לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

נורמות חוקתיות בהעסקת עובדים זרים / עו"ד איילת רייך-מיכאלי

סוגיית העסקתם של העובדים הזרים רלוונטית עד מאד לקיבוצים ומושבים. שעה שרבים מהם מעסיקים עובדים זרים בענפי חקלאות מגוונים והן בסיעוד. כפי שוודאי ידוע לכם העובדים הזרים כבשו לעצמם בשנים האחרונות גם מקום של כבוד בשוק העבודה הישראלי במגוון ענפים. ובעיקר בענפי החקלאות, הבנייה והסיעוד. מציאות זו הובילה לקביעתן של נורמות מחייבות בהעסקת עובדים זרים אלו. הפרת נורמות אלו מהווה עבירה פלילית של ממש.

דיני עבודה – נורמות בהעסקת עובדים זרים.

החוק המרכזי שנחקק בעניין זה הוא חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים). התשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"). חוק זה מורה, על נורמות בהעסקת עובדים זרים, בין היתר כי על המעסיק להעמיד לשימושו של העובד הזר "מגורים הולמים". בעקבות החוק הותקנו ע"י שר העבודה והרווחה אף תקנות עובדים זרים. (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), התש"ס-2000. (להלן: "תקנות עובדים זרים").
סוגיית המגורים של העובדים הזרים, על פי רב נלווית להעסקתם. ובחרתי להביא בפניכם, בתמצית, פסק דין שניתן לאחרונה (20.01.18)* על ידי בית הדין הארצי לעבודה. שעניינו בסוגיית מגורי העובדים הזרים. פסק הדין שופך אור נוסף על אחריות המעביד להעמדת מגורים הולמים.

תיאור מקרה – עובד זר בחקלאות.

באותו תיק הרשיע ביה"ד האזורי לעבודה חברה בע"מ אשר עסקה בעבודות חקלאות. ואת מנהלה ובעל המניות בה (להלן: "המערערים"). בעבירה של אי העמדת מגורים הולמים לעובדים זרים. התיק נפתח בעקבות ביקורת שנערכה ע"י מפקחי משרד התמ"ת במשק החקלאי השייך למערערת. דו"ח הביקורת קבע כי ל-3 מהעובדים לא הועמדו מגורים הולמים, כפי הנדרש בחוק עובדים זרים. זאת, נוכח שורה של ליקויים. וביניהם: היעדר ארונות אחסון במטבח; היעדר חיפוי קירות חרסינה או קרמיקה מעל הכיור במטבח; המטבח והשירותים היו במבנה פרוץ ולא היו סגורים; היעדר כיור בשירותים; אמצעי כיבוי אש; הוראות שימוש והדרכה במבנה ובמתקנים שבו. לרבות הוראות בטיחות בשפה המובנת לעובדים, ועוד. לאור הרשעתם הושת על המערערת קנס בגובה 30,000 ₪ ועל המערער קנס בגובה של 10,000 ₪.

ערעור.

המערערים לא השלימו עם ההכרעה והעונש ומכאן הערעור לבית הדין הארצי לעבודה. עיקר טענתם של המערערים בערעור היו כי דו"ח הביקורת שהתקבל כראיה נערך שלא כחוק. שכן המפקחים נכנסו למגורי העובדים ללא הסכמת העובדים.

דיון – ראיה שהושגה שלא כדין.

בפסק דינו קובע בית הדין הארצי כי אמנם הפקחים נכנסו למגורים ללא סמכות בדין. ומבלי לקבל את הסכמתם של בעלי הרשות הדרים במקום. השאלה היא מה דינן של ראיות שהגיעו לידי המפקחים במקרה זה.
בית הדין קובע כי בהתאם לפסיקה נתונה לו סמכות לפסול ראיה שהושגה שלא כדין. אשר פוגעת באופן מהותי בזכותו של נאשם להליך הוגן. בחינת השאלה במקרה כזה תעשה על פי שלוש אמות מידה. כדלקמן: א. אופיו וחומרתו של המעשה הפסול שהביא להשגת הראיה. ב. הערכה של מהימנות הראיה ומידת התרומה שעשויה להיות לה לחקר האמת היה ותתקבל. ג. הנזק או התועלת שעשויים לצמוח לחברה כתוצאה מן ההחלטה בדבר קבילות הראיה.

תנאים סוציאליים לעובדים הזרים.

לעניין מהימנות דו"ח הפקחים שהוגש בענייננו, בין הדין הארצי מקבל את קביעת בית הדין האזורי. כי הדו"ח מהווה ראיה מהימנה לאמיתות תוכנו. וכי יש ללמוד ממנו על הליקויים שנמצאו במגורי העובדים. באשר לשיקול של חומרת העבירה דוחה הארצי את טענות המערערים. בדבר רמת החומרה הפחותה (לטענתם) של העבירה שבה הורשעו. כטעם המצדיק את פסילתו של דו"ח הביקורת מלשמש כראיה בהליך. בית הדין קובע כי התנאים שהעמידו המערערים לעובדים. אינם מבטאים יחס של כבוד כלפי העובדים בלשון המעטה. או עמידה בדרישות בסיסיות של שמירה על פרטיות, הגנה על כללי היגיינה, ודאגה לבריאות העובדים. ואף לחייהם במקרה של דליקה. מכאן עולה כי למרות שמבחינה כמותית מדובר אולי במספר מצומצם של ליקויים – הרי שמבחינה איכותית מדובר בליקויים משמעותיים אשר משקלם המצטבר ודאי שאינו קל ערך.

מגורי עובדים זרים.

אשר לנזק שבקבלת הראיה שהושגה תוך הפרת החוק לעומת התועלת החברתית העשויה לצמוח מכך, בית הדין קובע כי אי החוקיות שדבקה באופן השגת הראיה, עקב אי קבלת הסכמת העובדים לכניסה למגוריהם, לא הסבה כל נזק למערערים ואין בינה ובין זכאותם להליך הוגן ולו דבר. מאידך, הנזק הכרוך בפסילת הראיה ומכאן בבירור ממצה של האשמה החמורה המיוחסת למערערים – בדבר אי העמדת מגורים הלומים – רב הוא. זאת, נוכח הצורך לשרש תופעה חברתית פסולה של שיכון עובדים זרים בתנאים שאינם מכבדים הפוגעים בזכויות אדם בסיסיות.

סיכום – דחיית הערעור.

לסיכום, בשים לממצאים שקבע בית הדין האזורי בנוגע למהימנותו של דו"ח הביקורת, לתרומתו של דו"ח הביקורת לחקר האמת ולביסוס ההרשעה, לחומרת העבירה, לכך שהפרת החובה לקבל את הסכמת הדיירים לכניסה למגורים לא גרמה לפגיעה בזכות המערערים להליך הוגן- קובע בית הדין שיש לדחות את טענות המערערים בכל הנוגע לאופן היישום של כלל הפסילה הפסיקתית.
לאור האמור דוחה ביתה דין הארצי את ערעורם של המערערים והותיר על כנו את גזר הדין.

* ע"פ (ארצי ) 30743-11-13 דור חקלאים בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.01.2018)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נרשם אחרת.
   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

דיני מכרזים

קיבוצים, במסגרת הניהול השוטף של עסקיהם, ניגשים מעת לעת למכרזים בתחומים שונים. קיימת חשיבות רבה למלא את טפסי המכרז כהלכה. בחרתי לסקור בפניכם את עיקרי פסק דין

Call Now Button