"מרחק בטיחות" בין לולים

קיבוצים רבים מחזיקים ברשותם לולים לגידול עופות. קיבוצים אלו וודאי מודעים לכך כי יש להקפיד על מרחק בין לולים. מקור החיוב הינו בתקנה 6(א)(1) לתקנות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפול, הפצה, רביה וגידול של עופות). התשמ"א-1981 הקובעת כי המרחק המינימאלי בין שני לולים הוא 300 מטר. תכליתה של תקנה זו הוא מניעת מעבר והפצת מחלות עופות ובעלי חיים בין משק אחד למשנהו. בחרתי לסקור בפניכם פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום* בעכו ועוסק בחשיבות ההקפדה על הוראה זו.

תיאור מקרה – מרחק בין לולים מינימלי.

באותו עניין הגיש קיבוץ אילון תובענה לצו עשה. במסגרתה התבקש בית המשפט לצוות על הנתבע להפסיק לאלתר את השימוש בחוות הלולים שלו. החווה הוקמה ומופעלת על ידו, בשטח שנמצא באזור השיפוט של מושב גורן הגובל עם הקיבוץ. מושב גורן צורף אף הוא כנתבע בתיק. חוות הלולים בה דובר מונה ארבעה לולים בשטח של כ- 8,000 מ"ר. היא מאכלסת כ- 250,000 פטמים. הנתבע הקים אותה בהשקעה של מיליוני ₪.

היתר בניה מועדת התכנון והבנייה.

בכתב התביעה טען הקיבוץ כי הנתבע הגיש בקשה לקבלת היתר בנייה לשם הקמת חוות הלולים. ההיתר ניתן על ידי וועדת התכנון והבנייה. לאחר מתן ההיתר, התבררה לקיבוץ הבעיה. חוות הלולים של הנתבע נמצאת במרחק של פחות מ- 300 מטר מחוות הלולים של הקיבוץ. לפיכך, לא נשמר מרחק הבטיחות המינימאלי הנדרש כאמור.

מרחק בין לולים.

עוד טען הקיבוץ כי הנתבע הגיש לוועדת התכנון אישור מודד. בדו"ח המודד הוא ציין כי המרחק בין שתי החוות הנ"ל הוא 300 מטר לפחות. בעוד שלמעשה המרחק בפועל הוא כ- 100 מטרים בלבד. מכאן, שהנתבע השיג את היתר הבנייה שלא כדין תוך שהוא מוסר באופן מכוון מידע כוזב.

טענות הנתבע – החקלאי.

מנגד טען הנתבע כי לולי הקיבוץ נמצאים במרחק של כ- 260 מטר והם לא היו בשימוש בעת הרלוונטית. עוד נטען כי לא רק שהקיבוץ לא הגיש התנגדות להנפקת ההיתר, אלא הסכים לו ולעבודות הבנייה. מכאן שהנתבע שינה את מצבו לרעה לאור מצג השווא של הקיבוץ. הנתבע טען עוד כי לא ביצע כל מעשה הטעייה. נקודת המוצא שלו היתה שהלולים של הקיבוץ אינם פעילים, כך שהם לא צויינו באישור המודד. הנתבע טען גם כי הקיבוץ בנה לולים מודרניים, במקום אחר. אלה באו תחת הלולים הישנים, אשר בקרבת חוות הלולים (שלטענתו אינם פעילים).

דיון – התרעות מוקדמות.

בפסק דינו קבע בית המשפט כי לאורך כל הליכי התכנון והאישור, לרבות מתן היתר, חזר הקיבוץ והתריע. הקיבוץ התריע בפני הרשויות, ומן הסתם גם בפני הנתבע עצמו. הקיבוץ טען שוב ושוב כי על הנתבע לשמור על המרחק המינימלי בין חוות הלולים, שהינו כאמור 300 מ' לפחות. לפיכך, אין לקבל את הטענה כי הקיבוץ הסכים לבניית הלולים.

חוות העופות הישנה.

בית המשפט דחה גם את גרסת הנתבע כי סבר שהחווה הישנה של הקיבוץ אינה פעילה. בית המשפט התקשה להאמין לדברי הנתבע, שיש לו עפ"י דבריו ניסיון של כשלושה עשורים בהפעלת לולים. נסיון כזה מטיל בספק את עדות הנתבע כי טעה בהבנת מצב החווה השכנה. זו אינה קטנה במיוחד. מגדלים בה כ- 75,000 עופות. היא במרחק רק כמאה מטרים מהחווה שהוא מקים בהשקעת מיליונים. ובכל זאת הוא טוען כי לא ידע שהחווה פעילה ועובדת במלוא תפוקתה.

המודד.

עוד נקבע כי אין מקום לקבל את טענתו של המודד כי חוות דעתו שהמרחק בין הלולים הוא פחות מ- 300 מטר, סבירה ונכונה. בעמדתו זו הסתמך המודד על מידע שהנתבע מסר לו. בית המשפט מציין כי אין מקום כי בעל מקצוע, מודד או אחר, המתבקש לתת אישורו המקצועי בתחום מומחיותו, לנתון מסוים, יסתמך על בדיקות אחרים שאינם בעלי מקצוע ואף הינם בעלי אינטרס ועניין. אדרבא, אפשר בהחלט להניח כי הנתבע דאג להמציא אישור מודד בדבר היעדר חוות לולים סמוכה. אישור כוזב, מתוך כוונה מוצהרת לקבל שינוי ייעוד והיתר בנייה כאשר הוא יודע שאין הדברים הינם כך. לפיכך, נקבע כי היתר הבנייה ניתן על בסיס נתון שגוי ומטעה. אפשר להניח בהסתברות גבוהה כי אילו הנתון הנכון היה מונח בפתחה של הוועדה לא היה מונפק אותו היתר בנייה על ידה.

הפרת חובה חקוקה.

בית המשפט מדגיש כי תכלית שמירת המרחק בין הלולים באה להגן הן על הציבור הרחב והן על בעלי הלולים הקיימים. לאור כך, נמצא כי הנתבע ביצע עוולה של "הפרת חובה חקוקה". זו מוסדרת בסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"). יסודות העוולה אשר התמלאו בענייננו הם: אי קיום חובה המוטלת על פי חיקוק. החיקוק נועד להגנתו או לטובתו של אחר כאשר ההפרה גרמה או עלולה לגרום לאותו נזק אשר התכוון אליו המחוקק או הרגולטור. על פי סעיף 72 לפקודה אפשר שהסעד, במקרה של קיום עוולה כנ"ל, יהיה בצורת צו עשה או אל תעשה. משכך קובע בית המשפט כי הקיבוץ זכאי לסעד של "אל תעשה". במובן זה שהנתבע יצווה להפסיק כל פעילות במבנים של חוות הלולים שלו, לשם גידול או פיטום עופות.
בנוסף חוייב הנתבע לשלם לקיבוץ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪.

*ת"א (שלום-עכו) 8211-10-11 קיבוץ אילון אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' יעקב טויטו. בפני כב' השופט זיאד סאלח, סגן הנשיא (פורסם בנבו, 20.3.2016).

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".