קבלה לחברות בהתנהגות / מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

חברות בקיבוץ, או בכל אגודה אחרת, טומנת בחובה זכויות וחובות כאחד. ברובם המוחלט של התיקים המגיעים לפתחו של רשם האגודות. מבקשים הפונים להכיר בהם כחברי אגודה, לאחר שהאגודה סירבה לעשות כן. מבחינה זו, המקרה שנדון לאחרונה* בפני סגן רשם האגודות היה שונה. באותו עניין היו אלו דווקא המבקשים שפנו אל הרשם. וביקשו למחוק את שמם מפנקס החברים. בעוד שהאגודה טענה כי מדובר בחברים מן המניין. בהחלטתו דן סגן הרשם בדרכים בהן ניתן להכיר באדם כחבר אגודה כולל חברות בהתנהגות. ומפאת חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקריהם.

תיאור מקרה – חברות בהתנהגות באגודה.

אותו עניין החל במינוי חוקר מטעם הרשם לדון בשאלת חברותם של הפונים באגודה. בדו"ח החקירה שהגיש המליץ החוקר שלא לגרוע את שמם של המבקשים מפנקס החברים. המלצה זו הובאה להכרעה בפני סגן הרשם.

תקנות האגודות השיתופיות.

בפתח החלטתו מפנה סגן הרשם לתקנה 2 לתקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), תשל"ג–1973 הקובעת כי:  "קבלת חבר באגודה תהיה בדרך הקבועה בתקנות שלה". בענייננו, תקנון האגודה קובע כי על המבקש להתקבל כחבר האגודה למלא טופס בקשה בכתב בנוסח שבתקנון ולצרף אישור של ועדת הקבלה. התקנון קובע כי הבקשה להתקבל כחבר תוגש לוועד ההנהלה של האגודה (או לוועדת קליטה שבחרה האסיפה הכללית), אשר יחליט, ברוב קולות, אם לקבל את המבקש כמועמד לחברות. רק בתום תקופת המועמדות יובא עניינו בפני האסיפה הכללית, והמועמד יתקבל לחברות אם תמכו בכך לפחות 2/3 מחברי האגודה.

קבלה לחברות.

במקרה דנן לא היתה מחלוקת כי לא התקיימו במבקשים כל ההליכים המפורטים לעיל לצורך קבלה לחברות.  כך למשל, מועמדותם של המבקשים לא אושרה, כנדרש, על ידי ועדת קבלה, טפסי הבקשה של המבקשים לא הועברו, כנדרש, לוועדת הקליטה, וועדת הקליטה לא אישרה, ברוב קולות, את קבלת המבקשים למועמדות. סגן הרשם קבע כי בנסיבות אלה אין בידו לקבל את טענת האגודה כי המבקשים התקבלו לחברות כדת וכדין.

רשם האגודות השיתופיות.

סגן הרשם מציין כי אמנם, בעיתון האגודה פורסם ביום 17.6.06 כי ביום 22.6.06 תתקיים "הצבעה לקבלת חברי יישוב חדשים" וברשימה זו נכללו גם המבקשים. האגודה אף הגישה "רשימה" מיום 23.6.06, המתיימרת להוות "פנקס חברים" שכללה את שמותיהם של כל אותם חברים חדשים שהתקבלו כביכול לחברות, והמבקשים ביניהם. עם זאת, קובע סגן הרשם, הגם שייתכן וכך היו הדברים, תקנות האגודות השיתופיות (דוח כספי, פנקסים, ספרים והודעות), תשל"ו-1976 קובעות כי פנקס החברים חייב לכלול פרטים מפרטים שונים ובהם: השם המלא של החבר, מספר הזהות, מען החבר, חתימת המוסמך לחתום בשם האגודה, ועוד.

פנקס חברים.

סגן הרשם קובע כי הדף החלק שהוגש אינו כולל דבר מכל האמור זולת שמות החברים לפי סדר האלף-בית. במצב דברים זה, ובעיקר כשחסרה אותה רשימה תאריך הקבלה לחברות וחסרה חתימה של המוסמך לחתום בשם האגודה, לא ניתן לתת ל"רשימה" זו משקל כלשהו.

משכך, נקבע כי לא עלה בידי האגודה להוכיח כי המבקשים התקבלו לחברות כדין. 

חברות בהתנהגות.

לכאורה, ניתן היה לחתום את ההחלטה בקביעה האמורה, אלא, שכידוע, לצד קבלת חברים באופן פורמאלי, ישנה אפשרות, במקרים מיוחדים, להכיר באדם כחבר אף אם לא נתקיימו בו כל הדרישות הפורמאליות שבחוק ובתקנון האגודה.
כך, תקנה 2א לתקנות החברות מורה כי: "נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות העניין…יראו אותו כחבר באגודה, אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לתקנה 2…".
מכוחה של תקנה זו יש ואדם יתקבל לחברות אף אם לא התקיימו בעניינו ההוראות הקבועות בתקנון. במקרה כזה, ההכרה בחברות בהתנהגות דה-פקטו יוצרת הנחה  כי החברות כשרה אף דה-יורה.

תקנון אגודה שיתופית.

סגן הרשם מזכיר כי מדובר בהליך חריג. וכי הכלל היה ונותר שאדם יתקבל לחברות בהתאם לכללים שנקבעו בתקנון האגודה. וכי לא די בכך שאחד הצדדים נהג באופן המלמד על חברות. אלא שנדרש כי שני הצדדים, נהגו, לאורך זמן, בדרך המאפיינת חברות מלאה באגודה.
לאורך השנים התגבשה רשימה של מבחנים וסממנים. אשר בהתקיימם, תגבר הנטייה לקבוע כי אכן אדם הפך לחבר באגודה. אף אם לא התקבל לשורותיה במסלול הפורמאלי המקובל. בין אלו ניתן למנות: מגורים בתחום האגודה משך שנים ארוכות; השתלבות פעילה בחיי היישוב; תשלומי מסים; השתתפות והצבעות באסיפות כלליות; השתתפות בבחירות לרשויות האגודה; והצגת מועמדות לאחת מרשויות האגודה.

החלטה – חברים בהתנהגות.

בענייננו, קובע סגן הרשם, לאחר בחינת כלל הממצאים שנאספו על ידי החוקר. לרבות הקביעה כי המבקשים הגישו לאגודה בקשה רשמית להתקבל כחברים. יש לקבוע כי במקרה זה התקיימו אותן נסיבות מיוחדות המצדיקות לראות במבקשים חברים מכח מנהג. הוכח, כי לא רק שהאגודה נהגה במבקשים כחברים לכל דבר ועניין. אלא שאף המבקשים עצמם נהגו כך וראו עצמם כחברי האגודה, וזאת למשך תקופה ארוכה.
כך, המבקשים השתתפו באסיפה הכללית. התמודדו בבחירות למזכירות האגודה. פנו לאגודה לצורך קבלת היתר לתחילת בניית בית הקבע שלהם. והתגוררו בשטחי האגודה תקופה של 12 שנים מבלי שנדרשו לעזוב. על סמך מבחנים אלו קובע סגן הרשם כי המבקשים הינם חברי האגודה, לכל דבר ועניין. אף אם לא התקיימו בעניינם כל ההליכים הפורמאליים הקבועים בתקנון.

*273-4112-18 מתניה ונעמי אהרונוביץ. נ' נריה – אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע״מ. (פורסם בנבו, 18.08.2019).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".