פיצויים בעת מלחמה / מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

סבבי לחימה.

לצערנו, בשנים האחרונות אנו עדים ל"סבבי" לחימה שחוזרים על עצמם ומשבשים את חיי התושבים בדרום. במהלך ימי ההסלמה האחרונים נשאלתי שוב ושוב האם בעלי העסקים בדרום, וביניהם הקיבוצים, יהיו זכאים לפיצוי ומה המנגנון לקבלת פיצויים בעת מלחמה. לכן בחרתי להקדיש את מדורי הפעם לנושא זה. כבר עתה אדגיש כי מדובר בעיקרי הדברים.

פיצויי המדינה.

ביום 13.5.19 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תקנות מס רכוש וקרן  פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (תיקון). מטרת התקנות לקבוע את אופן הפיצוי בגין נזק עקיף שנגרם בתקופה שבין 1.5.19 ועד 31.12.19. בנוסף פורסמו הוראות ביצוע לעניין תקנות אלו. לפי התקנות והוראות הביצוע, ניזוק שעסקו מצוי (ממוקם ורשום) באזור המיוחד, שהוא ככלל עד 40 ק"מ מרצועת עזה, רשאי להגיש תביעה בגין נזק שנגרם לו בשל המצב הביטחוני.

מסלול קבלת פיצויים בעת מלחמה.

בעלי העסקים שנפגעו רשאים להגיש את התביעה ב"מסלול שכר", היינו מסלול המאפשר לקבל פיצוי בגין נזק שנגרם למעביד בשל תשלום שכר עבודה לעובד שנעדר ממקום עבודתו עקב המצב המלחמתי. מעביד בענפי התעשייה, המסחר, השירותים, החקלאות, התיירות והדבורים ששילם שכר עבודה לעובדיו וכן עובד עצמאי, שנעדרו מהעבודה בתקופת הפיצוי, כולה או חלקה, רשאי  להגיש תביעה במסלול זה. את התביעה במסלול זה לגבי נזק שנגרם בחודשים יולי עד דצמבר 2019 יש להגיש עד ליום 30.4.20.

היעדרות עובדים.

ויוסבר כי היעדרות עובדים המזכה בפיצוי תיחשב אחת מאלה: 1. עובד שבתקופת הפיצוי נעדר מעבודתו לפי הוראות פיקוד העורף בשל הוראה על סגירת מקום העבודה שאינו חיוני. 2. עובד שנעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, בתקופה בה היתה הוראה על סגירת מוסד חינוך, ובלבד שמדובר בילד עד גיל 14.

פיצוי עקיף.

סכום הפיצוי העקיף שישולם למעסיק. מחולק לפיצוי בגין תקופת היעדרות של עד 10 ימים. ובגין תקופת היעדרות של מעבר ל-10 ימים.
כך, בגין כל עובד שכיר או עצמאי, שעדר ממקום עבודתו בשל המצב הביטחוני עד 10 ימים. סכום הפיצוי יהיה בסך של 370 ₪ לכל יום היעדרות. כלומר, הפיצוי במסלול זה  עבור יום היעדרות מהעבודה יהא סכום קבוע. ללא תלות בשכרו בפועל של העובד.

קיבוץ.

גם קיבוץ יקבל פיצויים בעת מלחמה, בגין עובדיו השכירים (שאינם חברי קיבוץ) וחברי הקיבוץ. בהתאם להוראות שקבעו לגבי מסלול השכר. בסכום של 370 ₪ כפול סך ימי היעדרות (עד 10 ימים). בהם לא עבדו במקום עבודתם בקיבוץ בשל  המצב הביטחוני. נדגיש כי את הפיצוי בגין השכר שכבר שילמו, יתנו אך ורק לחברי קיבוץ ושכיריו. העוסקים בענפי הקיבוץ היצרניים בלבד.

היעדרות למעלה מ-10 ימים.

 לעומת זאת, את הפיצוי בגין היעדרות של מעל 10 ימים יחשבו לפי שכר העבודה היומי במכפלת ימי ההיעדרות. כלומר, פיצוי זה ייקח בחשבון את שכרו של העובד בפועל. "שכר העבודה  היומי" לעניין זה ייחשב כשכר הרגיל ליום של העובד, בלא תוספות. התוספות, שלא יחושבו בשכר, כוללות בין היתר תשלומים חד פעמיים. מתנות לחגים, פרמיות, בונוסים, תשלומים שנתיים, שעות נוספות. כוננויות, החזרי הוצאות וגילום מס בגינם וכיו"ב. 

הוצאות סוציאליות.

כמו כן יש להדגיש כי לשכר ברוטו לא יתווספו הוצאות סוציאליות ששילם/שהפריש המעביד. (כגון: הפרשות לקרן פנסיה, גמל, פיצויים, קרן השתלמות וביטוח לאומי). 

חישוב שכר.

לצורך קביעת שכר העבודה היומי. יש לחשב את סך עלות השכר בשלושת החודשים שקדמו ליום ההיעדרות בשל המצב הביטחוני. לחלק ב-66. או במספר ימי העבודה בפועל למי שמשרתו המלאה מוגדרת כפחות מ-22 ימים בחודש. בכל מקרה, שכר העבודה היומי לכל עובד יוגבל עד לפעמיים וחצי השכר הממוצע במשק. כשהוא מחולק ב-22. נכון להיום עומד הסכום המקסימאלי לשכר היומי על סך של 1,270 ₪.
לגבי עובדים עצמאיים קובעות התקנות והוראות הביצוע נוסחה שונה לחישוב פיצוי. המבוססת על הדוחו"ת השנתיים שהגיש העובד העצמאי. 

שווי עבודת חברי קיבוצים.

קיבוץ יפוצה בגין עובדיו השכירים (שאינם חברי קיבוץ) בהתאם להוראות שנקבעו. למעביד שמעסיק עובדים שנעדרו מעל 10 ימים. בנוסף יפוצה הקיבוץ גם בגין "שווי עבודת חברי הקיבוץ". כאשר –"שווי עבודת חברי הקיבוץ" יהיה סכום השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר. השווה ל-510 ₪ ליום עבודה (11,140 לחלק ל-22 ימי עבודה). כשהוא מוכפל בסך ימי ההיעדרות של חבר הקיבוץ. שנעדר ממקום עבודתו בקיבוץ בשל המצב הביטחוני. גם בעניין זה יש להדגיש שוב כי פיצוי בגין השכר ששולם יינתן אך ורק לחברי קיבוץ ושכיריו. העוסקים בענפי הקיבוץ היצרניים. דהיינו, בפעילות המניבה הכנסות עסקיות לקיבוץ.

ומי ייתן ויתגשם בנו שירו של אברהם זיגמן:

"אני רואה שקד פורח והמעוז מלון אורח

וזה סימן של שקט ושלוה כי מדרום תפתח הטובה".

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן כתבנו אחרת.

עו"ד איילת רייך-מיכאלי בעלת תואר ראשון בוגרת LL.B בהצטיינות משנת 2003. 
בעלת תואר שני LL.M, באוניברסיטת בר אילן.

עו"ד איילת רייך-מיכאלי מתמחה בליווי אגודות שיתופיות, קיבוצים, מושבים, אגש"חים, חברות, חקלאים, יזמים ואנשים פרטיים. תוך מתן מעטפת כוללת להתנהלותם המשפטית. עו"ד איילת רייך- מיכאלי צברה נסיון מוכח במשפט האזרחי-מסחרי-מינהלי-חקלאי. ובכלל כך: דיני אגודות שיתופיות, דיני עבודה דיני חקלאות והתיישבות, דיני חברות, על כל היבטיהם.

בין לקוחות המשרד נמנים תאגידים ממגוון רחב של מגזרים עסקיים, מסחריים ופרטיים. חברות, שותפויות, קיבוצים, מושבים, אגודות שיתופיות חקלאיות. מפעלים קיבוציים, גופים העוסקים בתחומי חקלאות מגוונים, מועצות אזוריות, רשות ניקוז ועוד.

עו"ד איילת רייך- מיכאלי מתמחה בדיני אגודות שיתופיות ודיני חקלאות והתיישבות. ליטיגציה מסחרית, דיני עבודה, דיני תאגידים, דיני חוזים וחיובים, משפט מנהלי ודיני מכרזים. התקשרויות חוזיות בענפי חקלאות מגוונים בהתאם לחוק ההתיישבות. מקרקעין, אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, איכות הסביבה, הפקעות, תביעות ביטוח, הליכי גבייה, ירושות וצוואות, גישור ובוררות.

החל משנת 2009 עו"ד איילת רייך-מיכאלי הינה בעלת ייפוי כח מטעם היועץ המשפטי לממשלה. ומייצגת משרדי ממשלה שונים בערכאות בתי המשפט כתובעים וכנתבעים.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק:

"איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".