חברי קיבוצים רבים נשלחים על ידי הקיבוץ לעבוד, מחוץ לקיבוץ. במפעלים שהקיבוץ חבר או בעל מניות בהם (מפעל חיצוני של קיבוץ). לא אחת שואלים אותי, לעיתים על ידי המפעלים הקיבוציים ולעיתים על ידי חברי הקיבוצים. האם בין חבר הקיבוץ למפעל חיצוני של קיבוץ שוררים יחסי עבודה. כידוע, ההלכה הפסוקה היא כי בין הקיבוץ לחבריו לא קיימים יחסי עובד-מעביד. אולם כאשר זהו מפעל חיצוני הדברים מורכבים יותר. פסק דין שנתן לאחרונה (3.10.18)* בית הדין האזורי לעבודה בנצרת דן בסוגיה חשובה זו. על כן בחרתי לסקור את עיקריו בפניכם.
תיאור מקרה – יחסי עבודה במפעל חיצוני של קיבוץ.
באותו עניין הגיש חבר הקיבוץ תביעה. במסגרתה עתר להכיר בכך כי היו קיימים יחסי עבודה בינו לבין החברה הנתבעת בין השנים 1993-2013. בהן העסיקה אותו החברה, לטענתו, כמנהל ביצועי של מיזם "התארגנות לגרוש ציפורים" (להלן: "ההתארגנות"). את המיזם הקימה החברה הנתבעת, והוא פעל במסגרתה, והקיבוץ היה אחד מבעלי המניות בחברה. התובע טען כי במשך כל תקופת פעילותו בהתארגנות, היה עובד של הנתבעת וכפוף למנהליה. לפיכך, על הנתבעת לשלם לו פיצויי פיטורים בגין תקופת העסקתו. וכן זכויות נוספות: קרן השתלמות, פדיון חופשה שנתית, פנסיה וזכויות נוספות בסך כולל של כ- 750,000 ₪.
טענות הנתבעת – קבלן עצמאי.
מנגד טענה הנתבעת כי התובע העניק לה, במשך שנים, שירותים כקבלן עצמאי. אלה כללו גירוש ציפורים, אחזקת כלי ירייה ושירותים נלווים. תחילה באמצעות הקיבוץ והחל משנת 2009, בעצמו, כ"עוסק מורשה". לטענת הנתבעת, בחינת היחסים מעידה על כך כי התובע מעולם לא השתלב בעסקה של הנתבעת. אלא כי הוא ניהל עסק עצמאי במנותק מעסקה וכי הנתבעת היתה רק אחת מלקוחותיו. כמו כן גם שאר המבחנים שקבעה הפסיקה לקיומם של יחסי עבודה לא מתקיימים.
מבחן ההשתלבות.
בראשית פסק דינו חוזר בית הדין על ההלכה לפיה המבחן לקביעת קיומם של יחסי עבודה הוא "המבחן המעורב". שבסיסו הוא מבחן ההשתלבות על שני פניו: הפן החיובי והפן השלילי. בצדו של מבחן ההשתלבות ישנם מבחני משנה. ובהם, הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, אופן הפיקוח על ביצוע העבודה, צורת תשלום השכר ועוד. עם זאת, המבחן המרכזי הוא מבחן ההשתלבות, והוא הדומיננטי במסגרת המבחן המעורב. במסגרת הפן החיובי של מבחן ההשתלבות עורכים בחינה האם בכלל קיים "מפעל" יצרני שאפשר להשתלב בו. האם הפעולה המבוצעת דרושה לפעילות הרגילה של המפעל, והאם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל. במסגרת הפן השלילי בוחנים את השאלה האם מבצע העבודה ביצע את העבודה במסגרת עסק עצמאי משלו.
דיון – האם התובע הוא עוסק מורשה?.
בענייננו, באשר ל"פן החיובי" שבהשתלבות התובע בהתארגנות, בית הדין קובע כי אין מחלוקת שהתובע היה "איש השטח" בפעילותה. לעניין ה"פן השלילי" טענה כאמור הנתבעת כי התובע ניהל עסק עצמאי ויש לו לקוחות רבים. כאשר הנתבעת היא רק אחת מהם. אלא שלאחר עיון בפנקס החשבוניות של התובע קובע בית הדין כי לא מדובר בהיקף פעילות של התובע כעוסק עצמאי. וכי היה מדובר בפעילות שולית ביחס להיקף פעילות התובע בהתארגנות. עוד קבע ביה"ד, בין השאר, כי התובע קיבל תמורה על פעילותו כל חודש בסכום קבוע. למרות שהעבודה לא התחלקה באופן שווה על פני עונות השנה. כמו כן הנתבעת מימנה את כל הוצאות הפעילות. מי שקבע את אופן חלוקת העלויות של פעילות ההתארגנות על המשקים שקיבלו שירותים ממנה, היתה הנתבעת.
לאור ראיות אלו ואחרות קובע בית הדין כי את פעילותו של התובע במסגרת ההתארגנות, לא ביצע במתכונת של "קבלן עצמאי". אלא כאחד ממנהליה.
עובד מושאל.
עם זאת, לדעת בית הדין יש להבחין בתקופה שעד מרץ 2009 בה עבד התובע בנתבעת כ"עובד מושאל" של הקיבוץ להתארגנות. לבין התקופה שלאחר מכן. בעניין זה קובעת הפסיקה כי את מעמדו של חבר קיבוץ כעובד תאגיד חיצוני שהקיבוץ מחזיק במניות בו קובעים על פי התשובה לשאלה. האם כרתו חוזה התקשרות חיצוני בין חבר הקיבוץ לבין מקום העבודה. או שמא הייתה עבודתו במסגרת שיבוצו בענף מענפי הקיבוץ.
עובד חבר קיבוץ.
בענייננו, פעילות ההתארגנות הייתה משותפת למספר משקים בעלי מדגה. התובע העיד לעניין זה כי בשנת 1993 שלח אותו הקיבוץ לעבוד בהתארגנות. ובעניין שכרו, אופן תשלומו ותנאי העסקתו לא דנו עמו כלל. אלא שכחבר קיבוץ פעל בהתאם להוראות שקיבל מהקיבוץ לעבוד בניהול ההתארגנות לגרוש ציפורים בנתבעת. וכך עשה. בהמשך ציין התובע כי השכר שקיבל לא היה מעניינו אלא עניין שבין הקיבוץ לנתבעת. בחודש 3/2009, הודיע הקיבוץ לתובע ולנתבעת כי שכרו של התובע לא יוכל להתקבל לקיבוץ. וזאת בשל שינוי נהלים הנוגעים להפרטה. כלומר, רק מחודש זה התקיימה התקשרות ישירה בין התובע לבין הנתבעת.
פסק הדין.
בית הדין קובע כי ככל שביקש התובע לטעון כי הוא הועסק במישרין על ידי הנתבעת החל משנת 1993, ולא נשלח לעסוק בהתארגנות על ידי הקיבוץ, במסגרת "סידור העבודה", היה עליו להביא ראיות על מנת לתמוך בכך. אולם, משלא הובאו ראיות לגבי טיב ההסכם בין הקיבוץ ובין ההתארגנות אשר היו מלמדות על כך שהתובע היה עובד חיצוני של הנתבעת ולא "עובד מושאל", יש לקבוע כי התובע היה "עובד מושאל" במסגרת סידור עבודתו, מהקיבוץ לנתבעת, וזאת עד ל-3/2009.
לפיכך, תביעתו של התובע מתקבלת באופן חלקי ונקבע כי על הנתבעת לשלם לו זכויות מכח עבודתו, בהתאם לחישוב שביצע בית הדין, רק בגין תקופת העסקתו באופן ישיר, היינו החל מחודש מרץ 2009.
*סע"ש (אזורי נצ') 14744-09-15 ירון קרונר נ' פתוח שאן בע"מ (פורסם בנבו, 03.10.2018)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
