לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אי עריכת שימוע/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

שימוע

 

על חשיבות עריכת שימוע לעובד בטרם מקבלים החלטה על פיטוריו קולמוסים רבים נשברו. ואף בטורי זה סקרנו לא פעם פסקי דין בנושא. הלכה הידועה בעניין זה היא כי בטרם יפטר עובד, מחובתו של המעסיק לקיים הליך שימוע. ובמסגרתו לאפשר לעובד להציג טענותיו ולשקול אותן בלב פתוח ובנפש חפצה. אך חשוב לדעת כי לעיתים עובדים "תופסים טרמפ" על פיטורין שהמעסיק ביצע שלא כדין. ומגישים תביעות מופרזות ומנופחות, בכדי להפעיל לחץ על המעבידים לשלם להם סכומים גבוהים. בקבלת תביעה מעין זו כדאי לפנות לייעוץ משפטי. ולנתח את הסיכונים והסיכויים הקיימים בתביעה לפי עובדות כל מקרה לגופו. דוגמא לכך אפשר למצוא בפסק דין מהעת האחרונה (21.4.21)* בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. ומפאת חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

תיאור מקרה – פיטורין ללא שימוע.

התובע באותו עניין שימש בין השנים 2010-2012 כמרצה להנדסאים אצל הנתבעת. שהיא בעלת רשת מכללות ברחבי הארץ המעבירה קורסים ללימודי תעודה. לטענת התובע, במהלך שנת הלימודים, בסוף מרץ 2012. ללא כל שימוע או התראה, פיטרו אותו מעבודתו כמרצה, בשיחה טלפונית. התובע טען כי פיטוריו באמצע שנת הלימודים גרמו פגיעה קשה בשמו. התובע עתר לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, עוגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב. בסך של 30,000 ₪. כמו כן דרש התובע פיצוי בסך נוסף של 30,000 ₪ בגין הפרת חוזה העבודה שחתמו עימו. עוד טען התובע כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ופדיון חופשה.

מנגד טענה הנתבעת כי התובע הגיש את תביעתו בשיהוי ניכר, על סף תקופת ההתיישנות. ובחוסר תום לב, לאחר שהפסיד בתיק בו דנו בחובו לנתבעת בגין קורס שלמד אצלה. ורק כנקמה על כך.

דיון – שיהוי.

בפסק דינו דן בית הדין ראשית בטענת השיהוי שהעלתה הנתבעת. בית הדין מציין כי אמנם אין מחלוקת כי את התביעה הגיש התובע למעלה מ-6 שנים לאחר התגבשות העילה. (סיום עבודתו אצל הנתבעת ביום 27.3.12). הנתבעת טוענת בהקשר זה כי זוהי הגשת תביעה בשיהוי. וכי הנתבעת שינתה מצבה לרעה מאז התגבשות העילה, מה שגרם לה נזק ראייתי. אולם בית הדין דוחה טענה זו. וקובע כי עסקינן במוסד אקדמי אשר מערכת השעות ושיעורי המרצים צריכים להישמר בו אף מעבר ל-7 שנים. בעבור בוגרי הנתבעת. כמו כן, אלה זכויות קוגנטיות אשר חלה עליהן התיישנות. וכל עוד התביעה היא בטווח של 7 השנים, צריך המעסיק לשמור את התיעוד במשך 7 שנים. אם כי לתובע נטל מוגבר להוכיח תביעתו. כלומר, ביהמ"ש קבע כי אין בטענת השיהוי בכדי להביא לדחיית התביעה.

טענות התובע – פיטורין ללא שימוע.

לעניין שאלת הפיטורים. טענת התובע היא כי להפתעתו ביום 27.3.2012, שבועיים לאחר פתיחת הסמסטר השני בשנת תשס"ב. התקשר אליו נציג הנתבעת והודיע לו ללא כל התראה מוקדמת כי הוא פיטרו אותו מעבודתו כמרצה. זאת במהלך שנת הלימודים, ללא כל שימוע, באופן משפיל ופוגעני. גרסה זו אימת מי ששימש באותה תקופה כמנהל פדגוגי של חטיבת ההנדסאים בנתבעת. אליו התקשר התובע לאחר פיטוריו וסיפר לו שפיטרו אותו באופן משפיל. התובע גם הציג מייל שכתב בזמן אמת בעניין פיטוריו ולא התקבלה לו כל תגובה.

הפרכת טיעוני הנתבעת.

בית הדין מציין כי הנתבעת לא טרחה להזמין את העובדת אליה שיגר התובע את המייל אשר הייתה יכולה לשפוך אור על סיום עבודתו של התובע אצל הנתבעת. לעניין טענת הנתבעת כי לא פיטרה את התובע וכי שמו עדיין ברשימת המרצים, קובע בית הדין, כי לא ברור אם כן מדוע לא פנתה הנתבעת אל התובע ושאלה אותו מדוע הוא אינו מתייצב לעבודתו בנתבעת או מדוע לא שיבצה אותו בקורסים. לכן, ברי כי הרשימה של המרצים היא עניין טכני לחלוטין. בנסיבות אלו, בית הדין קובע כי התובע הוכיח כי הנתבעת פיטרה אותו.

חיפוש עבודה חלופית.

עם זאת, ממשיך בית הדין וקובע, התובע לא הוכיח כי עשה מאמץ להקטין את נזקו והאם תר אחר עבודה אחרת. בעניין זה מפנה בית הדין לסעיף 14 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 הקובע חובת הקטנת נזק של הנפגע:  "אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 10, 12 ו-13 בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין".

פיצוי במקרה של פיטורין ללא שימוע.

כמו כן, פוסק בית הדין, לאור ההסכם שכרתו ביניהם הצדדים, לנתבעת הזכות להפסיק עבודתו של התובע בהתראה של חודש ימים. משכך, בית הדין לא מוצא מקום לפסוק פיצוי לתובע מעבר לשכר של חודש אחד, כפי שקבעו בהסכם בדבר הודעה מוקדמת, בסך של כ-2,600 ₪. לעניין הפיצוי בגין אי עריכת שימוע קובע בית הדין כי בשל חלוף הזמן ולאור התקופה הקצרה בה עבד התובע אצל הנתבעת, אין הוא מוצא מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש אלא פיצוי בגין אי עריכת שימוע ואי מתן מכתב פיטורים בסך כולל של 7,500 ₪. יוצא איפוא, כי בגין רכיבי התביעה אותם כימת התובע בסך של 60,000 ₪ פסק ביהמ"ש לזכות התובע פיצויים נמוכים בסך של כ-10,000 ₪ בלבד.

 

*  סע"ש (אזורי ת"א) 39690-11-18 אלכסנדר טרכטנברג – עתיד רשת מכללות טכנולוגיות בע"מ (נבו 21.04.2021)

 

    –  המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן כתבנו אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

קבוצת יבנה 7923300 (ליד אשדוד). בניין המשרדים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

אכיפה בררנית
אכיפה בררנית במושב

    המושב בו אני חבר פנה אליי בדרישה לפנות שטחים חקלאיים שאני מעבד מזה שנים. המושב טוען כי פלשתי שלא כדין לשטחים אלו. לעומת

Call Now Button