עו"ד איילת רייך - מיכאלינותני שירותים שונים, כדוגמת קבלני בנייה, גננות, תחזוקה, קטיף ועוד מעסיקים עובדים במסגרת מתן השירותים עבורכם כשברור לכם ולנותני השירותים כי לא מדובר בעובדים שלכם.
יחד עם זאת מציאות זו מעלה את השאלה האם קמה לכם החובה לפקח על תנאי עבודתם של עובדים אלו, ולדאוג לכך שהם מקבלים זכויות כנדרש, בשל העובדה כי הם פועלים בחצריכם?
סוגיה זו נדונה בפסק דין שניתן לאחרונה (9.6.20)* על ידי בית הדין הארצי לעבודה ובשל חשיבותו בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.
באותו עניין הגישו עשרה עובדים אזרחי אריתריאה תביעה לזכויות סוציאליות שונות בגין עבודתם וסיום עבודתם בחברה שעיסוקה בייצור לוחות טרומיים לבנייה. בנוסף לחברה אצלה עבדו, צירפו התובעים כנתבע גם את המפעל אשר בחצריו הועסקו בפועל בייצור אלמנטיים טרומיים, בהתאם להסכם למתן שירותים שנחתם בין החברה למפעל.
התביעות נדונו ראשית בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, אשר במסגרת פסק דינו דחה את טענת התובעים שיש לראות במפעל כמעסיקם במשותף עם החברה. בהקשר זה נקבע כי החברה היא זו שקלטה את העובדים לעבודה, ניהלה את דו"חות הנוכחות שלהם, אישרה היעדרויות במקרה הצורך, שילמה את שכרם, פיקחה מבחינה מקצועית על עבודתם (בשיתוף פעולה עם מנהל הייצור מטעם המפעל), ואף הייתה מוסמכת לפטרם. מסקנת בית הדין היתה כי מדובר בהעסקה אותנטית על ידי החברה שלא שימשה כ"צינור" להעברת שכר ותו לא, כך שאין לראות במפעל כ"מעסיק במשותף".
על אף קביעה זו, שוכנע בית הדין כי יש לחייב גם את המפעל בחובותיה של החברה כלפי העובדים. זאת בשל העובדה כי בהסכם שנערך בין המפעל לחברה אמנם צוין כי לא יתקיימו יחסי עובד-מעסיק בין עובדי החברה למפעל, אך לא צוין דבר לגבי זכויותיהם של העובדים ולא נכללה בו התחייבות של החברה לשלם לעובדיה את זכויותיהם לפי דין. בכך, כך סבר בית הדין האזורי, נהג המפעל "בהתעלמות ושוויון נפש מול זכויות העובדים מהם הוא קיבל שירות".
על קביעה זו הגיש המפעל ערעור לבית הדין הארצי בו נטען כי בנסיבות המקרה, בשעה שלא הגיעה אל המפעל אף פנייה או תלונה מהעובדים בדבר אי תשלום זכויותיהם על ידי מעסיקתם, ואף נקבע במפורש בהסכם בינו לבין החברה כי החברה בלבד היא מעסיקתם של העובדים – לא היה כל יסוד להשתת אחריות עליו, ולחייבו בתשלום זכויותיהם של העובדים.
בפסק הדין שניתן בערעור קבע בית הדין הארצי כי לעניין שאלת העסקת העובדים על ידי המפעל, הרי שבהתאם להלכה הפסוקה, השאלה היא מול מי קיימו העובדים מערכת יחסי עבודה שהיא "אותנטית ולגיטימית". בית הדין קבע כי המפעל לא היה מעורב בשלב הקבלה לעבודה ואף לא בעבודה בפועל (מלבד טענה כללית כי המפעל באמצעות מנהלים מטעמו "פיקח על עבודתם של התובעים ואיכותה").
גם ביחס לנסיבות סיום העבודה, החברה היא שהפסיקה את העסקת העובדים ולא הציעה להם עבודה חלופית. בית הדין קבע כי העובדים, שהנטל עליהם, לא הוכיחו כי הועסקו על ידי חברת קש או שמיקור החוץ נעשה על מנת לחמוק מאחריות לזכויות העובדים או לפגוע בהן. לאור כך אישר בית הדין את הקביעה כי המפעל לא היה "מעסיק משותף" של התובעים.
מכאן ממשיך הארצי ודן בקביעת בית הדין האזורי לפיה יש להטיל אחריות על המפעל לתשלום זכויותיהם של העובדים מהטעם שגילה אדישות כלפי זכויותיהם של אלו שהועסקו בחצריו, ולא ביצע את הפיקוח הדרוש על מנת לוודא שמעסיקם ממלא אחר הוראות משפט העבודה.
לעניין זה קובעים שופטי הארצי כי על אף שהנמקת בית הדין האזורי שובת לב, דעתם שונה, שכן לטעמם ככל שאין מדובר ב"מעסיק" (ולו במשותף או לצרכים ספציפיים) – לא ניתן להטיל עליו אחריות לתשלום זכויותיהם של עובדים שאינם שלו (אלא מכוח הוראות החוק להגברת האכיפה, שאין חולק כי אינן חלות על עובדי ייצור בתעשייה).
בית הדין קובע כי העובדים לא סיפקו תשתית משפטית ועובדתית מספקת בטיעוניהם ובראיות מטעמם המצדיקה לראות במפעל כמעסיקה במשותף לצרכים ספציפיים (אפשרות שנועדה חריגים במיוחד).
בית הדין הארצי קובע כי לא די באי תשלום זכויותיהם של העובדים בפועל על מנת להטיל אחריות על מי שנקבע שאינו המעסיק, שאם לא כן כל אימת שהמעסיק לא ישלם זכויות לעובד יימצא המשתמש אחראי לכך, מבלי שהתקיימו התנאים שנקבעו לכך בחוק להגברת האכיפה ומבלי שהובאה הצדקה חריגה אחרת (כאשר יודגש להסרת ספק כי אין הכוונה למצבים בהם ייקבע כי המשתמש הוא מעסיק או מעסיק במשותף, שאזי יש לו אחריות מלאה לזכויות העובדים).
נסיבות חריגות כאלו הן למשל אם העובדים היו מלינים בפני המפעל, או מביאים לידיעתו בדרך אחרת, כי אינם מקבלים את זכויותיהם. אך בענייננו לא נטען שכך היה.
לאור האומר, בית הדין מקבל את הערעור וקובע כי המפעל אינו אחראי כלפי העובדים לתשלום זכיותיהם.
* ע"ע (ארצי ) 24256-06-17 מנרב הנדסה ובניין בע"מ – GOITOM TWELDE (פורסם בנבו, 09.06.2020)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
