בסיסו של הקיבוץ השיתופי היא, כידוע, התפיסה הערכית לפיה: "כל חבר תורם כפי יכולתו ומקבל כפי צרכיו". פסק דין מהעת האחרונה (27.7.20)* בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב עסק, לאורה של תפיסה זו, בשאלת זכאותם של מי שהיו מועמדים, ולא התקבלו לחברות, בכספים שצברו בקרן השתלמות שפתחו על שמם, בתקופת המועמדות. להלן אסקור בפניכם את עיקרי פסק הדין.
תיאור מקרה – קרן השתלמות.
הנתבעים באותו עניין הם בני זוג שהיו מועמדים לחברות בקיבוץ. החל מחודש 07/2009 ועד לחודש 07/2011. כמועמדים חתמו הנתבעים על הסכם קליטה בקיבוץ ועבדו בקיבוץ. במקביל להליך קליטתם, פתח הקיבוץ בתקופת הקליטה קרן השתלמות. על שם כל אחד מבני הזוג, בניהולה של התובעת.
עם פתיחת קרן ההשתלמות. חתמו הנתבעים, בין השאר, על הוראות המחאה בלתי חוזרת ובלתי מותנית. לטובת הקיבוץ. במסגרתה המחו לקיבוץ את כל זכויותיהם לקבלת הכספים שיהיו בקופה.
אי קבלה לקיבוץ, ותביעה להחזרת קרן השתלמות.
בחודש 07/2011 קיבלו בני הזוג הודעה בדבר אי קבלתם כחברי קיבוץ, משהליך הקליטה לא צלח. ביום 15.11.16 זיכו את חשבונם בסך של 83,362 ₪. אשר צברו עבורם בקרן ההשתלמות על שמם. ביום 15.3.17, לאחר דרישת הקיבוץ לאותם כספים, העבירה התובעת לידי הקיבוץ את הסכום. שמשכו הנתבעים. ביום 27.9.17 הגישה התובעת תובענה כנגד בני הזוג. לקבלת הכספים ששילמה להם בגין קרן ההשתלמות.
טענת התובעת – הקיבוץ.
בכתב התביעה טענה התובעת כי הנתבעים אינם זכאים לכספים שצברו עבורם בקרן ההשתלמות. לאור האמור בהסכם הקליטה ובתקנון הקיבוץ. על פי מה שכתבו במסמכים הרלוונטיים ובהתאם לעקרונות הבסיס של הקיבוץ השיתופי. כל הכנסה או תמורה (והכספים בקרן ההשתלמות בכלל זה) הם קניינו של הקיבוץ.
טענות הנתבעים – המועמדים.
בני הזוג טענו מנגד כי הם אלו שזכאים להיות עמיתים לקרן ולכן הם הזכאים לכספים. הם ביררו אם קיימת מניעה למשיכת הכספים והתשובה לכך היתה שלילית. כלומר, קבלת הכספים היתה באישור ובזכות. משום שאלו הפרשות סוציאליות פטורות ממס לטובתם. עוד טענו כי ההסכם אינו חל עליהם, מאחר שחתמו עליו שלא מדעת. היות שבתהליך קליטתם החתימו אותם על מסמכים פורמאליים שונים כמקשה אחת וללא סייג. מתוך אמונה שהקיבוץ דואג לזכויותיהם, או משום שזהו חוזה אחיד ובתנאי מקפח.
פסק דין.
בפסק דינו קובע בית הדין כי על פי העדויות והראיות שהציגו בפניו, הקיבוץ הוא קיבוץ שיתופי ובני הזוג היו מועמדים לחברות בקיבוץ בעת שפתחו עבורם את קרן ההשתלמות. בהתאם לדין, אין מניעה שקיבוץ שיתופי ישלם בעד חבריו כספים לקופת גמל, לרבות לקרן השתלמות. זאת בניגוד לטענת הנתבעים כאילו החברות בקרן השתלמות היא אך ורק אישית. כמו כן קבע ביהמ"ש כי לצורך הדיון בשאלת הבעלות בכספי קרן ההשתלמות, אין אבחנה מהותית בין חבר הקיבוץ לבין מועמד לחברות. כך למשל, בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה, הגדרת חבר היא, לרבות מועמד לחברות. בית הדין ממשיך וקובע כי בהסכם הקליטה למועמד בקיבוץ (ובו הוראות תקנון הקיבוץ, הוראות תקנון הקליטה והחלטות האסיפה הכללית של הקיבוץ לגביו), חלות הוראות דומות לעניין חובות וזכויות, הן לעניין חברי קיבוץ והן לעניין מועמדים. כללים דומים ואף זהים קבעו בתקנון הקיבוץ.
לעניין קרן השתלמות.
עוד מוסיף בית הדין. כי בעת פתיחת קרן ההשתלמות, חתמו בני הזוג על המחאה בלתי חוזרת לטובת הקיבוץ. כלומר, מינוי הקיבוץ כשלוחם של הנתבעים הינו בלעדי ובלתי חוזר להבטחת זכויות הקיבוץ כצד שלישי. ובלתי אפשרי לקיים משיכה מהחשבון ללא הוראה בכתב מן הקיבוץ.
בית הדין מוסיף ודוחה את טענת בני הזוג כי חתמו על ההסכם שלא מדעת, וקובע כי טיעון זה אינו עקיב עם טיעון אחר שהשמיעו לפיו אם היו חברי קיבוץ, אזי היו מקבלים טובות הנאה ודמי מחייה מן הקיבוץ. והקיבוץ רשאי היה לקבל את הכספים להם זכאים החברים במועד הפדיון. כלומר, במועד החתימה ופתיחת קרן ההשתלמות, כאשר ציפו והניחו שיקבלו אותם לחברים בקיבוץ, לא הייתה להם התנגדות לחתימה על המחאת הזכות.
בית הדין אף דוחה את הטענה לתנאי מקפח וקובע כי מהשתלשלות האירועים כפי שעלתה מהעדויות ומהראיות, ברור כי במועד החתימה, עקב רצונם של הנתבעים להתקבל כחברי קיבוץ, הסכימו לכללי החיים בקיבוץ, לרבות הכלל לפיו כל הכנסותיהם מכל מקור יעברו אליו, והם יקבלו כפי צרכיהם.
סיכום – תוצאות.
לאור כל האמור לעיל. מגיע בית הדין למסקנה כי התובעת זכאית להחזר הכספים ששילמה לנתבעים. בהתאם לחוק עשיית עושר ולא במשפט. כלומר, אלו הם כספים השייכים לקיבוץ ולא היתה לנתבעים זכות לקבלם.
* ק"ג (אזורי ת"א) 59346-09-17 הלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה בע"מ – עזרא דן (פורסם בנבו, 27.07.2020)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" עוסקת ובקיאה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן כתבנו אחרת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
