בקיבוצים רבים, קיימת מרפאת שיניים בקיבוץ. אשר מספקת לחברי הקיבוץ ולתושביו שירותים של רפואת שיניים. הפסיקה דנה בשאלה האם קיימים יחסי עבודה בין רופא השיניים לקיבוץ במקרים כאלה. ונתנה לה תשובות שונות. בהתאם לאופי הספציפי של כל מקרה ומקרה. כך למשל, בתיק בו ייצג משרדי את קבוצת יבנה. דחה בית הדין לעבודה בתל אביב, בפסק דין מיום 9.4.14, תביעה. בסך של כ- 500,000 ש"ח. שרופא השיניים הגיש כנגד הקיבוץ. בית הדין קיבל את עמדת משרדנו, כי לא היו יחסי עבודה בין רופא השניים לקיבוץ.
תיאור מקרה – רופא שיניים בקיבוץ כברי.
בסוגיה זו דן לאחרונה בית הדין לעבודה בחיפה. זאת במסגרת תביעה שהגיש רופא שיניים. שעבד במשך 16 שנים במרפאה בקיבוץ כברי. באותו עניין, הרופא סיפק את הטיפול בחברי הקיבוץ, בצורה של התקשרות בינו למול חברת הביטוח. כולל התמורה שהוא קיבל עבור הטיפולים שביצע. לאחר שהסתיימה תקופת העסקתו, הגיש רופא השיניים תביעה, לקבלת זכויות שונות. (כגון: דמי הבראה, דמי נסיעות, פדיון חופשה, הפרשות לקרן פנסיה, פיצויי פיטורים). זכויות אלה הן פועל יוצא מהעובדה שהיו יחסי עובד – מעביד, בינו לבין קיבוץ כברי. נציין כי הוא הגיש את התביעה תחילה גם נגד חברת הביטוח. במסגרת ההליך ויתר התובע על התביעה הנ"ל. הקיבוץ התנגד למחיקתה של חב' הביטוח מהתביעה, ולכן גם חב' הביטוח היתה נתבעת בתיק.
דיון – יחסי עובד – מעביד.
בראשית פסק הדין קבע ביה"ד כי השאלה העומדת לפניו הינה – האם למרות שהתובע קיבל שכר כנגד חשבונית. והציג את עצמו כלפי הרשויות, לאורך השנים בהן נתן שירותים לקיבוץ, כעצמאי. האם יש לקבוע בדיעבד, כי היו יחסי עובד – מעסיק בינו לבין הקיבוץ וחברת הביטוח. או מי מהם.
מבחנים משפטיים.
בשאלה האם קיימים יחסי עבודה בין צדדים, דנים ע"פ מבחנים שקבעה הפסיקה. ביניהם ישנו מבחן הכפיפות, אשר בוחן האם מערכת היחסים היא של כפיפות של צד אחד לצד אחר. למשל האם ה"עובד" דיווח על שעות עבודתו, האם היה צריך לבקש אישורים מהמעביד כדי לצאת לחופשות וכיו"ב. עוד מבחן הוא מבחן "הקשר האישי". – האם העובד חייב לבצע את העבודה בעצמו, או שמא הוא יכול להביא מחליף.
"מבחן ההשתלבות".
אולם, המבחן המשמעותי שקבעה הפסיקה הינו מבחן ההשתלבות, אשר לו "פן חיובי" ו- "פן שלילי". בפסיקה מסבירים מבחנים אלו כך: החיובי– לפיו תנאי ל'השתלבות' במפעל הוא שקיים 'מפעל' יצרני לשירותים או אחר, שאפשר להשתלב בו, שהפעולה שמבצעים הינה בגדר הפעילות הרגילה של המפעל ושהמבצע את העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ועל כן אינו 'גורם חיצוני'. והשלילי– שהאדם בו עוסקים אינו בעל עסק משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני. הפסיקה קבעה כי יש לתת משקל יתר לבחינת השאלה אם קיים הפן השלילי. עוד קבעה הפסיקה, כי מבחן ההשתלבות הינו המבחן המרכזי בכלל מבחני המשנה.
לא היו יחסי עובד – מעסיק.
בענייננו, המבחנים הביאו את בית הדין למסקנה כי לא היו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין קיבוץ כברי. כך, ראשית, חברת הביטוח סיכמה עם התובע במפורש ועלי כתב, כי אין ביניהם, או בין התובע לקיבוץ, יחסי עבודה. בית הדין מציין בעניין זה כי התובע אינו עובד "חלש", אלא אדם משכיל. הבקיא בהבדלים בין צורת עבודה כעצמאי, לבין צורת עבודה כשכיר. התובע עבד בעצמו כשכיר בקיבוץ יחיעם. ואף העסיק, מן הסתם, עובדים שכירים, במרפאתו הפרטית. כך שידע היטב את ההבדלים בין עבודתו כעצמאי, מכח ההסכם עם חברת הביטוח, לבין העסקה כשכיר.
פירוט לגבי רופא שיניים בקיבוץ.
לעניין מבחן ההשתלבות קובע בית הדין כי מעבר לטיפול בחברי הקיבוץ, טיפל התובע גם בלקוחות מבחוץ, וקיבל עבור כך תמורה בנפרד, ישירות מהקיבוץ. כלומר, הפן השלילי של מבחן ההשתלבות, לו יש לתת משקל יתר, לא קיים משום שלתובע יש למעשה עסק משלו. בהקשר זה קבעו עוד כי בבעלותו של התובע מרפאה פרטית בנהרייה. בית הדין קיבל את טענת הקיבוץ כי התובע לא ערך הבחנה בין מרפאתו הפרטית ובין עבודתו במרפאת הקיבוץ. כך, את חלק מהטיפולים לחברי הקיבוץ במסגרת הפוליסה נתן התובע במרפאתו הפרטית; הוא צמצם את שעות עבודתו בקיבוץ באופן המגדיל את שעות עבודתו במרפאתו הפרטית; הגיש דוחות כספיים לרשויות המס הכוללים את הכנסותיו ללא הבחנה ביניהן; וניכה בדו"חות אלה את ההוצאות שהיו לו ללא עריכת הבחנה בין הטיפולים שביצע במרפאתו הפרטית, לבין השירותים שנתן בקיבוץ. מבחנים אלו מלמדים כי השירותים שנתן התובע לקיבוץ היו חלק מעסקו העצמאי.
פסק דין – דחיית התביעה.
מסקנות אלו, יחד עם עוד עובדות, הביאו כאמור את בית הדין לכלל מסקנה, כי התובע לא היה עובד של הקיבוץ. בית הדין מוסיף עוד כי התנהלות התובע בעניין, והעובדה כי הגיש את התביעה לאחר סיום הקשר בין הצדדים, לוקה בחוסר תום לב. כאשר במהלך כל תקופת ההתקשרות רבת השנים בין הצדדים, לא העלה התובע טענה כלשהי. כי צריך להתייחס אליו כעובד שכיר.
לפיכך, בית המשפט דחה את התביעה וחייב את התובע לשלם לקיבוץ הוצאות משפט בסך 25,000 ₪.
לסיכום.
מצאנו לנכון להדגיש. כי לאור העובדה כי תביעות של נותני שירותים, בטענה שקיימים יחסים של עובד – מעביד, הפכו לשכיחות בעת האחרונה. קיימת חשיבות לערוך הסכמים בין נותן השירות למקבל השירות. תוך מתן דגש על סעיפים. אשר, עם ליווי משפטי מתאים, מסייעים למנוע חשיפה משפטית מול ספקי השירותים.
* סע"ש (אזורי-חיפה) 30539-07-12 מיכאל בוסיק נ' קיבוץ כברי ואח' (1.9.15).
* המידע במאמר הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.
= "איילת רייך, משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת או מגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL
ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
