לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

על מוצרי חלב ו- הטעיית הצרכנים

חג השבועות.

בחג השבועות המתקרב ובא, יישבו רבים מבני הקיבוצים בחדרי האוכל ובבתיהם. ויאכלו מוצרי חלב להנאתם. מוצרי חלב, כמו גם מוצרים אחרים, היוו בשנים האחרונות בסיס להגשת תובענות ייצוגיות כנגד היצרנים. בגין עוולות אזרחיות שגרמו לצרכנים. דעו כי תביעה ייצוגית יכול להגיש כל מי שיש לו עילת תביעה אישית המשותפת לציבור הרחב. ובשעה שהיא עומדת בתנאי הדין. על מנת לסבר את האוזן אסקור בפניכם מספר החלטות שנתנו בתי המשפט, בנושא.

 

תנובה.

ממש לאחרונה נתנה כבוד השופטת אסתר שמיר, מבית המשפט המחוזי-מרכז, החלטה. בקשר לתביעה ייצוגית שהגישו נגד תנובה. בטענה כי מחיר הקוטג' מופרז. באותו עניין קבעה שמיר כי קיימת אפשרות סבירה כי השופטים יקבלו את הטענה. לפיה תנובה ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי. בכך שגבתה בתקופה שבין מרץ 2008 לבין יולי 2011 מחיר גבוה מ-6 שקל לגביע קוטג'. שהוא מחיר בלתי הוגן.

 

הטעיית הצרכנים בפרשת הסיליקון בחלב.

דוגמא נוספת היא פרשת הסיליקון בחלב. שתחילתה בשנת 1995, וסופה בפסק דין של בית המשפט העליון מיום 4.12.11. עניינה של תביעה זו היה הטעיית ציבור הצרכנים. בייצור מוצר חלב בניגוד לתקן רשמי מחייב שעמד בתוקף במועדים הרלבנטיים לתביעה. בשל הוספת סיליקון לחלב עמיד דל שומן (1%). אותו ייצרה תנובה ושיווקה, מיום 25.1.1994 ועד ליום 6.9.1995. בלא שציינה את רכיב הסיליקון על גבי המוצר. הוסיפו את הסיליקון לחלב – בכמות כוללת של כ-13 מיליון ליטר חלב – על מנת להתגבר על בעיה של הקצפת יתר. באותו עניין חייבו בסופו של דבר את תנובה לפצות את ציבור הצרכנים בסך כולל של 38 מיליון ₪.

 

מוצרי חלב והטעיית צרכנים.

פסק דין נוסף בעניין תביעה ייצוגית שהוגשה בגין מוצר חלב, נתן בית המשפט העליון. ביום 11.08.15. באותו מקרה הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד היצרן והמשווק של גלידת "JOYA". אשר פירסמה גלידה כ"גלידת שמנת אמיתית" וזאת על אף שאינה מכילה שמנת. בבקשה טענו התובעים כי זהו פרסום מטעה המפר הוראות תקן ישראלי.
ביום 22.4.2015 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת האישור. והתיר למבקש לנהל תובענה ייצוגית. בהחלטתו עמד בית המשפט על כך שעל פי תקן הגלידה, אפשר לכנות גלידה המכילה 8% שומן חלב לפחות, בשם "גלידת שמנת". ואילו גלידה המכילה לפחות 12% שומן חלב אפשר לכנות בשם "גלידת שמנת משובחת". כמו כן מבהיר התקן כי אין לעשות שימוש בכינוי גלידת שמנת "משובחת" או בכל כינוי נרדף אחר. (כגון: מובחרת, מיוחדת או מעולה). כדי לתאר גלידת שמנת המכילה פחות מ- 12% שומן חלב.

 

פסיקה בנושא הגלידה.

בית המשפט המחוזי קבע כי הגלידה לה מתייחסת בקשת האישור מכילה יותר מ- 8% שומן חלב אך פחות מ- 12%. ולפיכך רשאית להיקרא בשם "גלידת שמנת". אף שמקורם של שומני החלב בגלידה אינו בשמנת אלא בחמאה. עם זאת קבע בית המשפט כי על פי הוראות התקן אי אפשר להוסיף לתיאורה של הגלידה את כינוי המשנה "משובחת". או כל כינוי דומה אחר. לפיכך, קבע בית המשפט כי ישנו סיכוי סביר שיחליטו כי תיאור הגלידה כ"גלידת שמנת אמיתית". מפר את הוראות התקן.

הטעיית צרכנים.

 

בית המשפט דחה את טענת היצרן. לפיה ניתן להוסיף לגלידת שמנת כל כינוי משנה שלא נאסר בתקן. לעניין זה קבע בית המשפט כי פרשנות זו אינה מתיישבת עם תכליתו של התקן. להגביל את כינויי הגלידה לאלו המצוינים בו. וזאת במטרה לאפשר לצרכנים להבדיל בין מיני הגלידה השונים ולדרג אותם על פי איכותם. לפיכך נקבע כי השימוש במילה "אמיתית" כדי לתאר את הגלידה. עשוי ליצור את הרושם כי היא איכותית יותר מגלידות אחרות. בקטגוריית האיכות אליה היא משתייכת. ואף משתווה באיכותה לגלידות שמנת "משובחות" המכילות 12% אחוזי שומן חלב ויותר.

כמו כן דחה בית המשפט את טענת היצרן לפיה הכינוי "גלידה שמנת אמיתית" נועד אך כדי להבהיר לצרכן כי לא מדובר בגלידה העשויה שומן צמחי, וקבע כי השימוש בכינוי "גלידת שמנת אמיתית" נעשה כדי לטעת בליבם של הצרכנים את האמונה כי הגלידה מכילה שמנת בעוד שבפועל היא עשויה חמאה. עוד קבע בית המשפט כי מהלך זה נשא פירות והניב רווחים ולפיכך לא ניתן לקבל את טענת היצרן לפיה מדובר בזוטי דברים. בנסיבות אלו, כך נקבע, סביר להניח כי ההטעיה הנטענת בבקשת האישור גרמה לקבוצת התובעים המיוצגת הן נזק ממוני והן נזק שאינו ממוני.

 

עילה לתביעה ייצוגית.

על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אשר קבע כי אין  עילה להתערב בקביעה כי קיים סיכוי סביר שתיאורה של הגלידה  כ- "גלידת שמנת אמתית" הפר את הוראות התקן ואף את איסור הטעיית צרכנים. בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסדר פשרה בסוגיה זו, אשר אושר על ידי בית המשפט המחוזי בפסק דין מיום 3.4.17*. לסיכום- פקחו את העיניים, לצרכן יש את הכלים החוקיים "לחנך" את היצרנים.

תצ (ת"א) 2351-10-12   חיים חגי שור נ' אסם השקעות בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 3.4.2017).

 

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נרשם אחרת.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

צוואה הדדית במשק חקלאי
צוואה הדדית במשק חקלאי

  שאלה: בכוונתי ובכוונת בן זוגי להוריש את המשק לבננו. אני חוששת כי לאחר פטירתי בן זוגי ישנה את צוואתו. האם יש דרך להבטיח כי

Call Now Button