לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

עסקת קונסיגנציה/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

עסקת קונסיגנציה, או בעברית "עסקת שימור בעלות",  היא שיטת התקשרות נפוצה בין ספק ללקוח. שבה הסחורה נשארת בבעלות הספק עד לרגע בו היא יוצאת מידי הלקוח – נמכרת ללקוח סופי או מוכנסת לשימוש. לצד זאת, חשוב לדעת כי בהתאם לפסיקה לא יכירו בעסקה באופן אוטומטי כעסקת קונסיגנציה. רק בשל כך שהצדדים יגדירו אותה ככזו. בית המשפט בוחן מה היתה מהות העסקה בפועל על פי כללים שקבעו. ועל כן יש חשיבות ראשונה במעלה לאופן ניסוח הסכם קונסיגנציה ותנאיו. חשיבותו המרכזית של הסכם זה הינה כי בעת פשיטת רגל של הלקוח. הספק יהיה זכאי לקבל את הנכסים אשר הינם בבעלותו. ולא להתחלק בשוויים עם יתר הנושים. על אף שלא רשמו שעבוד או משכון על הנכסים. בסוגיה זו עסק פסק דין שנתן לאחרונה (5.5.21)* בית משפט השלום בעכו. ובשל חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

תיאור מקרה – אי תשלום בגין סחורה.

תביעת התובע באותו עניין עסקה באי תשלום בגין סחורה שסיפק לנתבעת במהלך שנת 2017. התביעה התבססה על מכתבה של הנתבעת לתובע. במסגרתו הודתה, לכאורה, באספקת הסחורה נשוא התובענה. הנתבעת אמנם לא הכחישה את אספקת הסחורה ואי ביצוע תשלום בגינה. אולם העלתה טענת הגנה בדמות קיזוז. המתבססת על שיטת עבודה שהייתה נהוגה לדבריה בינה ובין התובע מזה שנים רבות. לפיה הייתה הנתבעת רשאית להחזיר סחורה לידי התובע. וזאת מכל סיבה שהיא ולקבל זיכוי בגינה. היא טענה כי בתאריך 4.12.17, שלחה אל התובע מכתב "סגירת חשבון". ודרשה כי יגיע לאסוף את יתרת הסחורה, ולקבל את יתרת החוב. בקיזוז כאמור של ערך הסחורה. אולם הוא סירב לעשות כן.

דיון – מהותה של עסקת קונסיגנציה.

בפסק דינו מציין בית המשפט, ראשית, כי שיטת העבודה שהחברה טוענת שהתקיימה בין הצדדים. הינה למעשה "מעין קונסיגנציה". שכן בענייננו אין זו עסקת קונסיגנציה מובהקת- בשעה שאת התשלום בגין הסחורה שילמו עם קבלת הסחורה ולא לאחר המכירה לצד ג'. בית המשפט מדגיש כי עסקת הקונסיגנציה הינה עסקה מיוחדת. שבה משאירים את הבעלות בממכר בידי המוכר עד למועד בו מוכרים את הממכר או עד לחלוף מועד מסוים ללא החזרת הסחורה. במקרים כאלה, על הצדדים לעסקה החובה להסדיר את מערכת היחסים בצורה יסודית וברורה. עסקינן בעסקה מורכבת, הדורשת חישובי סיכונים לצד סיכויים. והרעיון לפיו לא סיכמו הצדדים פרטים מהותיים בעת כריתת ההסכם, מלמד כי זו היתה עסקת מכר רגיל.

"הלכת קולומבו".

כאן עובר בית המשפט לסקור את התפתחות הפסיקה בעניין עסקאות שימור בעלות. בתחילה שררה בישראל "הלכת קולומבו". בה נקבע כי עסקת מכר שכוללת תניית שימור בעלות אך נעדרת סממנים של עסקת קונסיגנציה "אמיתית" לא תעניק עדיפות למוכר על פני יתר נושי הרוכש. אלא אם רשם המוכר כדין את זכותו כדרך שרושמים כל שיעבוד. כלומר, במצב של פשיטת רגל לא יוכל הספק לטעון כי הסחורה נשארה בבעלותו ולהחזירה. אלא הוא "יעמוד בתור" עם שאר הנושים.

"הלכת קידוחי הצפון".

בפסיקה מאוחרת, המכונה "הלכת קידוחי הצפון", ביטל בית המשפט העליון את הקביעה הגורפת של הלכת קולמבו. במובן זה שבית המשפט הכיר בתניית שימור בעלות, גם כאשר הצדדים התכוונו שהנכס ישמש למעשה להבטחת תשלום התמורה (ואף אם לא נרשם שעבוד על הסחורה). ובלבד שהעסקה אינה מלאכותית או למראית עין או שאין בה הגיון כלכלי או מסחרי.

מעין עסקת קונסיגנציה.

בענייננו, קובע בית המשפט, הנתבעת טוענת כי בשל שיטת עבודה של "מעין קונסיגנציה" איפשר לה התובע להחזיר סחורה מכל סיבה שהיא ולקבל זיכוי בגינה. אלא שמלבד צירוף חשבוניות החזרה לא צירפה הנתבעת אסמכתאות נוספות מהן ניתן היה להיווכח בדבר שיטת העבודה הנהוגה. כגון: חוזה, חשבוניות או תעודות משלוח, בהם צוינו התנאים בדבר החזרת סחורה מכל סיבה שהיא וכו'. יתירה מכך, אף ב"מכתב סגירת חשבון", לא מצא בית המשפט אזכור לכך כי שיטת "מעין קונסיגנציה" היא אכן שיטת העבודה הנהוגה בין הצדדים. אלא כי זו דרישת הנתבעת (החזרת הסחורה שנותרה בחנות וקיזוז עלותה מול יתרת החוב), לצורך סיומם של היחסים העסקיים בין הצדדים- זאת ותו לא!.

זיכוי ו/או החזרת סחורה.

עוד קובע בית המשפט כי אף מעיון בחשבוניות ההחזרה שצורפו הן על ידי הנתבעת והן על ידי התובע. ניתן להיווכח כי רובם של המקרים בהם בוצע זיכוי ו/או החזרת סחורה, הם מקרים של פגם במוצר. או הפרשי מחיר שהיה על התובע לתקנם. וודאי שלא הוכחה שיטה נהוגה בין הצדדים של החזרת סחורה שלא הצליחה להימכר לידיו של הספק וקבלת החזר כספי בגינה.

פסק הדין – לא מדובר בעסקת קונסיגנציה.

לפיכך, בית המשפט פוסק כי הנתבעת לא הוכיחה לא עסקת "מעין קונסיגנציה" ובוודאי שלא עסקת קונסיגנציה. בהתאם לכך נקבע כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח את גרסתה. בדבר זכאותה להחזר כספי בגין סחורה המוחזרת על ידיה שלא מטעמים של פגם/בעיה. ולפיכך דוחה בית המשפט את טענת הקיזוז שהועלתה על ידי הנתבעת ומקבל את התביעה.

 

*  תא"מ (שלום עכו) 26845-06-18. רועי פלג נ' מרכז מזון יהודה צדיקפור יהודה ובניו בע"מ (נבו 05.05.2021).

 

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

"מנוחת פיצוי"

רובם המוחלט של המשקים החקלאיים בארץ, לרבות הקיבוצים, נאלצים להעסיק עובדים זרים. על מנת להמשיך ולקיים את עסקיהם. במסגרת טור זה כבר עסקתי ולא אחת

Call Now Button