לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הוצאת לשון הרע על אגודה

קיבוצים הנמנים על לקוחותיי פונים למשרדי, לא אחת, בשאלה. האם אגודה שיתופית זכאית להגיש תביעה בגין לשון הרע שפורסמה נגדה?. שאלה נוספת העולה בהקשר זה היא האם קיבוץ זכאי לתבוע פיצויים. מבלי להוכיח כי נגרם לו נזק ממוני?. – לאור כך שהשאלות רלוונטיות לקיבוצים רבים. מצאתי לנכון ליתן סקירה תמציתית ועדכנית על הנושא. שאלות אלו, ועוד, עמדו במרכז פסק דין שניתן לאחרונה (20.9.15). בבית משפט השלום בקריות* ולכן בחרתי להביא בפניכם את עיקריו.

 

תיאור מקרה – לשון הרע על אגודה.

באותו עניין הגישה אגודה שיתופית בה חברים חלק מתושבי המושב שתולה. תביעה בה דרשה לחייב את הנתבעים בפיצויה, בגין הוצאת לשון הרע על אגודה (נגדה). זאת, באמצעות במכתב ששלחו הנתבעים לשרת החקלאות דאז. עם העתק ל- 12 גורמים שלטוניים שונים. כגון: מבקר המדינה, שרים שונים, רשם האגודות, ראש המועצה האזורית ועוד (להלן: "המכתב"). במכתב שטחו הנתבעים. המתגוררים במושב שתולה, אולם הם חברים באגודה שיתופית חקלאית נפרדת מהתובעת. טענות שונות שיש להם כלפי התובעת. בין השאר ביחס לסחר במכסות ביצים, השכרת ומכירת משקים ונחלות לגורמי חוץ ללא ועדת קבלה. שינוי פני המושב, יצירת מטרדים, ועוד.
לטענת התובעת, מכח חוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965 יש לחייב את הנתבעים בפיצויים. ללא הוכחת נזק.

 

דיון – פיצוי ללא הוכחת נזק.

בראשית פסק דינו בוחן בית המשפט את השאלה. האם התובעת, כאגודה שיתופית, זכאית לפיצוי ללא הוכחת נזק. בחינת הפסיקה בנושא זה מלמדת כי בית המשפט העליון טרם דן ישירות בסוגיה זו. אולם בפסיקת המחוזי ניתנה עדיפות לגישה. לפיה עומדת לתאגיד, כמו ליחיד, הזכות לפיצוי בגין נזק לא ממוני. זאת, מתוך דגש על הנימוק כי פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק. באה לשרת, בין היתר, שתי מטרות מרכזיות. שהן הרתעת המזיק, והתגברות על קשיים בהוכחת הנזק. המטרות מתקיימות ללא קשר לזהות הניזוק. דהיינו האם מדובר בתאגיד או באדם פרטי. יחד עם זאת, בית המשפט מציין כי העובדה שמדובר באגודה. תשליך על גובה הפיצויים שייפסקו. שכן הפגיעה הרגשית בניזוק ומידתה אינה מתקיימת ביחס לאגודה. (לעומת אדם פרטי). ולפיכך הנטייה תהא להפחית את הפיצוי הנפסק בהעדר הוכחת נזק ממוני.

 

לשון הרע.

מכאן ממשיך בית המשפט וקובע כי אכן יש בחלק מהדברים הכתובים במכתב כדי להוות "לשון הרע". כלפי התובעת. שכן בחלק מהדברים יש כדי לבזות את התובעת על מעשים המיוחסים לה. ואף עולה מהם רמיזה ברורה כי יתכן וקיימים אי סדרים כספיים והתנהלות בלתי תקינה.

 

תביעת דיבה.

סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע קובע כי במקרים מסויימים תקום לאדם הגנה מפני תביעת דיבה, גם אם פרסם לשון הרע על אחר. אף בענייננו טענו הנתבעים לתחולתן של מרבית הגנות הקבועות בסעיף 15, וביניהן הגנת החלה על מי שיש לו ענין אישי כשר אשר הגנה עליו מצדיקה את הפרסום, וכן ההגנה הניתנת למי שהגיש תלונה לגורם הממונה על התובעת או לרשות המוסמכת לקבל תלונה כזו.

 

תום לב.

אולם, בית המשפט קובע כי קודם לבחינת תחולת ההגנות יש לבחון את שאלת תום ליבם של הנתבעים. במקרה שבפניו, קובע בית המשפט, היקף הפרסום שנעשה על ידי הנתבעים שולל מהם את חזקת תום הלב, וזאת לאור העובדה כי הנתבעים לא הצליחו לשכנע כי כל אחד מהגורמים אליהם הפנו את המכתב הינו גורם רלבנטי לצורך טיפול בבעיות המועלות על ידם במכתב. נקבע כי פרסום "בתפוצת נאט"ו", בפני עצמו, מקים חזקה שהפרסום כוון לפגוע במידה גדולה מהסביר הנדרשת לצורך הגנת איזה מהערכים שבסעיף 15, ויש בו להטיל על הנתבעים את הנטל להוכיח שכל אחד ואחד מהגורמים אליהם הופנה המכתב היו רלבנטיים לצורך הטיפול שהם מבקשים לבעיות המועלות במכתב. מקום בו הנתבעים לא עמדו בנטל זה, הרי שנסתרת חזקת תום הלב.

 

תפוצת המכתב.

לדברי בית המשפט הדבר בולט ביחס להפניית המכתב למבקר המדינה, בשעה שאין במכתב כל תלונה על "פעילות משרדי הממשלה" אלא על פעילות התובעת, שאיננה בכלל בגדר גוף מבוקר!!!
בית המשפט קובע כי חוסר תום הלב הנובע מרוחב תפוצת המכתב מייתר את הצורך לדון בכל אחת מההגנות שבסעיף 15, שכן חוסר תום הלב שולל קיומן של כל אחת מההגנות וזאת מעצם תפוצת המכתב המצביעה על כך שהפרסום חרג מעבר לסביר בנסיבות.

 

תלונה כנגד אגודה שיתופית.

בית המשפט מציין כי אם היו הנתבעים מסתפקים במשלוח המכתב לשרת החקלאות, לרשם האגודות השיתופיות ואפילו למינהל מקרקעי ישראל (כצד להסכמי המתיישבים הממונה על אכיפתם) ומנכ"ל מועצת הלול (כאחראי על ענין המכסות), ניתן היה לראות בו מכתב תלונה לגיטימי שמטרתו  הינה להביא לטיפול בבעיות המועלות בו. אלא שכאמור הנתבעים בחרו, שלא כדין, לפרסם את המכתב לגורמים לא רלוונטיים.

 

סיכום – פיצויים לטובת התובעת.

באשר לקביעת גובה הפיצוי, בית המשפט מצא כי הנתבעים לא פעלו בכוונה לפגוע בתובעת וכי יש לייחס את הפצת המכתב בתפוצה רחבה לניסיון למקסם את השפעת המכתב על הגורמים הרלוונטיים על מנת שאלו ינקטו בפעולות שלטעמם של הנתבעים יש בהם צורך. לפיכך, גובה הפיצוי שנפסק לטובת התובעת עמד על שיעור מתון של 12,000 ₪.

                                             

*ת"א (שלום-קריות) 23827-02-12 יחיעד אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות נ' חתן ואח', בפני כב' השופטת פנינה לוקיץ', 20.9.2015 (פורסם בנבו).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך, משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת או מגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL

ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

שעות נוספות לעובדים בסיעוד

חברי קיבוץ רבים מעסיקים עובדים בתחום הסיעוד (רובם עובדים זרים) עבור בני משפחתם. לעיתים קרובות, תוך מעורבות מלאה של הקיבוץ. מצאתי כי סוגיית אופן ההתקשרות

Call Now Button