לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

קצבת זקנה

קיצבת זיקנה.

בעת  האחרונה הגיעו למשרדי פניות רבות מחברי קיבוץ. בשאלות המתייחסות לנושא קצבת הזקנה  מהמוסד לביטוח לאומי. מצאתי כי נושא זה מטריד רבים מחברי הקיבוצים. וכי הם מוצאים עצמם מאוד מבולבלים, אל מול מכתבים שהם מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי בנושא. לפיכך, מצאתי לנכון להקדיש את מדורי לנושא חשוב זה. ולפרוש בפניכם בתמצית נדבכים עיקריים הקשורים בקיצבת זיקנה. עם זאת אדגיש, כי בכל מקרה מוצע לבחון כל מקרה ומקרה לגופו.

חוקי המל"ל.

ביטוח זקנה הוא אחד מענפי הביטוח החשובים ביותר. במערכת הביטוח הסוציאלי של המוסד לביטוח לאומי. ומטרתו להבטיח לתושבי ישראל הכנסה חודשית קבועה לעת זקנה. לקצבת זקנה על-פי חוק הביטוח הלאומי זכאי תושב/ת ישראל שהגיע לגיל המזכה בקיצבת זיקנה. ובלבד שהיה מבוטח פרק זמן שדורש החוק, ושילמו בעדו דמי ביטוח כחוק. נציין כי תושב ישראל הוא מי שמרכז חייו בישראל. לדוגמה: מקום מגורים קבוע, מקום שהות המשפחה, מקום שבו מתחנכים הילדים, מקום עבודה עיקרי, מקום לימודים. על הטוען לתושבות מוטל הנטל להוכיח את קיומה.

מבחן ההכנסה.

למעשה, הגיל המזכה בקצבת זקנה נחלק לשניים. הגיל הראשון הוא גיל הפרישה. תושב המגיע לגיל הפרישה זכאי לקצבת זקנה בתנאי שהוא עומד במבחן ההכנסות. כלומר, בתנאי שהכנסתו מעבודה אינה עולה, או עולה במעט על סכום מסוים. והכנסתו שלא מעבודה, כגון הכנסה מנכסים או מריבית על השקעות. אינה עולה, או עולה במעט על סכום שנקבע. נציין כי סעיף 5 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), תשל"ז-1976 קובע כללים. לגבי חישוב הכנסתו של חבר קיבוץ או מושב שיתופי. שעובד במסגרת סידור העבודה של הקיבוץ או המושב השיתופי. תקנה זו קובעת. כי חבר שעובד יותר מעשרים וארבע שעות בשבוע – מחשבים את הכנסתו כעולה על הסכום שנקבע לגביו שאינו מזכה אותו בקצבת זקנה מלאה ואף לא בקצבת זקנה יחסית.

גיל פרישה.

את גיל הפרישה קובעים בהתאם למין ולתאריך הלידה. כך, גיל הפרישה של גבר שנולד לאחר מאי 1942 הוא 67. גיל הפרישה של אשה שנולדה בין מאי 1947 לדצמבר 1954 יהיה 62.  נשים שנולדו מיום 1.1.1955 ואילך – גיל הפרישה שלהן עולה בהדרגה. באתר של המוסד לביטוח לאומי אפשר למצוא מחשבון לחישוב גיל הזכאות לקצבת זקנה.

גיל זכאות לקיצבת זיקנה.

הגיל השני הוא גיל הזכאות לקצבת זקנה. תושב שלא היה זכאי לקצבת זקנה בגיל הראשון (גיל הפרישה), מפני שהיו לו הכנסות גבוהות. יהיה זכאי לקצבה בגיל השני ללא קשר להכנסותיו. גיל הזכאות לקצבת זקנה לגברים הוא 70. ולנשים החל מ-65 ובהתאם לתאריך לידתן.

דחיית קיצבת זיקנה.

ברצוני להדגיש כי בפני מי שהגיעו לגיל פרישה וזכאים לקבלת קצבת זקנה, אך עדיין עובדים. קיימת אפשרות לבחור האם כדאי להם לדחות קבלת קצבת זקנה. בתמורה לקבלת תוספת לקצבה בעתיד. כלומר, בפניהם הבחירה האם לדחות את מועד קבלת קצבת הזקנה עד לגיל הזכאות המוחלט (הגיל השני). ולקבל תוספת בעבור דחיית הקצבה. על פי חוק הביטוח הלאומי אפשר לדחות את מועד קבלת הקצבה לגיל 70. בתמורה לתוספת של 5% כנגד כל שנת דחייה. אמנם זוהי הצעה מפתה לכאורה, אך בפועל ייתכן כי התוספת לקצבה בעתיד לא בהכרח מפצה על הדחייה. לכן, על מנת לבחון האם זוהי "עסקה משתלמת". יש לבדוק ולהתייחס לנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה ומקרה לגופו באמצעות ייעוץ מתאים מבעוד מועד. כך למשל, יש לקחת בחשבון את שנות הוותק בביטוח הלאומי, מצב בריאותי, מצב משפחתי ועוד.

קבלת הקיצבה.

לצורך קבלת קצבת זקנה יש להגיש תביעה למוסד לביטוח הלאומי. על החלטת המוסד לביטוח לאומי אפשר לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה. כמו כן, מי שדחו את תביעתו, רשאי לפנות, בתוך 6 חודשים, לוועדת תביעות, שתדון בהחלטת הדחייה.
עוד אבקש להדגיש כי הפסיקה קבעה, לא אחת, כי על המוסד לביטוח לאומי ליידע את המבוטחים שהגיעו לגיל זקנה בדבר זכאותם לקבלת קצבת זקנה ובדבר האפשרות להגיש תביעה לקצבת זקנה. חובה זו מקורה בחובת הנאמנות המוגברת המוטלת על המוסד לביטוח לאומי כלפי מבוטחיו. אם מבוטח לא מימש את זכותו והגיש תביעה לקבלת הקצבה, על המוסד לביטוח לאומי לשוב ולשלוח לו מכתב מדי שנה. מבוטח שלא תבע את קצבתו משום שהמוסד לביטוח לאומי לא יידע אותו כי הוא זכאי לה, יקבל את הסכומים שלהם הוא זכאי באופן רטרואקטיבי.

התביעה לקבלת קצבת הזקנה.

את התביעה יש להגיש בסמוך ליום שבו הגיע המבוטח לגיל המזכה בקצבת זקנה, ולא יאוחר מ- 12 חודשים ממועד זה. בעבר, במקרה בו הגישו את התביעה לאחר 12 חודשים ממועד הזכאות לקצבה, רשאי הביטוח הלאומי לשלם למבוטח את הקצבה בעד 12 חודשים רטרואקטיבית בלבד מיום הגשת התביעה. ואולם, על פי תיקון בחוק, מי שהגיש את התביעה מיום 1.2.2008 ואילך, לאחר שהגיע לגיל הזכאות לקצבת זקנה, יהיה זכאי לתשלום בעד 48 חודשים רטרואקטיבית מיום הגשת התביעה.

 

 

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL

ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

Call Now Button