אי העברת משכורת לקיבוץ/ מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

בהתאם לעקרונות הקיבוץ השיתופי, על חברי הקיבוץ מוטלת החובה להעביר לקיבוץ את כלל הכנסותיהם המופקות מעבודה. לרבות כספים הצבורים בקרנות השתלמות, קופות גמל וכדומה. וזאת כנגד הזכות לקבל מהקיבוץ את כל צרכיהם.  בפסק דין שניתן לאחרונה (6.9.19)* בבית משפט השלום בבית שאן. נדונה השאלה האם חבר שסבור כי קיים לקיבוץ חוב כספי כלפיו, רשאי לבצע "קיזוז". בין חוב זה לחובתו להעביר לקיבוץ את מלוא המשכורת שקיבל. נוכח חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו פסק הדין.

תיאור מקרה – עובד חוץ בקיבוץ שיתופי.

באותו עניין הגיש קיבוץ שיתופי תביעה כנגד אחד מחבריו, שהינו עובד חוץ. לתשלום חוב שהצטבר בשל אי העברת המשכורת של הנתבע אל קופת הקיבוץ במשך שנתיים. למעשה, הסכסוך שנתגלע בין הצדדים התחיל בשנת 2013. אז לא העביר הנתבע אל קופת הקיבוץ חסכון בקופת גמל (30,000 ₪) וקרן השתלמות (232,500 ₪).  והשאירם בחזקתו.

קיזוז חוב מתקציב.

בתגובה להתנהלות זו החליטה מזכירות הקיבוץ, שראתה בסכום הנ"ל כחוב של החבר, כי חוב זה יקוזז מתקציבם האישי של החבר ואשתו. בעקבות רישום החוב בתקציבו, החליט החבר על הפסקת העברת המשכורת שלו לקיבוץ.
בין הצדדים אין מחלוקת כי במהלך השנים החוב כפי שנרשם בתקציב הנתבע ואשתו קוזז במלואו, וכאמור בתביעה שהגיש דרש הקיבוץ לקבל את סכום המשכורות שלא העביר החבר לקופתו בין השנים 2015-2017.

טענות הנתבע – חבר הקיבוץ – לגבי אי העברת המשכורת.

בכתב ההגנה הודה החבר באי העברת המשכורות בתקופה זו אולם לצד זאת טען טענת קיזוז. לטענתו, החוב שנרשם על ידי הקיבוץ בשנת 2013, בגין אי העברת קופות הגמל וההשתלמות, היה חוב "פיקטיבי" שיצר הקיבוץ, אשר נרשם בתקציבו באופן דורסני, שלא בצדק, ואשר הצר את יכולתו הכלכלית שלו ושל משפחתו.

קרן השתלמות וקופת גמל.

לעניין קרן ההשתלמות טען הנתבע כי הוא לא נטל את הכספים לידיו אלא נִיֵד אותם לקופת פנסיה ושינה את אפיק החיסכון בלבד כך שהכספים עדיין בגדר רכוש הקיבוץ, והוא אינו חייב לקיבוץ דבר. לכן, החוב שנרשם בתקציבו באופן חד צדדי מהווה התעשרות הקיבוץ על חשבונו, וקמה לו הגנת קיזוז. לעניין חסכון קופת הגמל טען הנתבע כי כספים אלו קוזזו מול סכומים המגיעים לו ואשר עוכבו על ידי הקיבוץ (דוגמת בונוסים בגין מכירת מניות "תנובה" ותשלומי אש"ל במסגרת עבודתו).

דיון – קיזוז החוב מהתקציב – תקין.

בפסק דינו קובע בית המשפט כי הנתבע לא הוכיח כי הטלת הסנקציה, היינו הקיזוז בתקציבו, נעשתה על ידי הקיבוץ שלא כדין ובחוסר סמכות באופן אשר מקנה לו זכות קיזוז ולקיחת משכורותיו לחשבונו האישי בניגוד לחובותיו על פי תקנון הקיבוץ.

העברת משכורת לקיבוץ.

בית המשפט ממשיך וקובע כי אף אם היה מוכיח הנתבע כי החלטת הקיבוץ על קיזוז החוב מתקציבו האישי נעשתה בחוסר סמכות, לא היה בכך כדי להכשיר את אי־העברת משכורותיו לקיבוץ ולקיחתן לחשבונו האישי תוך הפרת תקנון הקיבוץ. שכן, חברי הקיבוץ אינם רשאים לעשות דין לעצמם ולהפסיק להעביר את שכרם והכנסותיהם לקיבוץ. בעניין זה קובעת הפסיקה, כי חיובי הקיבוץ וחבריו הינם חיובים עצמאיים ואינם מותנים זה בזה. יתרה מכך, נקבע כי לכל היותר, מותנה קיום חיוביו של הקיבוץ בקיום חיוביו של החבר תחילה. כך שאף אם נהג הקיבוץ באופן לא צודק ודורסני כלפי חבר קיבוץ, כפי שטוען הנתבע בענייננו, ואף אם סבור החבר כי הקיבוץ הפר את חיוביו כלפיו, אין הדבר מקנה לו זכות להפר את תקנון הקיבוץ וליטול לידיו את משכורותיו. על החבר לנקוט באחת הדרכים המקובלות המוקנות לו בתקנון, או לפעול על־פי חוק על מנת לבטל את החלטת הקיבוץ ולא לעשות דין לעצמו.

חוסר תום לב.

לגופו של עניין קובע בית המשפט כי החבר הנתבע פעל בחוסר תום לב. כשתחת העברת כספי קופת ההשתלמות לקיבוץ בחר לניְּדם לקופת פנסיה. שמשיכת הכספים ממנה ללא תשלום מס תתאפשר רק בעוד כעשר שנים. וכל זאת מבלי שפנה אל הקיבוץ לקבלת עמדתו בעניין. מבלי שבירר האם הקיבוץ מעוניין בקבלת הכספים באותו מועד. ומבלי שהסביר לו כי נִיּוּדם יביא להמתנה ארוכה בת יותר מעשר שנים עד לאפשרות קבלתם. נקבע כי לא עלה בידי הנתבע להוכיח את זכותו לקיזוז משכורותיו אל מול סכום כספי קרן ההשתלמות. כפי שנרשמו בתקציבו האישי כחוב.

קרן השתלמות.

עם זאת, בית המשפט מציין כי בעת הבשלת קופת הפנסיה אליה הועברו כספי קרן ההשתלמות. יהיו כספים אלה (שמקורם בכספי קרן ההשתלמות) שייכים לנתבע, שכן הם כבר קוזזו על ידי הקיבוץ. גם בעניין כספי הגמל נקבע כי החבר לא הצביע על מקור בדין המהותי המקנה לו זכות לקיזוז כאמור. לכן, גם טענת הקיזוז בנוגע לכספים אלה כפי שנרשמו בתקציב הנתבע (כחוב) נדחית.

משכורת וקיזוזים.

לאור האמור לעיל, בית המשפט מורה לחבר להעביר לקיבוץ את סך המשכורות שלא הכניס לקופת הקיבוץ. בקיזוז הסכומים אותם קבע בית המשפט כי אכן היו מגיעים לחבר. (כגון: סכומי בונוסים ותשלומי אש"ל בעבודתו).

בית המשפט מבקר את הקיבוץ.

בסיום פסק הדינו, וחרף קבלת התביעה, בוחר בית המשפט לבקר את התנהלות הקיבוץ. אותה הוא מכנה "גישה כוחנית הרחוקה מלהיות מתחשבת". ובשל כך אף פוסק הוצאות משפט נמוכות לטובת הקיבוץ. על פניו יש לתמוה על כך. שכן אי העברת משכורות נחשבת להתנהלות חמורה. אשר ישנם קיבוצים שבחרו לפתוח בהליך של הוצאת חבר בגינה. מה שלא קרה בענייננו.

*ת"א (שלום ביש"א) 69167-01-17 שער הגולן נ' ארז גריזולט (פורסם בנבו, 06.09.2019) .

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי
להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".