לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ביטול פסק בוררות מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד נוטריון, בוררת ומגשרת

מרבית הקיבוצים מבררים מחלוקות בינם לבין חברי הקיבוץ או מחלוקות בין חבר קיבוץ אחד למשנהו. תחת הליך בוררות. ביטול פסק בוררות לאחר שניתן אינו עניין של מה בכך ומצריך התערבותה של ערכאה משפטית נוספת. יחד עם זאת קיימים מקרים בהם בית המשפט מתערב בהחלטת הבורר ומבטל את פסק הבורר. כזה הוא המקרה אשר נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו במסגרתו התקבלה בקשת צד להליך לבטל פסק בוררות. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר אף היא נדחתה בהחלטה מיום *2.8.18. מצאתי לנכון להביא בפניכם את עיקרי ההחלטה. וזאת על מנת להאיר עינכם לכך כי בנסיבות מסוימות יתערב בית המשפט בפסק הבוררות ויבטלו.

תיאור מקרה – בוררות בנושא פירוק פאב.

עניין לנו בשני שותפים אשר ביקשו להקים ולנהל פאב בעיר רמת גן. תוך זמן קצר התחילו מחלוקות ביניהם והם סגרו את הפאב שפתחו כעבור פחות מחודש ימים. כל אחד מהצדדים הפנה אצבע מאשימה למשנהו וייחס לו את האחריות לכישלון הפאב. הסכם ההקמה שחתמו הצדדים קבע כי כל סכסוך שיתגלע בין הצדדים יבוא להכרעת בורר דן יחיד. ועל כן פנו הצדדים לדיון לפני בורר. ביום 20.8.2017 נתן הבורר פסק בוררות. במסגרתו הוא דן בתביעה העיקרית ותביעה שכנגד. בפסק הבוררות חייב הבורר לפצות צד אחד על אובדן מלוא השקעתו, על אובדן העסק וכן לשלם את המשכורות שטרם שילמו. 45% מהוצאות חיסול חובות הפאב (סכום שבשלב מאוחר יותר עלה במסגרת תוספת לפסק הבורר) ואת הוצאות הבוררות. למול זאת, הבורר דחה כמעט במלואה את התביעה שכנגד של המשיב.

ביטול בוררות.

המשיב פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לביטול פסק הבוררות. בהתבסס על העילות הקבועות בסעיפים 24(3), 24(4), 24(5), 24(6) ו-24(10) לחוק הבוררות. התשכ"ח-1968. במסגרת הבקשה טען המשיב כי פסק הבוררות כולל סתירות מהותיות באשר לתקינות פעולות הצדדים ובאשר לחלוקת האחריות. אשר אינן יכולות לדור בכפיפה אחת; כי הבורר לא התייחס לראיות מהותיות שהניחו לפניו; כי הבורר הוציא "פסק בוררות – תוספת" בו הוסיף חיובים כספיים על המשיב. באופן החורג מהסמכויות שיש לו ע"פ סעיף 22 לחוק הבוררות. בית משפט המחוזי קיבל את הבקשה והורה על ביטול פסק הבורר. בית המשפט מצא כי היו בפסק הבוררות מספר פגמים.

פגמי הבוררות.

ראשית, פסק הבוררות לוקה בסתירות פנימיות ובקביעות שאינן מתאימות זו לזו. את הסתירות האלה, כך קבע ביה"ד, אי אפשר ליישב במשתמע מפסק הבוררות. ומקימות את העילה הקבועה בסעיף 24(5) לחוק הבוררות, שעניינה היעדר הכרעה של הבורר באחד העניינים שמסרו להכרעתו. שנית, קבע כי עצם העובדה שראיה מסוימת לא היתה מול עיני הבורר. יש בכך כדי להקים את עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(4) לחוק. שעניינה היעדר מתן הזדמנות לבעל דין להביא ראיותיו. לעומת זאת, ככל שהבורר קיבל את הראיה יש בכך כדי להקים את עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(6) לחוק. שעניינה היעדר הנמקה של הבורר. שלישית, הבורר לא התייחס בפסקו לראיה נוספת לגביה ידוע כי המדובר בטענה רצינית. אשר אף אם אין לקבלה, היא ראויה להתייחסות. ומשכך קמה עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(4) לחוק הבוררות.

ביטול הבוררות ע"י בית המשפט.

בית המשפט ציין כי כל האמור מעלה חשש לעיוות דין. ומשכך אין מקרה זה נופל בגדרו של סעיף 26 לחוק הבוררות. המאפשר לבית המשפט לדחות בקשת ביטול, על אף קיומה של עילת ביטול, אם היה סבור שלא גרמו לעיוות דין כאמור. עוד קבע ביהמ"ש כי אין להשיב את הפסק לבורר בהתאם לסעיף 26(ב) לחוק הבוררות. שכן נוכח התיקונים שצריך לעשות במסד הנתונים. שהוא עיקרו של פסק הבוררות, אשר יש בהם פוטנציאל להשליך על התוצאה הכוללת, יש להורות על ביטולו.

התערבות בפסק בוררות.

על פסק הדין הנ"ל הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. ביהמ"ש העליון קבע כי התערבות שיפוטית בפסק בוררות היא צרה ומוגבלת. וככלל יעדיף בית המשפט ליתן לו תוקף על פני ביטולו. יחד עם זאת, ביטול פסק בוררות כשלעצמו אינו מצדיק מתן רשות ערעור והתערבות של בית משפט. רשות ערעור תינתן, במקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית. החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. או במקרים בהם דרושה התערבות בית משפט משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין.

החלטת בית המשפט העליון.

בית המשפט העליון קבע כי המקרה הנ"ל אינו נופל בגדר מקרים אלה שכן הבקשה אינה מעוררת שאלה החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. עוד נקבע כי הבקשה מבוססת בעיקרה על הטענה כי הכרעתו של בית המשפט רצופת שגיאות ועל כן גורמת למבקשים "עיוות דין" ומעוררת "תחושת צדק כה חזקה המצדיקה מתן רשות ערעור". אלא שעיון בפסק הבוררות מעלה לדעת בית המשפט העליון מסקנה שונה. לפיכך, ובראי ההלכה כי טענת עיוות דין אינה דבר שבשגרה, ורשות ערעור מטעמים של תחושת הצדק נותנים אך במשורה, דוחה בית המשפט את הבקשה.

רעא 5250/18 עופר פאר נ' ירדן צור (פורסם בנבו, 2.8.18)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

אכיפה בררנית של עבירות בנייה במושב

חברים רבים במושב עושים שימוש חורג במבנים החקלאיים שברשותם, אולם הועדה המקומית הגישה כתב אישום רק נגדי. זו אכיפה בררנית. מה באפשרותי לעשות?    שימוש

Call Now Button