קיבוצים ומושבים רבים ואף החברים בהם, עוסקים בהשכרת נכסים. ברובם המוחלט קובעים הסכמי השכירות כי חובת תשלום הארנונה היא על שוכר הדירה. ההסכמים אף קובעים כי על השוכר ישנה חובת דיווח לרשות כי הוא האחראי לביצוע תשלום הארנונה.
ארנונה.
עם זאת, הדין עצמו "מקל" עם הרשות. וקובע כי כל עוד לא דיווחו לה אחרת, היא רשאית להמשיך ולדרוש את תשלום הארנונה. ממי שרשום בספריה כמחזיק בדירה. פסק דין שנתנו לאחרונה (17.9.20)* בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. דן בשאלה האם ישנם מקרים. בהם, למרות האמור, הרשות אינה רשאית להמשיך ולהסתמך על הרישום אצלה. בשל חשיבותו של פסק הדין בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.
תיאור מקרה – ארנונה על דירה שנמכרה.
באותו עניין עצרה המשטרה את העותר בשנת 2001. שפטו אותו והוא ריצה עונש מאסר בן כ-15 שנים. במהלך אותה תקופה, חילטו את מלוא רכושו לרבות דירתו. בגין הדירה מינו בשנת 2003 כונס נכסים אשר מכר את הדירה בשנת 2007. לאחר שחרורו ממאסר מצא העותר, כי למרות שכונס הנכסים מכר את הדירה עוד בשנת 2007. תובע ממנו מנהל הארנונה בעירייה כספים. בגין חובות ארנונה לשנים 2001-2004, בסך של כ-75,000 ₪.
העותר טען כי הוא ורעייתו אינם חבים סכום כלשהו לעירייה בגין הדירה נשוא העתירה. לאחר שהעותר שהה בכלא משנת 2001. ומשכך ברי כי לא יכול היה להחזיק בדירה בין השנים 2001 – 2004.
הרישום בעיריה.
מנגד טען מנהל הארנונה. כי מחזיקי הנכס, כפי שכתוב בספרי העירייה היו העותר ורעייתו. וכל עוד לא היה שינוי ברישום המחזיק, ובענייננו כל עוד לא תפס כונס הנכסים את הדירה בשנת 2004. העותר ורעייתו הם המחזיקים, ומשכך הם החבים בתשלום הארנונה. מנהל הארנונה אף טען כי נקט, במהלך כל השנים, בהליכי גביה כנגד העותר ורעייתו. אולם כל הניסיונות לגביית חוב הארנונה העלו חרס. מנהל הארנונה צירף תדפיס מפורט של הפעולות שנקט, במטרה לנסות ולגבות את חוב הארנונה.
דיון – הודעה לרשות על בעלות נכס.
בפסק דינו מפנה בית המשפט לסעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות. וקובע כי אלו אכן מטילים חובה על נישום להודיע לרשות, בכתב. על חדילת בעלות או חדילת החזקה בנכס. רק הודעה כאמור פוטרת נישום מחובת תשלום ארנונה. בית המשפט מסביר כי תכלית סעיפים אלו היא, בעקרון, הקלת הנטל על העירייה. בכך שהיא לא תצטרך לבצע בדיקה אקטיבית של זהות המחזיק, בכל נכס.
הגינות הרשות הציבורית.
יחד עם זאת, אין הרשות המקומית פטורה מחובת ההגינות אשר חלה עליה כרשות ציבורית. כך, קבעה הפסיקה כי סעיפים אלו אינם יכולים ליתן לרשות המקומית, הכשר לנהוג תוך עצימת עיניים מוחלטת, תוך התעלמות מנתונים הזועקים כי עליה לבדוק באופן אקטיבי בעצמה, האם חל שינוי בבעלות או בהחזקה בנכס מסוים. יכולים להיות מקרים מסוימים, שבהם יתייחסו אל הרשות המקומית כמי שמעלה בתפקידה כנאמן הציבור, קרי התרשלה בבדיקה באשר למצב הבעלות או ההחזקה של נכס מסוים שבשטחה.
בענייננו, קובע בית המשפט, סביר היה כי מנהל הארנונה יערוך בדיקות משלו לבירור המחזיקים. זאת, על מנת לוודא אל נכון, מי מחזיק בדירה משהעותר מרצה עונש מאסר.
פעולות סרק לגביית הארנונה.
בית המשפט מציין כי עיון מדוקדק בתדפיס שצירף מנהל הארנונה מעלה כי במהלך השנים ביצע המנהל פעולות סרק רבות בנוסף לתקופה של כמעט 7 שנים במהלכן לא ביצע פעולות כלל. לאור כך פוסק בית המשפט כי הוא לא פעל ביעילות הראויה לגביית החוב.
בית המשפט ממשיך וקובע כי בענייננו, ידעה העירייה, או היה עליה לדעת, שהעותר מרצה עונש מאסר מאז שנת 2001, וידעה בבירור כי הדירה נתפסה על ידי כונס הנכסים בשנת 2003. במצב כזה, אין כל טעם במשלוח הודעות לכתובת הדירה נשוא העתירה, אולם המנהל המשיך לעשות כן במשך תקופה ארוכה, בלא לנסות ולאתר, בכוחות עצמו, את הנישומים.
בית המשפט קובע כי העירייה לא עשתה די, במהלך השנים, על מנת לגבות את החוב, כאמור במיוחד בין השנים 2003 עד 2010, אולם גם בהמשך. שיהוי זה די בו כדי לקבוע שאין העירייה רשאית, בשלב זה, להמשיך ולגבות את החוב מהתושב.
פסק דין – ביטול דרישת התשלום.
לאור האמור, בית המשפט מקבל את העתירה ומורה על ביטול דרישת התשלום כנגד העותר בגין חוב הארנונה. הינה כי כן בפנינו פסק דין אשר פותח צוהר לשינוי מאזן הכוחות בין הרשות לנישום ואינו מתיר לרשות לעצום את עיניה אל מול המציאות.
* עת"מ (מינהליים ת"א) 51396-10-19 רונן קרסנובורסקי נ' מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב-יפו (פורסם בנבו, 17.09.2020)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
