ההוכחה לעניין שעות עבודה של העובד מוטלת על המעסיק רק בעד מספר שעות נוספות מוגדרות. המספר מוגדר כזה שאינו עולה על 15 שעות נוספות שבועיות או על 60 שעות נוספות חודשיות.

בית הדין מדגיש כי המקרה שבפניו, נוכח קביעות בית הדין, נוטה באופן ברור למצב מסויים. בו עיקר השעות שבמחלוקת הן שעות שהייה. וכי במרבית שעות הנוכחות של המשיב במגרש לא נדרש העובד לעבודה. והיה רשאי לעשות, גם אם  בתחומי המגרש, ככל העולה על רוחו. על הרקע הזה, יש להחיל את החזקה בסעיף 26 ב לחוק הגנת השכר בנסיבות העניין או להקיש ממנה. ולחייב את המעסיק לשלם שעות נוספות בגין 60 שעות בחודש בלבד.

סיכום – תוצאות.

עם זאת מדגיש בית הדין כי קביעה זו מתייחסת לעובדות המקרה הספציפי. ואין להסיק ממנה באופן גורף כי שעות לילה/לינה של אנשי צוות במקום העבודה אינן בגדר "שעות עבודה". ויש להכריע בכל מקרה על פי מכלול נסיבותיו. בסופו של דבר נקבע בענייננו כי על החברה לשלם לעובד סך של 40,642 ש"ח בלבד. בגין עבודה בשעות נוספות ויום מנוחה.


*ע"ע (ארצי ) 38154-03-20 גרר שי כהן בע"מ – סעדי דוויק (פורסם בנבו, 31.08.2020)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

בחירה ללא בחירות

מזכיר פנים באחד הקיבוצים המיוצגים על ידי משרדי פנה אלי ושאל: ועד ההנהלה בקיבוץ מונה 7 חברים. הקיבוץ עומד בפני בחירות לועד, אולם רק 7

Call Now Button
וואטסאפ
צריכים עזרה?
עורכת דין איילת רייך
שלום,
אפשר ליצור איתי קשר גם בוואטסאפ