במסגרת טור זה סקרתי לא אחת פסקי דין. אשר דנו בבקשות קיבוצים להפנות הליכים לבוררות. מכח תניות הבוררות המופיעות בתקנון הקיבוץ. בנוסף לתקנון, קיבוצים נוהגים להוסיף תניית בוררות מעין אלו גם להסכמים שונים. וביניהם הסכמים עם משתכנים המעוניינים לבנות את ביתם בקיבוץ. פסק דין מהעת האחרונה (20.5.20) בבית משפט המחוזי בבאר שבע דן במקרה כזה. ובשל חשיבותו בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.
תיאור מקרה – זכויות חכירה במגרש בקיבוץ.
באותו עניין טענו התובעים, בתביעה שהגישו נגד הקיבוץ. כי קיימת להם זכות חוזית לקבל מן הקיבוץ הפנייה לרשות מקרקעי ישראל. לצורך קבלת זכויות חכירה במגרש שהקיבוץ הקצה להם. הקיבוץ מנגד, טען להפרת חוזים, שבעטים התובעים אינם זכאים למגרש בקיבוץ. ואף חייבים לקיבוץ כספים.
תניית בוררות.
עם קבלת התביעה הגיש הקיבוץ גם בקשה לעיכוב ההליך לצורך הפנייתו לבוררות. זאת, לאור תניות הבוררות המופיעות בהסכם המשתכנים. ובהסכם ההרשאה והשירותים שחתמו התובעים מול הקיבוץ. תניות אלו קובעות כי את חילוקי הדעות בין המשתכנים לבין הקיבוץ. בכל הקשור להסכמים ולביצועים. יפנו להכרעה בבוררות אשר מסכימים עליה. ובהעדר הסכמה על זהות הבורר. יפנו הצדדים אל המוסד לבוררות של התנועה הקיבוצית על מנת שימנה בורר.
התובעים התנגדו לבקשה זו. כשטענתם העיקרית היתה כי אלה חוזים שהקיבוץ ניסח. אשר למשתכנים פוטנציאליים מציעים להצטרף לקיבוץ בהתאם לחוזים כמות שהם. לפיכך אלו "חוזים אחידים". התובעים טענו כי תניית בוררות מגבילה את זכות הגישה לערכאות. ולכן חזקה שהיא "תניית מקפחת". ופסולה בהתאם לחוק החוזים האחידים.
חוזה אחיד.
בפסק דינו קובע בית המשפט. כי בניגוד לטענה בדבר חוזה אחיד, התובעים יזמו שינויים והקלות כאלה ואחרים. שאמנם הקיבוץ קיבל ועיגן בחוזים. בפני בית המשפט אף הוכיחו כי התקיימה התדיינות משמעותית בין הצדדים. אודות תניות רבות ושונות בחוזים. במספר הזדמנויות עובר לחתימתם. באופן שאינו אופייני למצבים שחוק החוזים האחידים קבוע עבורם. בית המשפט קובע כי אם תניותיו של חוזה פתוחות למשא ומתן, כפי שהיה בענייננו. זה איננו "חוזה אחיד", לעניין תחולת החוק. ובהיעדר חוזה אחיד – אין גם תניה מקפחת.
בית המשפט מדגיש כי אמנם סַפָּק לא יוכל לחמוק מתחולת החוק, בחוסר תום לב. על ידי הסכמה לתיקון זניח בנקודה כלשהי בנוסח החוזה. בעניין זה, יש להבחין בין נוסח חוזה המוגש ללקוח כדי ש"יחתום פה, פה ופה". מבלי שהייתה לו הזדמנות מעשית להתוודע לכל תניות החוזה ולהבינן. לבין נוסח חוזה שהלקוח נוטל לביתו, מקיים לגביו משא ומתן עם הספק על פני מספר פגישות. ואף גורם לשינוי החוזה במספר עניינים. כאשר בנסיבות העניין ברור שהלקוח עיין בחוזה. השיג על התניות שהטרידו אותו ונמנע מלהשיג על אחרות, כפי שאירע בענייננו. אין מדובר בחוזה אחיד.
קיפוח ע"י תניית בוררות.
בית המשפט ממשיך ומציין כי אפילו היה מדובר ב"חוזה אחיד" – הוא אינו סבור שתניות הבוררות שנקבעו בחוזים מקפחות. זאת בהתאם לנוסח חוק החוזים האחידים, שהיה בתוקף לפני כריתת החוזים. קרי לפני תיקון מס' 5 לחוק משנת 2014, אשר קבע חזקה כי תניית בוררות בחוזה אחיד היא תנייה מקפחת. בית המשפט מציין כי בוררות היא מוסד ראוי ומועיל. לדעת בית המשפט, קיומו של מוסד זה, כחלופה להתדיינות בבית משפט, מגדיל ומגוון את היצע הפתרונות ליישוב סכסוכים. לבחירה המוסכמת בבורר יש פוטנציאל של הגדלת האמון של הצדדים בהכרעה.
הגמישות בשאלת הכפפת הבוררות לדין המהותי ולכללים ראייתיים ודיוניים, וכן לחובת ההנמקה, כפי שנקבע בחלק מתניות הבוררות, מאפשרת לצדדים יישוב סכסוכים "תפור" למידתם ולאינטרסים המיוחדים שלהם. ומאפשר להם לחסוך בעלויות של זמן וכסף בדרך להכרעה. בוררות מאפשרת דיסקרטיות. בוררויות מבטלות את המונופול של בתי המשפט בשוק ההתדיינויות האזרחיות, ותחרות זו, כמו כל תחרות, צפויה להשביח את השירות לציבור, ולעודד חדשנות, בתחום זה של יישוב סכסוכים.
אמנם, ממשיך בית המשפט, לעתים גורמים רבי-כוח מנצלים לרעה את כוח המיקוח העדיף שלהם, ומשלבים בחוזים אחידים תניות בוררות אשר מסלילות את יישוב הסכסוכים עם הלקוחות לערכאות בוררות נוחות להם. יש להיות ער לסיכון זה, ולהתמודד עמו לפי כל דין. אולם, אין לפגוע במוסד החיובי ביסודו של הבוררות בגלל הסיכון של ניצולו לרעה.
סיכום – הפנייה לבוררות.
בענייננו, בית משפט מורה כי הבוררות תוכפף לדין המהותי ולחובת ההנמקה, וזאת בשעה שלפי הסכם ההרשאה והשירותים הבורר אינו משוחרר מתחולת הדין המהותי, ולפי הסכם המשתכנים הוא אינו משוחרר מחובת ההנמקה. בית המשפט קובע כי בהכפפה לדין המהותי ולחובת ההנמקה, בענייננו, יש משום פתרון מידתי לכיבוד החוזה ולהגנת התובעים מפני החשש להטיה מובנית ומהחשש בפני קביעת זהות הבורר על ידי מוסד הבוררות של התנועה הקיבוצית.
לאור האמור לעיל, בית המשפט מקבל את הבקשה ומורה על העברת הדיון לבוררות.
* ת"א (מחוזי ב"ש) 62894-05-19 ליאור היערי נ' קיבוץ גת אגודה שיתופית חקלאית (פורסם בנבו, 20.05.2020)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
