לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ניכוי קצבה מפנסיה/ מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

מה טיבה של הקצבה אותה מקבל חבר קיבוץ בן 92 ממשלת גרמניה. והאם זו קצבה בעלת אופי פנסיוני שהקיבוץ זכאי לנכותה מהסכום שהוא משלם לחבר כחלף פנסיה? – זו השאלה שעמדה להכרעה בפני בית המשפט המחוזי בנצרת. במסגרת ערעור שהגיש הקיבוץ על פסק דינו של בית משפט השלום. בשעה שהדברים לגבי ניכוי מפנסיה חשובים ורלוונטיים לקיבוצים רבים. בחרתי לסקור את עיקרי פסק הדין בפניכם.

תיאור מקרה – מודל התחדשות בקיבוץ מתחדש, רשת ביטחון, וחלף פנסיה.

הקיבוץ באותו עניין שינה את פניו החל משנת 2004 עת התקבלה החלטה לאמץ את מודל "קיבוץ מתחדש". במסגרת זו אימצה האסיפה הכללית "מודל התחדשות". במסגרתו התחייב הקיבוץ לשלם לחבר פנסיונר "חלף פנסיה". הלכה למעשה התחייב הקיבוץ להעמיד את הכנסות חבר פנסיונר על סך מסוים. ככל שהכנסות החבר ממקורות אחרים לא יגיעו לרף זה. בתקופה הרלוונטית, עמד הרף על סף 3,100 ₪ (לחבר פנסיונר שאינו עובד). במלים פשוטות וכדוגמא:. חבר קיבוץ פנסיונר אשר מקבל קיצבת זיקנה מהמל"ל בסך 1,600 ₪. ומקבל תשלום משכורת בגין עבודה מהקיבוץ בסך 1,000 ₪ לחודש. זכאי להשלמה של 500 ₪. זו רשת הביטחון שהקיבוץ התחייב בפני חבריו וזהו התשלום המכונה, חלף פנסיה.

תקנות האגודות השיתופיות.

ההחלטה לפי מודל ההתחדשות השתלבה בחקיקה הרלוונטית, במסגרתה נקבע בסעיף 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), תשס"ו – 2005, כי "הקיבוץ יבטיח את הספקת צורכי חבריו שבגיל פרישה באופן שערכם הכולל לא יפחת מגובה סכום הגמלה הפנסיונית". ובהמשך קובע הסעיף כי "הקיבוץ רשאי לנכות מהסכומים הקבועים בתקנות משנה…כל סכום שנצבר על שם החבר או שהוא זכאי לו או שהוא מקבל כגמלה או כתשלום אחר בעל אופי פנסיוני".

ניכוי מפנסיה.

בתביעתו טען החבר כי הקיבוץ ניכה מסכום הגימלה את הפיצוי אותו קיבל מגרמניה החל משנת 1965 בהיותו ניצול שואה. וכי ניכוי מפנסיה זה איננו בדין.
הקיבוץ טען מנגד כי הסכום אשר נוכה הינו פנסיה אשר מקבל החבר מהמוסד לביטוח לאומי בגרמניה. אשר הקיבוץ רכש עבור החבר בתחילת שנות השמונים, כפי שרכש לחברים אחרים בקיבוץ. כלומר, זו רנטה בעלת אופי פנסיוני. ולכן מותרת בניכוי ולא כספים המגיעים לתובע מכוח היותו ניצול שואה.

דיון – רנטה.

בגלגול הראשון של התיק דן בית המשפט השלום בתביעה. ופסק כי הקיבוץ הוכיח כי הרנטה כולה מותרת בניכוי. הן על פי תק' 3(ד) והן על פי ההחלטה הרלוונטית במודל ההתחדשות. על פסק דין זה הגיש החבר ערעור. במסגרתו החזיר בית המשפט המחוזי את התיק לדיון נוסף בבית המשפט השלום. על מנת לברר את השאלה, שלא בוררה עד תום לדעתו, האם בתשלום מגרמניה קיים גם רכיב. שמקורו בפיצוי המשולם למשיב בשל היותו ניצול שואה.

פיצוי לניצולי שואה.

בתום הדיון השני בבית המשפט השלום, הגיע בית המשפט למסקנה. כי גם בהליך המשלים לא הובאו ראיות של ממש. שיש בהן כדי להוכיח שהתובע קיבל פיצוי בניצול שואה בתקופה שלפני רכישת הביטוח. יחד עם זאת, בהליך זה קבע בית המשפט כי כאשר הקיבוץ מבקש לנכות מסכום חלף הפנסיה סך כלשהוא. עליו הנטל להוכיח קיומו ולכמת סכום כזה. בית המשפט קובע כי עצם רכישת ביטוח מהמל"ל הגרמני עבור התובע הוא אמנם בגדר נתון. אולם שיעורו של התשלום הביטוחי השוטף אינו בגדר נתון. ומכיוון שהקיבוץ לא הביא ראיות לעניין גובה הסכום שניתן לניכוי דין תביעת התובע להתקבל. לפיכך, התהפכה התוצאה אשר נקבעה בפסק הדין הראשון. בערכאה זו ניתן לחבר הסעד המבוקש ופסק דין עמד לערעור שוב, הפעם מטעם הקיבוץ.

פנסיה מגרמניה.

במסגרת הערעור קובע בית המשפט המחוזי כי אם אכן התשלום מורכב מפיצוי ולא רק מרנטה, ביד החבר הראיות והמסמכים לתשלום זה. לטענת החבר, משך עשרות שנים משתלם לחשבונו תשלום ממשלת גרמניה. לפיכך, ההיגיון מחייב כי בידו המסמכים להוכיח טענה זו. בית המשפט קובע כי כאשר על פי ההיגיון וניסיון החיים, לחבר הגישה והיכולת בקלות יחסית להציג מסמכי הפיצוי, אין מקום להטיל על הקיבוץ הוכחת יסוד שלילי. כלומר, הטלת נטל הבאת הראיות על הקיבוץ להוכיח כי המשיב איננו מקבל פיצוי.
עוד מדגיש בית המשפט כי בהתאם לפסיקה הטוען טענה מהותית לגירסתו במשפט, הוא הנושא בנטל השכנוע להוכחת אותה טענה. במקרה שלפנינו, החבר טען טענה מהותית כנגד הקיבוץ ועליו הנטל להוכיחה – בנסיבות העניין לא עמד החבר בנטל זה.

פסק דין – לטובת הקיבוץ.

לפיכך, בית המשפט שלערעור הופך פעם נוספת את הקערה על פיה וקובע כי לאחר הקביעה העובדתית בדבר המקור של הרנטה (תשלום כתוצאה מהסדר ביטוחי אשר רכש הקבוץ במוסד לביטוח לאומי בגרמניה) ולאחר שהחבר לא הצליח לשכנע כי חלק מהרנטה מקורו בפיצוי, קמה זכותו של הקיבוץ לנכות את הרנטה אשר מקבל החבר מחלף הפנסיה בו נושא הקיבוץ. כלומר, נקבע כי יש להחזיר על כנו של פסק הדין הראשון בבית משפט השלום.
בהזדמנות זו אנו מאחלים לכל קוראינו ובני משפחתם חג שמח.

 

* ע"א (מחוזי נצ') 48774-03-18 קיבוץ כפר אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' שמואל בן צבי (פורסם בנבו, 27.08.2018)

 

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

הליכי גבייה מנהליים

מי מאיתנו לא נתקל בתופעה הבאה: שנים רבות לאחר שנוצר חוב כלפי רשות כלשהי, כרעם ביום בהיר, מתקבל מכתב. ובו דרישה לתשלום החוב בתוספת הריביות

Call Now Button