לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

האם ויתר המנוח על זכות השיוך?!/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

שיוך דירות.

החלטה מס' 751 של מועצת מקרקעי ישראל הקנתה סמכות לקיבוצים לשיוך דירות – יחידות מגורים לחברי הקיבוץ. זאת, באמצעות החרגת שטח המגרש בו מצויה יחידת הדיור הרלוונטית. מהחוזה שנחתם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין הקיבוץ. ובהמשך – חתימה על חוזה חכירת המגרש בין החבר ובין רמ"י.  החלטה 979, שהתקבלה במנהל ביום 27.3.07 ביטלה את החלטה 751. אולם נקבעו הוראות מעבר. על פיהן רשאי הקיבוץ (אשר קיבל החלטה על שיוך עוד לפני 2007) להמשיך בהליך השיוך.

תיאור מקרה – שיוך דירות מכוח צוואה תקפה.

פסק דין שניתן זה עתה דן בתביעה למתן פסק דין הצהרתי. במסגרתה ביקשו התובעים להצטרף להליך השיוך מכוח צוואה תקפה של חבר הקיבוץ ("המוריש"). החבר הוריש את דירתו בקיבוץ לחבר קיבוץ אחר שנפטר עוד לפני המוריש. והותיר צוואה בה ציווה את כל נכסיו לשלושת ילדיו, הם התובעים. בכתב התביעה נטען כי חבר הקיבוץ היה זכאי להוריש את הדירה. למרות העובדה שמספר שנים לאחר עשיית הצוואה על ידו כתב הודעת ויתור לקונית. וזאת בעקבות פנייה מהקיבוץ לצורך הכנת מסמכי שיוך.

טענות התובעים – גמירות דעת.

התובעים טענו כי הודעת הויתור שכתב המוריש לא נעשתה בגמירות הדעת. ועל כן יש להעניק תוקף לצוואתו, לפיה הם זוכים כאמור בדירתו. עוד טענו התובעים כי בתור יורשי המוריש זכותם לחזור בהם. מהוויתור לכאורה על הצטרפות להליך השיוך. כמו כן נטען כי התובעים זכאים לדמי שימוש שגובה הקיבוץ בגין דירת המגורים בה התגורר המוריש.

טענות הקיבוץ.

מנגד טוען הקיבוץ כי על אף הזכות לשיוך הקמה לכל חבר קיבוץ. נראה כי המוריש, אשר היה אידיאולוג שלא האמין בהליך שיוך הדירות, ולאור הודעת הויתור. וכן אי חתימתו על מסמכי השיוך, לא נותרו למוריש כל זכויות בדירה, אותן הוא יכל להוריש. עוד טען הקיבוץ כי על פי החלטותיו בנוגע להליך השיוך, אֵחרו התובעים את המועד בו ניתן היה להצטרף להליך השיוך. כן נטען כי הסעד אותו ביקשו התובעים אינו יכול להינתן כפי שהוא. שכן גם אם לתובעים זכויות כלשהן מכוח הצוואה. הרי שהקיבוץ אינו יכול להתחייב שהזכויות יינתנו דווקא בדירה הספציפית. שכן הליך שיוך הדירות מקנה זכויות בדירה בלתי מסוימת. ממכלול מאגר הדירות הקיימות בקיבוץ.

דיון – החלטות קיבוץ באשר לשיוך דירות.

בראשית פסק דינו חוזר בית המשפט על ההלכה הידועה לפיה החלטות הקיבוץ כפופות לביקורת שיפוטית. אך זו תיעשה בריסון.

בית המשפט מסביר כי הליך השיוך הוא מסלול מדורג. תחילתו כזכות אובליגטורית "מעין קניינית" וסופו ב"זכות קניינית". ככל שזכותו של החבר הופסקה קרוב יותר לסיום הליך השיוך וביצועו בפועל, כך זכותו ה"מעין קניינית" חזקה יותר. ובהתאם לכך יש "לגזור" את שוויה הכספי של הזכות ליורש, במידה ולא ניתנה לחבר. במסגרת בחינת גמירות הדעת של המוריש בחן ביהמ"ש את הראיות באמצעות מבחן חיצוני אובייקטיבי. וזאת בשים לב לעובדה שתוצאת הוויתור הינה שהקיבוץ מקבל את הדירה ללא כל תמורה. בית המשפט מגיע למסקנה כי ישנה הצהרת עדים כי המוריש היה אדם בעל אידיאליים של "הקיבוץ הישן". אך עדיין הוא בחר לכתוב צוואה המורישה את זכיותיו בדירה לאדם אחר.

עוד נקבע כי התנהלות הקיבוץ סביב ויתורו של המוריש הינה פגומה. וכי גם הגורמים בקיבוץ, אשר טיפלו בעניין, העלו ספיקות לגבי הוויתור. אלא, שהדרך בה "הסיר", כביכול, הקיבוץ את הספיקות, הייתה שטחית, בלתי ראויה ובלתי מספקת. תוכן השיחות שנעשו עם המוריש אינו ממלא אחר הנדרש, לעניין גמירות דעתו של המוריש ולמעשה – יכול להצביע על כך שהמוריש לא הבין את משמעות הוויתור. לא הובאה עדות כלשהי מטעם הקיבוץ לפיה מישהו הסביר למוריש את הליך השיוך ואת המשמעויות של ויתור על זכות השיוך, וברי שאיש לא הסביר לו זאת.

פסק דין – ירושה.

לפיכך, לאחר בחינת נסיבות המקרה ומכלול הראיות שהוצגו. קובע בית המשפט כי הקיבוץ כשל בחובתו להביא בפני המוריש את כל הנתונים הרלבנטיים להחלטה כה משמעותית. ולוודא, באופן ברור ומוחלט,  כי המוריש מבין את משמעויות הוויתור. והינו מנוי וגמור לוותר על זכויותיו. על כן קובע בית המשפט כי אין תוקף לוויתור לכאורה של המוריש על זכיותיו בדירה. והזכויות על הדירה אותן ירשו התובעים הינן תקפות.

בכל הנוגע לטענת הקיבוץ כי איחרו התובעים בבקשתם להצטרף להליך השיוך. נקבע כי יש לראות את התובעים כמי שבאים בנעליו של המוריש. וזכאים לבקש בכתב שהחלטת השיוך תחול עליהם. בשים לב לעובדה כי תקנון השיוך שותק בשאלה אם חבר אשר ויתר על זכות רשאי לחזור בו מהוויתור. וכל עוד לא הסתיים תכנון השיוך. והקיבוץ לא "שינה את מצבו לרעה". והצטרפות של מי שוויתר לא תגרום נזק לתכנון השיוך. אזי יש לראות את התובעים כמי שזכאים להצטרף להליך השיוך.

לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת. באופן שניתן פסק דין הצהרתי, לפיו התובעים זכאים להצטרף להליך השיוך שבקיבוץ. כמי שבאים בנעליו של המוריש.

ת"א (מחוזי חי') 4219-08-16 אסף פלג נ' קיבוץ מעיין צבי אגודה שיתופית חקלאית בע"מ. (פורסם בנבו, 14.02.2018).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בליווי משפטי של עסקים בתחום המסחרי- -מינהלי ודיני עבודה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

Call Now Button