תעודת מחלה גורפת לעובד בבידוד- פסיקת בג"צ- מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

המעסיקים במשק, סובלים בתקופה קשה זו של התפשטות מגפת הקורונה, מחוסר מתמיד בכח אדם. בין השאר בשל כך כי עובדים רבים נאלצים להיכנס מעת לעת ל"בידוד". אם לא די בכך, ביום 4.2.2020 הוציאה פרופ' סיגל סדצקי. אשר שימשה ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, מסמך. מסמך זה הוא "תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד". אשר מכוחה זכאי כל עובד ששוהה בידוד לדמי מחלה. כנגד תוקפה החוקי של תעודה זו, המהווה נטל כלכלי נוסף על המעבידים, עתרו גופים המייצגים מעסיקים רבים לבג"צ. ממש לאחרונה (27.7.20) ניתן פסק הדין* בבג"צ. אשר בשל חשיבותו הרבה בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

תיאור מקרה – חולה / מבודד קורונה.

העותרים באותו עניין טענו כי תעודת המחלה הגורפת הוצאה בחוסר סמכות ועל כן יש להכריז על בטלותה. למצער יש להכריז, על הגבלת תחולתה לעובדים שכירים שהוגדרו בצו הבידוד כ"חולים".

טענות הנתבעת – המדינה.

מנגד טענה המדינה כי התעודה הותאמה לצרכי השעה. אשר גוזרים על כל אדם שקיים לגביו חשש של הדבקה בנגיף להיכנס לבידוד. חובה זו ניזונה משיקולים רפואיים מובהקים אשר מגדירים מחדש את המושג "חולה". המושג חולה כולל, בין היתר, כל אדם אשר עלול להיות נגוע בנגיף ולהדביק בו אנשים רבים אחרים. אם הוא לא יושם בבידוד לאלתר ("חולה סטטיסטי").

הגדרת חולה אשר ראוי לתעודת מחלה.

בפסק דינו פונה בג"צ לסעיף 1 לחוק דמי מחלה. המגדיר מחלה כ"אי כושרו" של עובד לבצע את עבודתו הנובע "ממצב בריאותו" הלקוי. בית המשפט קובע כי הביטויים "אי כושרו" ו"מצב בריאותו" מכוונים לעובד ספציפי. ואינם מתייחסים למה שתואר לעיל כ"חולה סטטיסטי". הם מתייחסים לעובד שבגופו שלו, ולא של אדם אחר, חלו שינויים. אשר שוללים ממנו את היכולת לעבוד. שינויים אשר מוכרים בעולם הרפואה כמצב בריאותי לקוי.

לפיכך, קובע בג"צ, "חולה סטטיסטי" גרידא – אדם שבגופו שלו לא התהוותה שום מחלה ואף אין הוא נושא את הנגיף – איננו זכאי לקבל דמי מחלה מכוח החוק. הרי, אין כמעט אדם שלא יענה על התיאור כ"חולה סטטיסטי". שכן כידוע כלל האוכלוסייה איננה מתחלקת באופן דיכוטומי לאנשים בריאים ולאנשים חולים. אלא כוללת בתוכה קבוצה נכבדה של אנשים אשר טרם אובחנו כחולים. אולם, אנשים שטרם אובחנו כחולים – וכלל אין זה ברור אם יאובחנו כחולים, שכן אין הם נושאים את הנגיף – אינם זכאים לקבל דמי מחלה מכוחו של חוק דמי מחלה. הם יהיו זכאים לדמי מחלה רק לכשיתגלו כחולים במחלה.

הגדרת זכאות לדמי מחלה ולתעודת מחלה.

סעיף 2(א) לחוק דמי מחלה מקנה זכאות לדמי מחלה רק לעובד שנעדר מעבודתו עקב "מחלה". בית המשפט קובע כי דרישת הקשר הסיבתי הקבועה בסעיף זה בעייתית. משום שהיא שוללת אף היא מ"חולה סטטיסטי" את הזכאות לדמי מחלה. לפי סעיף זה, עובד שנעדר מעבודתו יהא זכאי לקבלת דמי מחלה רק כאשר הוא נעדר מעבודתו "עקב מחלה". במקרה דנן, תעודת המחלה הגורפת ניתנה, לפי לשונה שלה, לכל עובד שנעדר מעבודתו. וזאת עקב שהיה בבידוד בהתאם לצו הבידוד. הווה אומר: היא ניתנה לכל עובד שהשלטון כפה עליו בידוד. מכאן עולה שעובד אשר נפקד מעבודתו בחסות התעודה. אינו נעדר מעבודתו עקב אירוע פיזי – מחלה – אשר שלל ממנו את הכושר הפיזי לעבוד. אלא עקב אירוע משפטי – צו הבידוד – אשר נטל ממנו את החירות לצאת לעבודה.

בית המשפט קובע כי הכללתם של "חולים סטטיסטיים" בקבוצה של עובדים חולים. אשר זכאים לקבל דמי מחלה. הולכת רחוק מדי ופורצת את גבולות לשון החוק. אשר מדברת "ברחל בתך הקטנה" על חולה אינדיווידואלי שבגופו שלו התהוו תסמיני מחלה.

בהקשר זה טענה המדינה כי הכרה ב"חולה סטטיסטי" כמי שזכאי לתעודת מחלה איננה כה מרחיקת לכת. לפי טענה זו, פרשנות תכליתית של החוק אומרת לנו דבר פשוט: עובד שכיר שנכפה עליו בידוד מטעמים רפואיים, שעיקרם הגנה על בריאות הציבור, הוא עובד שאינו יכול לעבוד מפאת מחלה; ואם כך, מגיעה לו ההטבה הסוציאלית בדמות דמי מחלה בגבולות המיצוי אשר נקבעו בחוק.

אלא שבג"צ דוחה טענה זו. וקובע כי תכליתו של חוק דמי מחלה היא לתת לכל עובד כיסוי ביטוחי מוגבל. אשר יבטיח לו את קבלת שכרו בימי מחלתו. הכיסוי הביטוחי שניתן ביחס למחלת עובד איננו מכסה את ה"חולה הסטטיסטי" החדש. כך הוא הדבר לגבי חברות ביטוח אשר מכרו פוליסות דמי-מחלה. וכך הוא גם לגבי כל אותם המעסיקים אשר בחרו ללכת במסלול של ביטוח עצמי.

סיכום – תוצאות: ביטול תעודת מחלה.

לאור האמור לעיל קובע בג"צ כי תעודה המחלה הגורפת הוצאה בחוסר סמכות ודינה בטלות. עם זאת, ובעיקר על מנת להגן על אינטרס ההסתמכות של עובד שכיר. אשר זקוק לשכר למחייתו ולמחייתם של בני ביתו, מכריז בית המשפט. כי בטלותה של התעודה תיכנס לתוקף רק ביום 30.9.2020.

אסיים בדבריו החשובים של בג"צ בסוף פסק דינו:

"אנו מצויים במצב חירום לאומי חסר תקדים. כולנו דואגים, כולנו נזהרים, וכולנו עוטים את המסכה כדי למנוע הדבקוֹת. בד-בבד, אנחנו ממשיכים לדבר באותה שפה. ולעשות שימוש באותם עקרונות משפטיים ששימשונו בהצלחה מקדמת דנא".

* בג"ץ 1633/20 "סל" שירותי סיעוד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.07.2020)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".