כל הפוסטים בחקלאות

כמי שמלווה קיבוצים וגופים חקלאיים רבים, המעסיקים עובדים "מסתננים", אני ערה לקושי הרב שיצר "הסדר הפקדון" שנכנס לתוקפו בשנת 2017,

משרדי עוסק רבות בסוגיות הקשורות למתחייב מהוראות חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") ובהסדרת התקשרויות

ככלל, הכלל התלמודי "המוציא מחברו עליו הראיה" חל על הצד התובע, ועליו חל הנטל להוכיח ולשכנע כי הסתברות נכונותה של

מעסיקים יקרים, היום,  22.3.2020 נכנסו לתוקף: תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש- הגבלת פעילות), התש"ף-2020 תקנות שעת חירום (הגבלת מספר

לעיתים מבצעים קיבוצים השקעות כאלו ואחרות, על בסיס הסתמכותם והבנתם כי יקבלו תמיכה או החזר מאחד ממשרדי הממשלה. כך גם

השאלה איזו פעילות תוגדר כ"פעילות חקלאית", ובפרט מה ייחשב "גידול בעל חיים", מגיעה מעת לעת לפתחם של בתי המשפט שהכרעותיהם

בצווי ארנונה של המועצות האזוריות, בתחומן מצויים הקיבוצים, מופיע חיוב בגין "קרקע תפוסה". על בסיס רכיב זה מחייבות המועצות את

לאחרונה פנה למשרדי מנהל של אחד הענפים בקיבוץ וסיפר כי העובדים בענף, אשר מגיעים לעבודה באמצעות הסעות שמארגן הקיבוץ, דורשים

"ויקו לעשות ענבים ויעש באושים", בפסוק זה, הלקוח מספר ישעיהו (ה, ב), נפתח פסק דין שניתן לאחרונה (25.6.19) בבית המשפט