לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

לשון הרע בין קטינים ואחריות ההורים

לשון הרע קטינים

לשון הרע בין קטינים בקיבוץ.

נסעתי לקיבוץ במרכז הארץ לפגישה עם מזכיר הפנים של הקיבוץ. עוד לפני שהתחלנו לשוחח על הנושאים לשמם קבענו את הפגישה, הוא פונה אליי מוטרד באלו הדברים:. פנתה אליי חברת קיבוץ. הבת שלה משתתפת בקבוצת ווטסאפ יחד עם בנות נוספות של חברים בקיבוץ. כולן קטינות בנות אותה שכבת גיל. באחת ההודעות כתבו על בתה דברים מעליבים. הוא מספר לי אודות המלל שרשמו ואני מסכימה כי מדובר בכינויי גנאי. האמא טוענת כי מדובר בלשון הרע. האם היא צודקת בשעה שעסקינן בקטינות?

 

בימ"ש לתביעות קטנות.

סיפרתי למזכיר הפנים על פסק דין שנתן לאחרונה (8.9.16) בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב*. שעניינו תביעה כספית שהגישו כנגד קטינה בת 14 ואמה. בגין לשון הרע שפרסמה הקטינה על חברתה.

 

אחריות הורים.

דומה שאין כמעט הורה בעולם המודרני, שאינו עסוק בשאלה עד כמה עליו להתערב. ולעקוב אחר פעילותם של ילדיו המתבגרים. באינטרנט, ברשתות החברתיות, במכשיר הסלולאר וכיוצ"ב. זהו כמובן נושא מורכב ורגיש. לאור השאיפה של הילד לעצמאות מחד, ורצון של ההורה להגן על ילדו ולפקח על מעשיו מאידך. לאור חשיבות העניין ושכיחותו בחרתי לסקור גם בפניכם הקוראים את עיקריו של פסק הדין.

 

תיאור מקרה – לשון הרע בין קטינים.

כאמור, באותו עניין הגישו תביעה בגין עוולת לשון הרע. זאת ע"י התובעת בשמה של בתה הקטינה, שהיתה בזמן הרלוונטי בת 13. נגד קטינה אחרת, שהיתה בזמן הרלוונטי בת 14, ונגד אמה.
בפסק הדין מתואר כי בת התובעת והנתבעת הכירו במסגרת ספורט מסוג החלקה על הקרח. שתפס מקום חשוב בחייהן. בתה של התובעת מתגוררת בעיר בדרום הארץ. והמפגש הראשון ביניהן אירע כאשר הנתבעת שגרה במרכז הארץ, השתתפה בתחרויות החלקה בעיר בה מתגוררת בת התובעת.

הרשת החברתית.

בשלב מסוים, בת התובעת לא יכלה להמשיך להשתתף בקבוצת ההחלקה שלה. ומשכך היא החלה להשתתף באותה קבוצה יחד עם הנתבעת בעיר במרכז הארץ. בנסיבות אלה נוצרה החברות בין שתי הצעירות. כעבור זמן מה, החברות עלתה על שרטון. בשלב מסוים פרסמה הנתבעת באינסטגרם של קבוצת ההחלקה ובווטסאפ של הקבוצה פרסומים על התובעת ועל בת התובעת, אשר לטענת התובעת מהווים לשון הרע. ובגין כך הגישו את התביעה למתן פיצויים.

 

ביטויים פוגעניים.

הפרסומים כללו ביטויים פוגעניים נגד בת התובעת וכן השוואתה לקריקטורה של מכשפה. כמו כן כללו הפרסומים כינויי גנאי נגד אמה של התובעת. לפיהם היא משוגעת וחולת נפש.

 

תפוצה בוואצאפ ובאינסטגרם.

בפסק דינו קובע בית המשפט כי אין מחלוקת כי הנתבעת פירסמה והפיצה את ההודעות במסגרת קבוצת התייחסות ספציפית. והן אף זכו ללייקים מצד חברי הקבוצה. לכן, המחלוקת היחידה בין הצדדים היא האם הפרסום עונה להגדרת לשון הרע. בהתאם לחוק חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

 

הגדרת לשון הרע.

בהתאם לפסיקה, המבחן אם יש בפרסום לשון הרע אם לאו, הוא מבחן האדם הסביר בהתאם לנסיבות המקרה. במקרה זה המבחן הינו לגבי ילדה צעירה בת 13. בית המשפט קובע כי אין ספק שכל ילדה סבירה בת 13 היתה נפגעת מאד ונעלבת, אם היו מפרסמים בכיתה או במסגרת חברתית בה היא מצויה, כי אמה היא חולת נפש ו/או משוגעת. בנוסף לכך, כל ילדה היתה נפגעת אם היו במסגרת החברתית שבה היא מצויה רושמים עליה או על אמה מילות גנאי פוגעות ומעליבות.

 

"זוטי דברים".

עוד קבע בית המשפט כי לנתבעת לא עומדת הגנה כלשהי. הנתבעת טענה בהקשר זה כי עסקינן במקרה שנכנס תחת הכותרת של "זוטי דברים". בית המשפט דחה טענה זו. הוא קבע כי אכן בהתאם לפסיקה לא כל ריב מילולי או הטחת עלבון אמורה ללבוש לבוש של תביעה בעילה של לשון הרע. לכן, במקרים רבים נקבע כי אמנם זוהי שפה שאינה ראויה, אך אין הדבר מהווה לשון הרע.
יחד עם זאת, קבע ביהמ"ש כי במקרה שפנינו אין מדובר בזוטי דברים. אלא בדברים קשים ומעליבים שהופצו ברשת חברתית מצומצמת, כאשר יש לפרסום ולהפצה משקל רב. לפיכך, התביעה נגד הנתבעת מתקבלת ובהתחשב בגילה הצעיר מחייב אותה בית המשפט לשלם פיצויים בסך של 1,500 ₪ בלבד.

 

אחריות האם. וזכות הילד לפרטיות.

באשר לאמה של הנתבעת, בית המשפט קובע כי לא ניתן לייחס לה עוולה של לשון הרע. הוא קבע כי בהתאם לדין ניתן לייחס להורה אחריות למעשיו של בנו הקטין, בהתקיים נסיבות מסוימות. על ההורה להשגיח על בנו הקטין במידה סבירה. בענייננו אמה של הנתבעת לא חרגה מחבותה כהורה סביר בכך שלא עצרה את הפרסומים שהפיצה בתה הקטינה. אין זה סביר לדרוש מהורה לבצע בילוש 24 שעות אחר מסרונים ו/או תמונות באינסטגרם ו/או סטטוסים בפייסבוק. קיים לכך גם נימוק ערכי לפיו גם לילד הקטין יש זכות לפרטיות. עם זאת מדגיש בית המשפט כי במקרה שבו הוא מפיץ פרסום אסור והדבר מגיע לידיעת ההורה התמונה משתנה. אולם בענייננו לא נטען כי כך היה. לפיכך, התביעה נגד אמה של הנתבעת נדחתה.

 

 

* ת.ק. (ת"א) 53379-11-15 פלונית נ' אלמונית (קטינה), בפני כב' השופט הבכיר אלי ספיר. (פורסם בנבו, 8.9.2016).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נרשם אחרת.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

*  אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

תניית "אי תחרות" בהסכם עבודה

קיבוצים רבים נוהגים לכלול בהסכמי עבודה של עובדים המועסקים אצלם סעיף המכונה "תניית אי תחרות". במסגרת סעיף זה, אשר נועד להגן על הקיבוץ מחשיפת מידע

Call Now Button