לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הקיבוץ, החבר ו-ביטוח לאומי

קיבוצים וביטוח לאומי.

שכיח מאוד כי קיבוצים משלמים דמי ביטוח לאומי עבור חבריהם. והחברים מעבירים את הקצבאות לקיבוץ. מעניין לבחון מה קורה כשיש מחלוקת בין הביטוח לאומי לחבר. לאור תשלומים ששולמו בגין החבר והועברו לקיבוץ. מקרה אשר הובא לאחרונה בפני בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.* עסק, בין השאר, בביקורת על התנהלותו של המוסד לביטוח לאומי בהתנהלותו מול חברי קיבוץ.

קיצבת ילדים.

ככלל, המוסד לביטוח לאומי משלם קצבת ילדים חודשית למשפחות החיות בישראל, שיש להן ילדים עד גיל 18. הקצבה נועדה לסייע למשפחה בהוצאות גידול הילדים. והיא משולמת ללא קשר להכנסות המשפחה.

תיאור מקרה – חוב לביטוח הלאומי.

באותו מקרה נסבה התביעה סביב גביית חוב נטען בסך של 76,369 ₪ שנוצר לתובעים. על רקע תשלום קצבת ילדים בעת שהותם בחו"ל. התובעים, שהינם תושבי ארה"ב כיום, היו במועדים הרלוונטיים לתביעה חברי קיבוץ חצרים. ושהו בחו"ל בין השנים 1992-2003 במסגרת שליחות הקיבוץ יחד עם ילדיהם. במשך שהותם בחו"ל שילם הקיבוץ דמי ביטוח עבור התובעים, כמו לכל חבריו. ובהתאם שילם המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") לתובעים קצבת ילדים. והעביר תשלום זה ישירות לחשבון הקיבוץ.

משפחה – מוסד לביטוח לאומי – קיבוץ.

בחודש מאי 2004 פנה המוסד אל התובעים בדרישה להשיב לו תשלומים בסכומים שונים. ששולמו כקצבת ילדים בעוד ילדיהם לא שהו בארץ. לאחר מספר התכתבויות בין הקיבוץ למוסד, הפסיק המוסד לשלוח מכתבים בדבר החוב. ואולם לפתע בחודש מאי 2013, נודע לתובעים כי המוסד הטיל עיקול על חשבון הבנק שלהם. משכך, התובעים פנו למוסד במספר דרכים. בבקשה לקבל הבהרות בדבר הסיבה לשלילת זכאותם לקצבת ילדים. כיצד חושב החוב ומדוע ישנן הודעות שונות על גובה החוב שסכומן שונה מהותית. אולם התובעים לא זכו לקבל כל מענה מהמוסד לפנייתם. כמו כן, עד למועד הגשת התביעה, לא קיבלו התובעים מהמוסד כל הודעה בדבר ביטול תושבותם בישראל, מועד ביטולה והנימוקים לכך.
בין השאר טענו התובעים. כי המוסד לא היה רשאי לגבות קצבאות ילדים, לאחר שאלו כבר שולמו. נוכח העובדה כי חלפה תקופת ההתיישנות, במהלכה לא נשלחו דרישות חוב. לפיכך, הליכי הגביה שנקט המוסד אינם חוקיים. המוסד דחה טענות אלו.

דיון – גובה החוב.

במהלך דיון קדם המשפט עלו תמיהות ביחס להתנהלותו של המוסד. לאורן הורה בית המשפט למוסד למסור, באמצעות תעודת עובד ציבור, פירוט בכל הנוגע לחובות שהצטברו לתובעים. ובנוסף להמציא את פירוט היציאות לחו"ל של התובעים. למרבה ההפתעה, בהודעה שמסר המוסד. התברר, כי לאחר שהושלמה הזנת תקופת שהותם של התובעים בחו"ל, נותרו התובעים ביתרת זכות. בסך של 73,003 ₪. כמו כן הודיע המוסד, כי מקור החוב הינו כתוצאה מהעדר דיווחים ומענה מהתובע מס' 1. אשר גרם לשלילת תושבותו לתקופה מסוימת. אולם, לאחר עדכון המערכת לא נותר לתובעים כל חוב. אלא ההיפך מכך, הם ביתרת זכות. בהמשך, המוסד הודיע לתובעים כי יחזיר להם סך של 73,003 ₪.

חוב המל"ל כלפי המשפחה.

בתגובה להודעת המוסד, ביקשו התובעים. כי יינתן פסק דין המצהיר כי אין להם כל חוב כלפי המוסד. וכי לסכום המוחזר להם יתווספו הפרשי הצמדה וריבית וכן כי המוסד יחויב בהוצאות. המוסד טען כי יש לדחות את בקשת התובעים לחייבו בריבית והצמדה. וכי אין לחייבו בהוצאות שכן התובעים הם אלה שגרמו ליצירת החוב.
לפיכך, המחלוקת בתיק הצטמצמה לעניין ריבית על החוב שהוחזר לתובעים וחיוב המוסד בהוצאות.
התובעים טענו כי נגרמה להם עוגמת נפש רבה בעקבות התנהלותו של המוסד וכי רק לאחר שהוגשה התביעה נאות המוסד להתייחס ברצינות לטענותיהם. מאידך, המוסד טען כי התובעים הם האחראים ליצירת החוב, שכן הן לא טרחו לדווח ולהזין את מערכותיו על שהותם בחו"ל.

פסיקת בית הדין.

בית הדין קיבל את התביעה להצהיר כי אין לתובעים חובות למוסד וזאת בשעה שאין מחלוקת כי חוב כזה לא רשום במחלקת הגביה של המוסד.
עוד העיר בית הדין כי סמכותו של המוסד להשתמש בפקודת המיסים (גביה), ולנקוט בהליכי גבייה מנהליים מכוחה, כמו הטלת עיקולים, מוגבלת לשימוש רק לעניין חוב שמקורו בגביית דמי ביטוח ולא בנוגע לחוב שמקורו בתשלומי גמלאות, כך שהמוסד פעל שלא בסמכות עת בחר לנקוט בהליכים לגביית החוב, לפי פקודת הגביה.

התנהלות המוסד לביטוח לאומי.

זאת ועוד, נקבע כי התובעים עשו כל שלאל ידם בכדי להימנע מהגשת התביעה והיו חפצים לסיים את הסכסוך מחוץ לכותלי בית הדין, אולם פניותיהם למוסד נותרו בחוסר מענה. נקבע כי המוסד, כמו כל רשות ציבורית המעניקה שירותים לאזרחי ולתושבי מדינת ישראל, חייב היה לגלות רגישות ואכפתיות כלפי התובעים אשר פנו אליו מספר פעמים ולגלות אוזן קשבת, למצוא פתרון למצוקות שהועלו בפניו בטרם התערבותה של הלשכה המשפטית ומעורבותו של בית הדין, משלא עשה כן הרי שכשל בתפקידו כלפי התובעים. לאור כך חייב בית הדין את המוסד לשלם לתובעים ריבית והצמדה לתשלום החוב. עוד הוסיף בית הדין כי לאור הפגמים שמצא בהתנהלותו של המוסד, חייב המוסד בתשלום הוצאות התובעים בסך של 3,500 ₪.

 

*בל (ב"ש) 6342-09-13 ברוך בן עמי ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 13.11.2014).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL

ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

מי רשאי לכהן בועד האגודה
מי רשאי לכהן בועד האגודה

הוראת סעיף 26 לתקנות אגודות שיתופיות (רשויות אגודה) התשל"ה – 1975 (להלן:"התקנות"). קבעה כי פסולים להיבחר לועד האגודה או להמשיך לכהן האנשים, כדלהלן: עבירה: 1.1

חופש מהתאגדות
חופש מהתאגדות

בשנים האחרונות אנו עדים למקרים בהם מבקשים חברי אגודה קהילתית לפרוש מחברותם באגודה. ולהישאר להתגורר כתושבים ביישוב. מקרים מסוג זה מעוררים שאלות משפטיות וחברתיות. ומטבע

Call Now Button