ליווי משפטי לקיבוץ
לאחרונה שלחה עירייה במרכז הארץ הודעת דרישת תשלום ארנונה לתאגיד המוחזק, בין השאר, על ידי קיבוצים הנמנים על לקוחותיי. במסגרת חיוב זה דרשה העירייה תשלום ארנונה באופן רטרואקטיבי בעקבות מדידות שערכה. התשובה לשאלה "מה ניתן לעשות?" בפסק דין* שניתן לאחרונה (9.2.20). בבית משפט השלום באריאל. ומפאת חשיבותו בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.
תיאור מקרה – ארנונה קיבוץ
התביעה באותו עניין הוגשה על ידי תובעים רבים, עשרים במספר. אשר עתרו כנגד החלטת הנתבעת, מועצה מקומית, לחייבם בארנונה באופן רטרואקטיבי. כלומר בגין שנים שקדמו לשנת המס בה יצא החיוב. כפועל יוצא של סקר מדידות שביצעה. כמו כן עתרו התובעים כנגד החלטת הנתבעת לחייב ארנונה בגין שטחים בעליות גג מתחת ל- 1.8 מ'. בניגוד למדיניות של עשרות שנים שלא לעשות כן.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי בהתאם להנחיות משרד הפנים, החלה בביצוע סקר נכסים בשנת 2014. הנתבעת עדכנה את התושבים לגבי ביצועו של הסקר. וכי לאחריו יעודכנו במידת הצורך שטחי הנכסים והשימושים בהם. הנתבעת טענה כי בישיבת מליאת המועצה מיום 26.6.17 הוחלט כי חיובי הסקר שיישלחו החל מיולי 2017, יחייבו החל מינואר 2016. בפועל נשלחו השומות בחודשים מרץ-אפריל 2018. בהתייחס לחיוב שטח נמוך מ- 1.8 מ' טענה הנתבעת. כי התושבים עודכנו כי אם הנכס משמש למטרת מגורים יש לקבוע את חיוב הארנונה בהתאם.
דיון – חיוב רטרואקטיבי
בפסק דינו מתייחס בית המשפט, ראשית, לעניין חיוב עליות הגג. וקובע כי אין חולק שהנתבעת לא חייבה בעבר בגין שטחים אלה. עם זאת, בית המשפט מקבל את עמדת הנתבעת. שהיא מחויבת על פי צו הארנונה לחייב בגין שטחים אלה כאשר מסתבר לה שקיימים כאלה. לכן, גם אם טעתה הנתבעת שלא חייבה בעבר, לא ניתן לייחס לטעות זו כוויתור על חיוב עתידי, כטענת התובעים. כאשר החוק מחייב את הנתבעת לבצע גבייה של מיסי ארנונה על פי צו הארנונה.
מכאן עובר בית המשפט לדון בשאלת חוקיות החיוב הרטרואקטיבי.
בעניין זה מפנה בית המשפט לפסיקה. אשר קבעה כי אין מטילים חיובים באופן רטרואקטיבי אלא אם נאמר כך במפורש בחוק. כלל זה נכון במיוחד לגבי חיובי מס. כך בשונה ממקרים אחרים של חקיקה פיסקאלית, אין בדין הוראות לעניין תיקון רטרואקטיבי של שומת ארנונה. ולפיכך ההלכה היא כי ככלל, הטלת ארנונה רטרואקטיבית אסורה. והיא תותר רק במקרים חריגים עלפי השיקולים הכלליים בדבר שינוי החלטה מנהלית. במסגרתם יש לאזן בין אינטרס הפרט והסתמכותו של החלטה. לבין האינטרס הציבורי של קיום החוק וגביית מס אמת.
בעניין זה הודגש בפסיקה כי הנישום, על פי ההחלטה המינהלית, כלכל את צעדיו ותכנן את תקציבו ועל כן מפתיחת השומה בדיעבד עולה פגיעה במערך הציפיות של הנישום, קרי, באינטרס ההסתמכות של הנישום על פעולות הרשות.
בהתאם לפסיקה זו קובע בית המשפט כי בענייננו על מנת להצדיק חיוב רטרואקטיבי, על הנתבעת להציג טעמים כבדי משקל והסברים מנומקים לכך שהחיוב השנוי במחלוקת לא הושת בזמן אמת.
בעניין זה טענה הנתבעת כי כאשר הודיעה לנישומים במהלך שנת הכספים כי השומה שקיבלו אינה סופית והיא כפופה לשינויים, בין היתר, עקב ביצוע סקר המדידות, כי אז מדובר בחריג המאפשר את החיוב ברטרואקטיבי שכן ידיעת הנישום מבטלת את הסתמכותו של סופיות השומה.
דיון – שומת ארנונה
אולם בית המשפט דוחה טענה זו וקובע כי בענייננו מדובר במועד חיוב 1.1.16 לגבי שנת המס 2016, כאשר ההודעה האחרונה של הנתבעת לתושבים היתה ביום 11.1.16 בעניין סקר המדידות. לעומת שאת, השומות הרטרואקטיביות נשלחו אל התושבים רק בחודשים מרץ-אפריל 2018. בית המשפט קובע כי פרק זמן כזה של מעל שנתיים בין מועד החיוב לבין מועד שליחת השומות, אינו פרק זמן סביר אשר יש בו כדי לבטל את עיקרון ההסתמכות של הנישום על סופיות השומה.
בית המשפט קובע כי הפסיקה אפשרה חיובים רטרואקטיביים בנסיבות חריגות בלבד אולם הוא סבור כי שיהוי הנתבעת של יותר משנתיים ממועד החיוב אינו יכול להיכנס למסגרת חריגים אלה. בלשונו הנוקבת של בית המשפט: "כאשר דנים בעקרון ההסתמכות של התושבים על סופיות השומה, יש לקבוע מסגרת זמנים שניתן בתוכה למתוח ולמתוח עד אותו קו אדום שיאמר – עד כאן !!".
לפיכך,
בית המשפט מקבל את טענת התובעים בדבר אי חוקיות החיוב הרטרואקטיבי ומורה על ביטולה.
* ה"פ (שלום אריאל) 51432-01-19 רנה מש-נס נ' מועצה מקומית אלפי מנשה (פורסם בנבו, 09.02.2020)
*
המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נרשם אחרת.
* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד
עורכי דין נוטריון וגישור".
