לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

משרת אמון/ עו"ד איילת רייך-מיכאלי, נוטריון מגשת ובוררת

מעסיקים רבים מכירים את המושג "משרת אמון". וסבורים שמדובר ב"כלי" בעזרתו ניתן להתגבר בקלות על החובה לשלם לעובד "שעות נוספות". גישה זו בטעות יסודה, והיא חושפת את המעביד לתביעה בסכומים גבוהים. השאלה אלו נסיבות אכן מצדיקות הכרה במשרה כמשרת אמון שבה ונדונה בפסק דין שניתן לאחרונה (20.1.21). בערעור שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה, ומפאת חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו. 

תיאור מקרה – עבודה בחברת רכב.

באותו עניין החל התובע לעבוד בחברה הנתבעת. שעיסוקה ניהול מוסכים ומתן שירותים שונים למשאיות ואוטובוסים, בשנת 2008. בשנת 2009 רכש התובע 25% ממניות המעסיקה. כמו כן, עד שנת 2009 קיבל התובע גמול שעות נוספות כרכיב נפרד בתלוש והיה מחתים כרטיס נוכחות. אותה עת עמד שכרו על כ – 11,000 ₪ שכר בסיס. החל משנת 2009 הפסיק התובע לקבל גמול עבור עבודה בשעות נוספות. וכן לא החתים כרטיס נוכחות, ושכרו עלה ל- 16,000 ₪.

תביעת שכר.

עוד אציין כי בהסכם העברת המניות נקבע כי משכורתם של בעלי המניות תיוותר ללא שינוי. וכל שינוי יחייב הסכמה פה אחד של בעלי המניות. התובע פוטר מעבודתו ביום 15.9.2016. ולאחר מכן הגיש את תביעתו, במסגרתה דרש, בין השאר, תשלום בגין שעות נוספות .

החלטת בית הדין לעבודה.

התביעה נדונה תחילה בפני בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. אשר קבע כי למרות שהתובע החזיק במניות המעסיקה הוא לא היה שותף בה אלא שכיר. שלא נשא בתפקיד ניהולי בכיר. על כן, קבע בית הדין, כי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 חל על העובד. ופסק לו הפרשי שכר בעבור עבודה בשעות נוספות בסך 281,968 ש"ח.

ערעור.

על קביעה זו הגישה החברה ערעור. וטענה כי התובע לא היה זכאי לגמול שעות נוספות מרגע שהפך לבעל מניות ולבכיר בחברה. זאת משום שממועד זה הועסק במשרת הנהלה ובמשרת אמון. המוחרגת מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה בהתאם לסעיף 30(א)(5) לחוק זה. הסעיף קובע כי חוק זה אינו חל על העסקתם של "עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי."

מישרת ניהול.

במסגרת פסק הדין בערעור מפנה בית הדין הארצי לפסק דין קודם. בו נדון עניינו של מנהל מוסך, אשר לא אחז במניות החברה, והיה הסמכות המקצועית העליונה במוסך. באותו עניין נקבע כי הסמכויות הניהוליות הנרחבות שאחז העובד, ואשר השתקפו גם בשכרו הגבוה, מצדיקות לראות בו "מנהל". כמשמעו בסעיף 30(א)(5) לחוק שעות עבודה ומנוחה.

הגדרת מנהל.

באותו עניין נקבע:. "לפנינו מדובר במוסך, אשר מנהלו הוא המוציא והמביא בכל הקשור לכל עניין ועניין במוסך; הוא קיבל לעבודה עובדים, סיכם איתם את תנאי השכר – במתואם עם הבעלים. בצד המקצועי נמסרה למשיב האחריות הבלעדית ולהחלטות בתחום זה היו השלכות כלכליות נרחבות. בכלל זה גיוס לקוחות למוסך, ביצוע רכישות, משא ומתן עם השמאים. המשמעויות של החלטות אלו השפיעו באופן ישיר ובלעדי על רווחי היחידה הכלכלית עליה היה אחראי המשיב. גם אם המשיב לא היה מעורב בקביעת המדיניות של  החברה. הרי שבגזרת האחריות שלו, ניהול המוסך, היה זה הוא שהיה צריך לתת דין וחשבון. על התוצאות המקצועיות והכלכליות של היחידה אותה ניהל. אף אחד אחר לא ניהל מעליו את המוסך לבד מהמשיב".

סמכויות העובד.

בית הדין קובע כי עניינו של התובע אצלנו דומה למקרה שנדון בעניין מנהל המוסך בשני היבטים:. האחד, היקף הסמכויות הניהוליות והמקצועיות שניתנו לתובע. בעניין זה העיד התובע עצמו כי הוא שימש כסמכות המקצועית העליונה בחברה. כששאר בעלי המניות ניהלו את החברה מהבחינה האדמיניסטרטיבית והפיננסית. השני, המשמעות של סמכות מקצועית שכזו מבחינת התוצאות הכלכליות של המוסך כיחידת רווח עצמאית.

משכורת.

לצד אלה, ציין הארצי, יש שוני בין המקרים בשני היבטים:. הראשון, השכר שקיבל מנהל המוסך שעמד על כ 33,000 ₪. ואילו שכרו של התובע, לאחר שהועלה מעת לעת, עמד על 18,000 ₪. אולם, קובע הארצי, שוני זה אינו מצדיק שינוי במסקנה בדבר היותו של התובע בענייננו מנהל כמשמעו בסעיף 30(א)(5) לחוק. שכן יש לקחת בחשבון כי התובע אחז ברבע ממניות החברה שלהן שווי כלכלי. ואשר הוא עצמו ראה בהן משום חלק מהתמורה לה הוא זכאי בגין עבודתו.

אחזקת מניות.

השוני השני, לאחיזה במניות נלוו גם כוחות החורגים מתפקידו של עובד מן המניין. כך למשל, היכולת להשפיע על העלאת שכרו של בעלי מניות שהרי כל העלאת שכר בענייננו טעונה הסכמה של כל בעלי המניות.

חוק שעות עבודה ומנוחה. ופסק דין.

משכך, בית הדין הארצי קובע כי התובע בא בגדר החריג הקבוע בסעיף 30(א)(5) לחוק שעות עבודה ומנוחה, ולכן אינו זכאי לשכר ולגמול בעד עבודה בשעות נוספות. בהתאם לכך, הערעור על קביעת בית הדין האזורי המחייבת את המעסיקה בתשלום בעד עבודה בשעות נוספות, התקבל.

* ע"ע (ארצי ) 41985-02-20 מרכז שירות ברגיל בע"מ – יואל אופיר (פורסם בנבו, 20.01.2021)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי, ליטיגציה ודיני עבודה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

תיקון 43 לחוק התכנון והבנייה

שאלה לגבי תיקון 43: מהו תיקון 43 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965? האם הוא מקנה לוועדות המקומיות סמכויות אוטונומיות לאשר תכנית בינוי? מה נותר בידי הוועדה

פיצויי "סבל" בהפקעת מקרקעין

כמעט ואין קיבוץ בארץ שסוגיית הפקעת קרקע אינה נוגעת בו. ולא נאלץ להתמודד עם מצב בו הרשויות מודיעות כי בכוונתן להפקיע את שטחו. לטובת סלילת

Call Now Button