בשנת 1988 נחקק מחדש בישראל חוק ההגבלים העסקיים, שמטרתו למנוע "הסדרים כובלים" במשק. הסדר כובל או "קרטל" הוא הסכם בין גופים. אשר מפחית את התחרות ביניהם, אך מגביל את החופש של הצרכן. ענף החקלאות הוחרג מהגבלות החוק, וזאת כביטוי להצהרת המדינה ורצונה לעודד ולחזק את הענף והעוסקים בו. יש לציין כי פטורים דומים לענף החקלאות קיימים גם בארצות הברית, וברוב מדינות אירופה. משמעות הפטור היא שגורמים חקלאיים – החקלאים המגדלים עצמם, משווקים, וסיטונאים בתחום – מורשים לתאם ביניהם מוצרים, מחירים, ואיזורי שליטה.
חקלאות וייחודה
ייחודו של ענף החקלאות, לעומת ענפים אחרים במשק, כולל מספר מאפיינים: החקלאי הוא "יצרן" קטן מצד אחד, ומצד שני ישנם חקלאים רבים כמוהו. תהליך ה"ייצור" הוא ביולוגי, וככזה אין למגדל שליטה מלאה הן על טיב המוצר, והן על הכמות המופקת. חקלאות היא תחום אשר תלוי ב"עונות", כך שבמשך השנה יש עליות וירידות בייצור. כמו כן לתוצרים יש "חיי מדף" קצרים, ובד"כ אין אפשרות לשמרם ולווסת אותם לטובת המגדל. איפיונים אלה מביאים לתנודתיות רבה. הם מקשים על החקלאי להתאים במהירות את היצור לביקוש בשוק, ומחלישים את כוח המיקוח שלו מול המתווכים (הסיטונאים) והצרכנים.
שינויים
במשך השנים נעשו רפורמות ושינויי חקיקה, בהם שונו הגדרות הגורמים החקלאיים המוחרגים בחוק. שאיפת המחוקק היא מצד אחד להגן על הצרכנים. אשר עלולים לשלם מחיר גבוה על המוצר, יחסית למצב של תחרות בין המשווקים. ומצד שני – לחזק את החקלאים והחקלאות בישראל. לצד החקלאים הישירים, קיימים תאגידי מגדלים קטנים, אשר מוסכמים בד"כ כנכללים בפטור. בהמשך שרשרת הייצור נמצאים המשווקים, והסיטונאים, רשתות השיווק הקטנות והגדולות. במשך השנים נוכח המחוקק כי הפטור שניתן הוא רחב מדי, שכן הוא מנוצל ע"י הסיטונאים הגדולים, ובפרט רשתות השיווק. אלה הגבירו את כוח השוק שלהם, והגדילו את פער התיווך בין התמורה ששילמו ליצרן עבור יבולו, לבין המחיר אותו הם דורשים מהצרכנים. בכך הם פוגעים באלה וגם באלה. כנגד כוונת המחוקק, לקבוע את הפטור לטובת המגדלים ולאפשר להם תמורה ופרנסה הוגנת, ומצד שני לשמור על מחירי תוצרת חקלאית נמוכים לצרכן, ניצלו אותו הרשתות להשגת רווחים סיטונאים גבוהים.
ביום 26.3.15 נכנס לתוקפו תיקון לסעיף 3(4) בחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988 (להלן: "החוק"), הוא הסעיף המסדיר את מה שידוע כ"פטור החקלאי" וצומצם הפטור החקלאי. באופן בו היום הוא חל על שלוש קבוצות. ולכן בכל הסדר בין חקלאים/משווקים חשוב לוודא כי התנהלותם חוסה תחת אחת הקבוצות של הפטור החקלאי.
משרד עורכי דין איילת רייך מיכאלי
בשל המורכבות בהגדרות "הפטור", ובשל השינויים שעבר במהלך השנים, מומלץ לבצע בחינה מדוקדקת של התאמה לחוק לפני כל הסדר ופעולה עסקית. בכדי להימנע מהפרת החוק, קנסות ועבירה פלילית. בתהליך זה מומלץ להיעזר בעו"ד המתמצא בפטור החקלאי. עורכת הדין איילת רייך – מיכאלי, מטפלת מזה כעשרים שנה באגודות שיתופיות – קיבוצים, מושבים, וחקלאים פרטיים. למשרד נסיון עשיר בליווי לקוחות חקלאיים, בכל עסקיהם. כולל אלה הנוגעים לשימוש ב"פטור החקלאי" בחוק ההגבלים העסקיים. עם התמחות והתמקצעות מיוחדת בתחום הלול ובעלי הכנף, לצד עיסוק בכל שאר תחומי החקלאות – בעלי חיים וצומח כאחד, עורכי הדין מלווים את הלקוח בכל התנהלותו. מייעצים לו, ומסייעים לו על מנת שיעמוד בתנאי הפטור החקלאי.
* מידע זה הינו כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
